ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לפי רש"י, כל הפסוק מופנה אל העם, והוא מגדיר את חובת הציבור למנות שופטים שיקפידו על משפט צדק.
לפי אבן עזרא (שם) הסיפא וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק פונה אל הדיינים לאחר שהתמנו.
לפי הר"ן (דרשות דרוש יא) ביטוי זה מגדיר את התחום עליו ממונים הדיינים, ומחריג את הענישה, שלא על פי הדין, המכונה למגדר מילתא (לגדור גדר) מתחום אחריותם. נושא זה הוא בתחום פעילותה של הרשות המבצעת ולא השופטת.
כמנהגנו בפרשת שופטים, ננסה לברר נושא הקשור לעבודת בית הדין, ננסה להעמיק בהבנת הביטוי מִשְׁפַּט צֶדֶק.
על פי ההלכה, יש הבדל גדול בין התחום האיסורי - הפלילי, לתחום הכספי.
בתחום הפלילי כלל הברזל קובע: "אין אדם משים עצמו רשע" (יבמות דף כה ע"ב). כמו שהסביר רש"י (שם): "ואין אדם משים - את עדותו עדות אצל עצמו ליעשות רשע אבל לקנסא ולעונש מלקות וליפסל (לעדות) לא".
הרמב"ם ניסה להסביר מה ההיגיון מאחורי כלל זה והציע: "הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה, שמא מן העמלין מרי נפש הוא המחכים למות שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין עצמן מעל הגגות שמא כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג (או ילקה)" (סנהדרין פרק יח ה"ו).
למסקנה, מסכם הרמב"ם (שם) וכופל דבריו: "גזירת הכתוב היא ... וכללו של דבר גזירת מלך היא". כלומר, אין הסבר הגיוני העונה לכל השאלות בתחום זה. לעומת זאת, בתחום הממוני, הכלל מושך לכיוון ההפוך כלשון הראשונים: "הודאת פיו כמאה עדים דמי ... לממונא" (רש"י יבמות שם).
ובדברי ראשונים התבאר כי לאמיתו של דבר, הודאת בעל דין עדיפה יותר ממאה עדים, שכן אדם שמודה שהוא חייב ממון לחברו, אפילו אם באו מאה עדים והכחישו אותו והעידו שאינו חייב לחברו מאומה, הרי הוא חייב.
הודאה בממון מחייבת גם במקום שהמודה מכחיש. כגון במקרה הבא:
ראובן תבע את חברו שלווה ממנו סכום מסוים. הנתבע הכחיש מכל וכל וטען אף פעם לא לוויתי ממך. ובאו שני עדים כשרים והעידו שהנתבע לווה אבל גם פרע. העדים נאמנים נגדו ומאמינים להם שלווה, אבל הוא נאמן יותר מן העדים שלא פרע, מדין הודאת בעל דין. שהרי כל האומר לא לוויתי כאומר לא פרעתי (בבא בתרא דף ו ע"א).
נחלקו האחרונים בהסבר העניין.
לפי המהרי"ן לב (מכונה גם מהריב"ל, כיהן כדיין בסלוניקי יוון במאה ה-16), כיוון שאדם יכול תמיד לתת מתנה, הוא נאמן גם להגיד שחייב, והודאתו היא כעין התחייבות חדשה (הובאו דבריו בקצות החושן על סימן לד ס"ק ד).
בעל קצות החושן (הרב אריה ליב הלר, מגדולי הלמדנים בתקופת האחרונים, גליציה, סוף המאה ה18 עד אמצע המאה ה19) חלק עליו וטען שהודאת בעל דין פועלת כהעדאת עדים.
כשם שהתורה האמינה לשני עדים על אדם אחר, כך התורה האמינה לאדם על עצמו בענייני ממונות (עיינו במפרשי הקצות שם המנסים לגשר בין שני ההסברים ולאחדם).
לכן, על פי התורה, הודאה של חשוד במשפט פלילי איננה מרשיעה אותו (בניגוד לחוק הנהוג במדינת ישראל). המטרה היא למנוע הודאת שווא, שהיא תוצאה של הפעלת לחץ (על פי החוק קיים צורך בשחזור הפשע, שאיננו אפשרי אם החשוד לא ביצע אותו ולכן הוא איננו מכיר פרטים מוכמנים, כך מנסים לנטרל את האפשרות של עיוות דין כתוצאה של הפעלת לחץ). אבל הודאה בחיוב כספי כן מחייבת את המודה.
נשאל את עצמנו עתה: מה דינה של הודאה בממון, שנאמרה בגלל לחץ שהופעל על המודה? או הודאה שנאמרה בגלל בלבול או טעות של המודה?
התשובה: על הדיינים קיימת החובה להבטיח שלא יושת חיוב שמבוסס על הודאה שכזו, ועל זה נאמר: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק.
הבה נתפלל כי מדינת ישראל, המדינה היהודית והדמוקרטית, תאפשר לרבים יותר, לפתור את הסכסוכים הכספיים שלהם על פי עקרונות הצדק היהודי המפורסם לטובה מדורי דורות.
רשת "ארץ חמדה - גזית" תעשה ככל יכולתה לקדש שם שמים גם בתחום חשוב זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
