ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לפי רש"י, כל הפסוק מופנה אל העם, והוא מגדיר את חובת הציבור למנות שופטים שיקפידו על משפט צדק.
לפי אבן עזרא (שם) הסיפא וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק פונה אל הדיינים לאחר שהתמנו.
לפי הר"ן (דרשות דרוש יא) ביטוי זה מגדיר את התחום עליו ממונים הדיינים, ומחריג את הענישה, שלא על פי הדין, המכונה למגדר מילתא (לגדור גדר) מתחום אחריותם. נושא זה הוא בתחום פעילותה של הרשות המבצעת ולא השופטת.
כמנהגנו בפרשת שופטים, ננסה לברר נושא הקשור לעבודת בית הדין, ננסה להעמיק בהבנת הביטוי מִשְׁפַּט צֶדֶק.
על פי ההלכה, יש הבדל גדול בין התחום האיסורי - הפלילי, לתחום הכספי.
בתחום הפלילי כלל הברזל קובע: "אין אדם משים עצמו רשע" (יבמות דף כה ע"ב). כמו שהסביר רש"י (שם): "ואין אדם משים - את עדותו עדות אצל עצמו ליעשות רשע אבל לקנסא ולעונש מלקות וליפסל (לעדות) לא".
הרמב"ם ניסה להסביר מה ההיגיון מאחורי כלל זה והציע: "הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה, שמא מן העמלין מרי נפש הוא המחכים למות שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין עצמן מעל הגגות שמא כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג (או ילקה)" (סנהדרין פרק יח ה"ו).
למסקנה, מסכם הרמב"ם (שם) וכופל דבריו: "גזירת הכתוב היא ... וכללו של דבר גזירת מלך היא". כלומר, אין הסבר הגיוני העונה לכל השאלות בתחום זה. לעומת זאת, בתחום הממוני, הכלל מושך לכיוון ההפוך כלשון הראשונים: "הודאת פיו כמאה עדים דמי ... לממונא" (רש"י יבמות שם).
ובדברי ראשונים התבאר כי לאמיתו של דבר, הודאת בעל דין עדיפה יותר ממאה עדים, שכן אדם שמודה שהוא חייב ממון לחברו, אפילו אם באו מאה עדים והכחישו אותו והעידו שאינו חייב לחברו מאומה, הרי הוא חייב.
הודאה בממון מחייבת גם במקום שהמודה מכחיש. כגון במקרה הבא:
ראובן תבע את חברו שלווה ממנו סכום מסוים. הנתבע הכחיש מכל וכל וטען אף פעם לא לוויתי ממך. ובאו שני עדים כשרים והעידו שהנתבע לווה אבל גם פרע. העדים נאמנים נגדו ומאמינים להם שלווה, אבל הוא נאמן יותר מן העדים שלא פרע, מדין הודאת בעל דין. שהרי כל האומר לא לוויתי כאומר לא פרעתי (בבא בתרא דף ו ע"א).
נחלקו האחרונים בהסבר העניין.
לפי המהרי"ן לב (מכונה גם מהריב"ל, כיהן כדיין בסלוניקי יוון במאה ה-16), כיוון שאדם יכול תמיד לתת מתנה, הוא נאמן גם להגיד שחייב, והודאתו היא כעין התחייבות חדשה (הובאו דבריו בקצות החושן על סימן לד ס"ק ד).
בעל קצות החושן (הרב אריה ליב הלר, מגדולי הלמדנים בתקופת האחרונים, גליציה, סוף המאה ה18 עד אמצע המאה ה19) חלק עליו וטען שהודאת בעל דין פועלת כהעדאת עדים.
כשם שהתורה האמינה לשני עדים על אדם אחר, כך התורה האמינה לאדם על עצמו בענייני ממונות (עיינו במפרשי הקצות שם המנסים לגשר בין שני ההסברים ולאחדם).
לכן, על פי התורה, הודאה של חשוד במשפט פלילי איננה מרשיעה אותו (בניגוד לחוק הנהוג במדינת ישראל). המטרה היא למנוע הודאת שווא, שהיא תוצאה של הפעלת לחץ (על פי החוק קיים צורך בשחזור הפשע, שאיננו אפשרי אם החשוד לא ביצע אותו ולכן הוא איננו מכיר פרטים מוכמנים, כך מנסים לנטרל את האפשרות של עיוות דין כתוצאה של הפעלת לחץ). אבל הודאה בחיוב כספי כן מחייבת את המודה.
נשאל את עצמנו עתה: מה דינה של הודאה בממון, שנאמרה בגלל לחץ שהופעל על המודה? או הודאה שנאמרה בגלל בלבול או טעות של המודה?
התשובה: על הדיינים קיימת החובה להבטיח שלא יושת חיוב שמבוסס על הודאה שכזו, ועל זה נאמר: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק.
הבה נתפלל כי מדינת ישראל, המדינה היהודית והדמוקרטית, תאפשר לרבים יותר, לפתור את הסכסוכים הכספיים שלהם על פי עקרונות הצדק היהודי המפורסם לטובה מדורי דורות.
רשת "ארץ חמדה - גזית" תעשה ככל יכולתה לקדש שם שמים גם בתחום חשוב זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
