ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
הראשונה, זמן יציאת מצרים, בהנהגת משה רבנו. בחג הפסח אנחנו מציינים את ניסי תקופה זו. תחילת הנסים בעשר המכות וסופם בקריעת ים סוף ובניסי החיים במדבר.
המשכם בדור של יהושע בן נון, שהנחיל את ארץ ישראל המערבית לעם ישראל. תחילתה של תקופה זו בנס קריעת הירדן , נס נפילת חומות יריחו (שהמשכו הוא נפילת העי ) ונס ירידת האבנים הגדולות מן השמים במורד בית חורון, וההכרזה המדהימה: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַד' ...וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע י, יב). במלחמה זו הביס יהושע את ברית מלכי הדרום, את "חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן" (שם י, ה). קיימת סבירות גבוהה כי גם נסים אלה התרחשו בחודש ניסן.
נס גדול נוסף הוא מפלת צבא סנחריב בו עוסק חלק נכבד של ספר ישעיהו, המתואר גם בפסוק הבא "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ד' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (מלכים ב' יט, לה), גם נס זה אירע בחג הפסח.
סוף הנסים הכתובים מופיע במגילת אסתר, בתקופה הפרסית וערב חתימת התנ"ך.
בימים הקרובים נעסוק בפירסומי ניסא ונודה לקב"ה " עַל הַנִּסִּים ... וְעַל הַ גְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת ... שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה". "בימים ההם" הכוונה לימי החשמונאים, "בזמן הזה" הכוונה לימי החנוכה (והפורים) שנקבעו בלוח השנה של עם ישראל.
מאז שמחת תורה תשפ"ג, וביתר שאת בחודשים האחרונים, הנסים הולכים ומתגברים ואיתם החובה להודות ולקחת חלק פעיל בהצלתה ובהבטחת עתידה של מדינת היהודים העצמאית.
חייבים גם לשמור עוד יותר על האחדות, שהיא תנאי הכרחי לסייעתא דשמיא.
בדברינו הבאים ננסה, מתוך עיון בפסוקים, ליצור קשר בין מה שאירע בימי יהושע בן נון, לבין המאורעות בתקופת יהודה המכבי, ובין הנס הגדול של מפלת סנחריב שהיה אמור להכריז על חזקיהו כמלך המשיח שיביא לגאולה עולמית.
בין שלשת המאורעות נוצר קו מעניין שראשיתו בגלגל ליד מעברות הירדן , דרך ה עי, משם לכביש 443 שבמרכזו מעלה בית חורון , והלאה ללכיש ולירושלים .
נפרש. העילה לקרב של יהושע בן נון הייתה נפילתה של העי בידיו, מה שגרם לגבעונים להצטרף (במרמה) לצידו. מאורע זה הביא את חמשת מלכי הדרום, ובראשם מלך ירושלים ומלך לכיש, להתקיף את הגבעונים. יהושע, במהלך מבריק, במסע לילי מזורז, עולה מן הגלגל (עובר ליד העי ) לגבעון, ומתקיף את מלכי כנען שבורחים לאזור השפלה: "וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה... הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַד' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם ... אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַד' בְּיוֹם תֵּת יְקֹוָק אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו" (שם י, יא – יג).
נס עצום זה התפרסם בעולם והפך את תפילתו של יהושע, "עלינו לשבח", לרלוונטית. (עיינו חמדת ימים לפרשת ראה תשפ"ד). גם סנחריב מלך אשור היה אמור לעבור את הירדן ליד הגלגל , לעלות לאזור העי ולהגיע תוך יום אחד לרכס הר הצופים-הר הזיתים ומשם לרדת לירושלים , לעיר דוד והר הבית ולכבוש אותם (עיינו ישעיהו י, יב ;כח-לב), (שאר ערי יהודה לא היו אמורות להיפגע). באותו לילה היה אמור מלאך ד' = חיידק הדבר, לחסל את מחנהו של סנחריב, ובכך כל העולם היה מתפעל מהנס שאירע בירושלים, ורואה בה את מרכזו הרוחני (ישעיהו ב). לצערנו, לא זכינו שחזקיהו יהיה המלך המשיח, וצבאו של סנחריב הוכה כשחנה ליד לכיש, אחרי שכבש אותה ואת "כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת" (מלכים ב' יח, יג).
העולם עדיין לא חזר בתשובה. מאות שנים מאוחר יותר, יהודה המכבי הביס את הצבא הסלווקי ב מעלה בית חורון, בקרב השני שלו לשחרור ירושלים (קרב סירון), אחד מניסי חנוכה.
הנסים שאנו חוזים בהם בחודשים האחרונים עולים מהרבה בחינות על ניסי החשמונאים, ויש בהחלט מקום להגדירם כנסים בקנה מידה תנכ"י. הבה נתפלל כי נזכה להודות ולשבח עליהם, להשתתף עם הקב"ה בעשייתם, ולראות בגאולה שלמה בקרוב שמשמעותה ירושלים של "כי מציון תצא תורה" לכל העמים, בזמן של שלום עולמי.
נאחל רפואה שלמה לפצועים ובתוכם יקירנו הגיבור איתמר חיים בן ציפורה,
נייחל לחזרה מהירה של חטופים ושל העקורים הביתה,
ונתפלל לנחמה למשפחות הגיבורים הנופלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
