ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
במשך אלפי שנים הדרך להעביר הודעות לציבור הרחב הייתה תוך שימוש בחצוצרות ושופרות. כלים אלה גם שימשו בפעולות הקשורות למצבים לאומיים וכחלק מעבודת השם, וכן כאמצעי מוזיקלי המביע רגשות ומייצר אוירה. כמובן שגם בחלק זה תפסו הכהנים והלויים חלק חשוב.
וזה, בקיצור, לשון הכתוב: "וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ: .... וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם" (במדבר י, ז-י).
עיון בפסוקים מעלה שתי שאלות משמעותיות.
א. מה הוא יוֹם שִׂמְחַתְכֶם? שהרי ביטוי זה הוא יחידי בכל התנ"ך.
ב. האם יש קשר בין המלחמה הנזכרת - וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם לבין יוֹם שִׂמְחַתְכֶם? אם אכן יש קשר, נצטרך להבין כיצד הכאב, הכלול בדרך הטבע בכל מלחמה, דר בשלום עם שמחה.
חז"ל, לכאורה, לא התייחסו לשאלת הזיקה שנוצרה בין הפסוקים.
אחרי בקשת המחילה נביא את שיטת אבן עזרא, ואחר כך נסביר את שיטת חז"ל תוך הבאת ציטוטים משיריו ומזמירות השבת שחיבר. ואלו דבריו (שם): "וביום שמחתכם ובמועדיכם - ששבתם מארץ אויב, או ניצחתם האויב הבא עליכם וקבעתם יום שמחה כימי פורים ..."
פשט הכתובים הוא שכשפורצת מלחמת מצווה וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם, יוצאים כולם, כולל חתן מחדרו וכלה מחופתה, וכולל הכהנים והלווים. אחרי הניצחון במלחמה, יש חובה מדאורייתא לקבוע יום שמחה והודיה לקב"ה, על ההצלה הלאומית (רמז לכך אפשר למצוא בדברי ה"רוקח", מגדולי הראשונים בביאורו לסידור, המעיר כי בפסוק זה (במדבר י, י) עשרים תיבות [מילים] כמספר התיבות בברכת "תקע בשופר גדול לחירותנו"). ברור שמבחינה לאומית יש להודות ולשמוח, שהרי ללא ניצחון והצלחה במלחמה, מספר ההרוגים והנרצחים היה גדול עשרות מונים. מובן כי השמחה קשה יותר לאותן משפחות ששילמו מחיר כואב ביותר על הצלת הכלל, אם בנופלים ואם בפצועים.
מדינת ישראל קבעה, באופן ראוי, את יום הזיכרון לחללי כוחות הבטחון ונפגעי פעולות האיבה, ביום הקודם ליום השמחה וההודאה. כך מכריז הציבור בקול רם - הכאב הוא של כולנו! ההודאה ביום שלמחרת כוללת שותפות אמת בצער, שיש בה על פי מסורת ישראל גם נחמה, ואיננה סותרת את כאבם הפרטי של המשפחות ששילמו מחיר כה יקר.
כל מי שאיננו מצטער וכל מי שאיננו שמח ומודה, פורש מן הציבור, עם כל המשמעות שיש לכך, ומסתכן במעבר על איסורי תורה.
אם כך, ענינו על שתי השאלות. יוֹם שִׂמְחַתְכֶם הוא יום העצמאות ויום שחרור ירושלים, שבהם צריך להודות על כל הניצחונות בכל המערכות שמדינת ישראל זכתה להם בדור האחרון. נוסיף גם את הניצחונות על איראן וארגוני הטרור החוסים בצילה, גם אם עדיין המלחמה לא הוכרעה בניצחון באופן מוחלט. יום הזיכרון לחללי כל מערכות ישראל הוא חלק בלתי נפרד מימים אלה. הקב"ה גלגל את תחולת מועדים אלה בין פסח = חג העצמאות הראשון מעבדות לחירות, לבין שבועות = חג החירות הרוחנית, שהרי אין לך בן חורין אלא מי שקיבל את התורה.
בשבוע הבא נמשיך לברר, בע"ה, את שיטת חז"ל, ונדון בשאלה: האם יש סתירה בין קדושה ושמחה?
נתפלל כי נזכה לשמוע עוד בשורות טובות במישור הלאומי, שתבואנה לידי ביטוי גם בשופרות וחצוצרות של שמחה והודאה.
נאחל לתושבי הצפון שקט ושלווה,
ומפלה סופית למחבלי החיזבאללה שחרתו על דגלם רצח ושפלות ולכן מצווה רבה להורידם מטה מטה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
