ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
הראשונה, זמן יציאת מצרים, בהנהגת משה רבנו. בחג הפסח אנחנו מציינים את ניסי תקופה זו. תחילת הנסים בעשר המכות וסופם בקריעת ים סוף ובניסי החיים במדבר.
המשכם בדור של יהושע בן נון, שהנחיל את ארץ ישראל המערבית לעם ישראל. תחילתה של תקופה זו בנס קריעת הירדן , נס נפילת חומות יריחו (שהמשכו הוא נפילת העי ) ונס ירידת האבנים הגדולות מן השמים במורד בית חורון, וההכרזה המדהימה: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַד' ...וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע י, יב). במלחמה זו הביס יהושע את ברית מלכי הדרום, את "חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן" (שם י, ה). קיימת סבירות גבוהה כי גם נסים אלה התרחשו בחודש ניסן.
נס גדול נוסף הוא מפלת צבא סנחריב בו עוסק חלק נכבד של ספר ישעיהו, המתואר גם בפסוק הבא "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ד' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (מלכים ב' יט, לה), גם נס זה אירע בחג הפסח.
סוף הנסים הכתובים מופיע במגילת אסתר, בתקופה הפרסית וערב חתימת התנ"ך.
בימים הקרובים נעסוק בפירסומי ניסא ונודה לקב"ה " עַל הַנִּסִּים ... וְעַל הַ גְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת ... שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה". "בימים ההם" הכוונה לימי החשמונאים, "בזמן הזה" הכוונה לימי החנוכה (והפורים) שנקבעו בלוח השנה של עם ישראל.
מאז שמחת תורה תשפ"ג, וביתר שאת בחודשים האחרונים, הנסים הולכים ומתגברים ואיתם החובה להודות ולקחת חלק פעיל בהצלתה ובהבטחת עתידה של מדינת היהודים העצמאית.
חייבים גם לשמור עוד יותר על האחדות, שהיא תנאי הכרחי לסייעתא דשמיא.
בדברינו הבאים ננסה, מתוך עיון בפסוקים, ליצור קשר בין מה שאירע בימי יהושע בן נון, לבין המאורעות בתקופת יהודה המכבי, ובין הנס הגדול של מפלת סנחריב שהיה אמור להכריז על חזקיהו כמלך המשיח שיביא לגאולה עולמית.
בין שלשת המאורעות נוצר קו מעניין שראשיתו בגלגל ליד מעברות הירדן , דרך ה עי, משם לכביש 443 שבמרכזו מעלה בית חורון , והלאה ללכיש ולירושלים .
נפרש. העילה לקרב של יהושע בן נון הייתה נפילתה של העי בידיו, מה שגרם לגבעונים להצטרף (במרמה) לצידו. מאורע זה הביא את חמשת מלכי הדרום, ובראשם מלך ירושלים ומלך לכיש, להתקיף את הגבעונים. יהושע, במהלך מבריק, במסע לילי מזורז, עולה מן הגלגל (עובר ליד העי ) לגבעון, ומתקיף את מלכי כנען שבורחים לאזור השפלה: "וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה... הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַד' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם ... אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַד' בְּיוֹם תֵּת יְקֹוָק אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו" (שם י, יא – יג).
נס עצום זה התפרסם בעולם והפך את תפילתו של יהושע, "עלינו לשבח", לרלוונטית. (עיינו חמדת ימים לפרשת ראה תשפ"ד). גם סנחריב מלך אשור היה אמור לעבור את הירדן ליד הגלגל , לעלות לאזור העי ולהגיע תוך יום אחד לרכס הר הצופים-הר הזיתים ומשם לרדת לירושלים , לעיר דוד והר הבית ולכבוש אותם (עיינו ישעיהו י, יב ;כח-לב), (שאר ערי יהודה לא היו אמורות להיפגע). באותו לילה היה אמור מלאך ד' = חיידק הדבר, לחסל את מחנהו של סנחריב, ובכך כל העולם היה מתפעל מהנס שאירע בירושלים, ורואה בה את מרכזו הרוחני (ישעיהו ב). לצערנו, לא זכינו שחזקיהו יהיה המלך המשיח, וצבאו של סנחריב הוכה כשחנה ליד לכיש, אחרי שכבש אותה ואת "כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת" (מלכים ב' יח, יג).
העולם עדיין לא חזר בתשובה. מאות שנים מאוחר יותר, יהודה המכבי הביס את הצבא הסלווקי ב מעלה בית חורון, בקרב השני שלו לשחרור ירושלים (קרב סירון), אחד מניסי חנוכה.
הנסים שאנו חוזים בהם בחודשים האחרונים עולים מהרבה בחינות על ניסי החשמונאים, ויש בהחלט מקום להגדירם כנסים בקנה מידה תנכ"י. הבה נתפלל כי נזכה להודות ולשבח עליהם, להשתתף עם הקב"ה בעשייתם, ולראות בגאולה שלמה בקרוב שמשמעותה ירושלים של "כי מציון תצא תורה" לכל העמים, בזמן של שלום עולמי.
נאחל רפואה שלמה לפצועים ובתוכם יקירנו הגיבור איתמר חיים בן ציפורה,
נייחל לחזרה מהירה של חטופים ושל העקורים הביתה,
ונתפלל לנחמה למשפחות הגיבורים הנופלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
