ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
המרדכי (פרק יב סוף רמז נח) כותב שנחשב לדבר שבערווה, ולכן אם לא ידוע אם הבא לחלוץ או ליבם כבר גדול צריך על כך עדות גמורה של שני עדים כשרים. הוא מוכיח זאת ממחלוקת רב ושמואל בדף צב ע"ב אם קידושין תופסים ביבמה, כלומר באשה שיש לה זיקת ייבום ולא חלצו לה. רב דורש מן הפסוק "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר" – לא תהא בה הויה לזר – והקידושין אינם תופסים, ואילו שמואל הסתפק שמא הפסוק נצרך ללאו ואם כן אין מקור לדרשה זו. מכך שאין קידושין תופסים בה, לרב בוודאי ולשמואל ספק, מוכח שנחשב לדבר שבערווה, כי אם היה זה איסור בעלמא היו קידושין תופסים בה (יש שיבוש בלשון המרדכי, ורעק"א מעיר שזו טעות סופר ומתקן). אם כן לפי המרדכי הגדרת דבר שבערווה תלויה בשאלה אם נישואין תופסים בה או לא, ולכן לדעתו יבמה נחשב לדבר שבערווה. לכאורה יוצא מדבריו שלשמואל, שהלכה כמותו, זה רק ספק דבר שבערווה, והעיר על כך הקהלות יעקב (סי' לג).
רבי עקיבא איגר בתשובה (סוף סימן קכד, "לכאורה היה נראה בהיפוך") מביא את הוכחת המרדכי ומביא הוכחה נוספת מסוגייתנו. מכך שהגמרא בדף צג ע"ב הסתפקה אם עד אחד נאמן להתיר אשה לעלמא מזיקת היבם כמו שתיקנו חז"ל להאמינו בכל עדות מיתה או שיש לחלק שבזיקת יבם לא דייקא ומינסבא, מוכח שהבינה הגמרא שנחשב לדבר שבערווה ולכן רק מכח תקנת חז"ל להאמין עד אחד בעדות מיתה יש מקום להתיר גם כאן, אך אין להתיר בלאו הכי ככל עד אחד הנאמן באיסורים.
ובתשובה הבאה (סוף סימן קכה, "מה דרמז") הביא הוכחת הנתיבות שאין זה דבר שבערווה מכך שמועיל אפילו חליצה בינו לבינה. רבי עקיבא איגר עצמו דחה שהכוונה שאין צורך בבית דין אך צריך בפני שני עדים, והביא שהריטב"א והנימוקי יוסף אכן הסתפקו בכך. בתחילה כתבו שבלי עדים לא מועיל לחלוץ אפילו אם שניהם מודים משום שנחשב לדבר שבערווה, ולכן דינו כקידושין בלא עדים, אך בסוף הוסיפו שיש לומר עוד שצריך עדים משום שאחרת לא נאמין לו, ולדרך זו סברו שאין זה דבר שבערווה ואין צורך בעדים אלא לצורך הנאמנות.
הקהלות יעקב (סי' לג) מביא את דברי רבי עקיבא איגר ואת ההוכחה מדף צג ע"ב שגם התרת יבמה נחשב לדבר שבערווה, והוא מנמק (ד"ה ולפמש"כ) שבהיתר זה מפקיעים מהיבם זכויות של שיעבודי אישות ולכן יש לדמות זאת לעדות בממון שצריך שני עדים. לפי הסבר זה הגדר של דבר שבערווה תלוי בשאלה אם יש כאן הפקעת זכויות אישות או לא, ובהתרת יבמה יש כמו בהתרת אשה נשואה.
לעומתם, הנודע ביהודה (אה"ע סי' נד, "והנה לפי הסוגיא") כותב שפשוט שהתרת יבמה לשוק אינה נחשבת לדבר שבערווה הואיל ואינה לא מחייבי מיתה ולא מחייבי כרת אלא רק מחייבי לאוין. אולם בהמשך מתברר מדבריו שגם הוא מודה עקרונית לדברי המרדכי שבדרך כלל השאלה אם נישואין תופסים בה מהווה מדד לשאלה אם זו דבר ערווה, אלא שלדעתו לא די בכך אלא נחשב לערווה דווקא במקרה שאם אחר בא עליה הולד ממזר. לכן לפי רבי עקיבא שאין תופסים נישואין בחייבי לאוין והולד ממזר גם חייבי לאוין מוגדרים כדבר שבערווה, ולהלכה שאיננו פוסקים כמותו אין זה דבר שבערווה. יבמה זה חריג משום שיש שם גזירת כתוב מיוחדת שאין קידושין תופסים בה ואכן שם אין בנה נעשה ממזר ולכן אין זה דבר שבערווה. המרדכי באמת הזכיר שגם בבא על יבמה הולד ספק ממזר אך הנודע ביהודה תמה על כך וכתב שהולד כשר לגמרי.
כאמור קשה על כך מדף צג ע"ב. הקהלות יעקב (סוף סי' לג, ד"ה ובהגהות) מביא שמהתוס' (לו ע"ב ד"ה הא) משמע שהתרת יבמה לא מוגדר כדבר שבערווה, כי הם מעלים שם אפשרות לחלק בין התרת אשה שבעלה נפל למים שאין להם סוף בה החמירו חז"ל וחששו למיעוט המצוי לבין התרת אשת יבם שראינו שלא חששו שם למיעוט המצוי, שבהתרת אשה החמירו משום שזהו דבר שבערווה. משמע שסברו שהתרת יבמה לא נחשב לדבר שבערווה. הקהלות יעקב מיישבם מדף צג ע"ב לשיטתם בגיטין (ב ע"ב ד"ה הוי) הסוברים שהגמרא נשארה בספק אם עד אחד באיסורים נאמן גם במקום שאיתחזק איסורא, ואם כן אצלנו הואיל ואיתחזק איסורא היה צריך שני עדים אילו לא היו טעמי ההיתר של דייקא ושל עבידא לגלויי, למרות שלא הווי דבר שבערווה. אולם לשיטות הראשונים הפוסקים שנאמן גם במקום איתחזק איסורא לא נוכל לתרץ כך, ומוכח מסוגייתנו שגם התרת יבמה נחשב לדבר שבערווה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











