ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
הסיום הרוחני של סדרת הימים (מדאורייתא, מדרבנן ומנהג ישראל) הוא בחג מן התורה - חג השבועות. כך נסגר המעגל. קבלת התורה היא שמאפשרת עצמאות רוחנית. זו משמעותם של דברי המשנה: "והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות" (שמות לב, טז) אל תקרא חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות פ"ו מ"ב).
כל המועדים מבטאים את ההיבט של בני ישראל כעם, ולא רק כאוסף של יחידים. כלאום ולא רק כאוסף של פרטים.
לפני כשנתיים וחצי, יום לאחר הושענא רבה (מנהג נביאים) החלה מלחמה שכוונתה הייתה להשמיד את מדינת ישראל, תוך ניצול מה שהיה נראה לאויבינו "כעת חולשה היא ליעקב". המחלוקת הפנימית נדחפה על ידי הקיצונים, מכל הצדדים למקומות מסוכנים. היה זה סמלי מאוד, כל צד טען שהוא "קבוצת האתרוגים" והאחר הוא "חבילת ערבות" ללא טעם וללא ריח. הקב"ה ברחמיו שלח לנו מסר כואב מאוד. המכה שהנחיתו עלינו אויבנו האכזרים, חסרי צלם אנוש, כאבה וכואבת עד היום. המסר היה חד משמעי – תתאחדו!!! תזכרו כולם, אי אפשר לצאת ידי חובת מצוות ארבעת המינים רק עם אתרוגים. האמת היא שכל יהודי, באשר הוא, יש לו צדדים שבהם הוא מצטיין והוא נחשב אתרוג, ויש לו גם נקודות לשפר ביחס אליהם והוא עדיין ערבה.
רק כשארבעת המינים מאוגדים יחד באה לידי ביטוי מעלתו העליונה של עם ישראל, כל ישראל ערבים זה לזה וזה בזה.
תוך זמן קצר התעשתנו! בשטח ראינו איך כמעט כל חלקי העם נושאים בנטל. אלפים עשו כל מאמץ וחזרו ארצה גם ממקומות רחוקים (תופעה שאין לה אח ורע במדינות אחרות). ההתנדבות הגיעה לשיאים חדשים והאמונה הקיפה פתאום חוגים נרחבים ביותר. גם מי שהגדיר עצמו, עד לאותם ימים, כמי שרחוק מתורה ומצוות, חיפש בכל מקום שהיה קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב (תהלים עג, כח). רצון זה בא לידי ביטוי גם בביקוש לציציות של חיילי צה"ל (מכון "ארץ חמדה" לוקח במבצע זה חלק משמעותי מאוד, כבר למעלה משנתיים).
המחיר היה כבד מאוד, אבל גם הניסים היו גלויים, גם אם הוגדרו כניסים נסתרים. עזה חרבה, החיזבאללה הוכה קשות מראש ועד זנב, גם איראן - חלק מרכזי מציר הרשע הוכתה. אף על פי כן, בחודש אדר האחרון, התברר שאין עדיין ניצחון שמבטיח "מזרח תיכון חדש".
בי"א באדר תשפ"ו, היום הראשון בו ניתן לקרא את המגילה, התחילה המלחמה מחדש עם הצורר המודרני, חמינאי - המן הרשע בן זמננו. המלחמה התחילה במכת פתיחה שהממה את כל העולם, טייסינו הגיבורים, שמייצגים כמעט את כל חלקי העם, הוכיחו לאויבינו, מי הוא עם הסגולה שזוכה לסייעתא דשמיא ענקית. למרות שהמן מתאר את עם ישראל במגילה "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד" (אסתר ג, ח) שישנים לטענתו מן המצוות (מגילה דף יג ע"ב) ומפולגים, התברר שקדם לו הנביא ישעיהו שהכריז וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים (ס, כא).
בימינו אלה, התברר שימי הפורים, שעד כה אי אפשר היה להגיד בהם הלל, מאחר ונשארנו עבדי אחשוורוש, כלומר לא זכינו להחיות את הצד הלאומי, התחברו לימי הפסח וממילא לכל סדרת הימים שבהם באה לידי ביטוי תחייתנו הלאומית.
אם כך, איך באחדות ורק בה, ניתן להכריז כֻּלָּם צַדִּיקִים! ובלשון המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"? (סנהדרין פ"י מ"א)
התשובה נמצאת במגילת שיר השירים שנקרא, בע"ה, בשבת חול המועד פסח.
החתן במגילה זו הוא קודשא בריך הוא, הכלה היא כנסת ישראל=כלל ישראל. כנסת ישראל איננה סיכום של כל חלקיה, היא מציאות רוחנית עליונה שלעולם היא בבחינת קודש קודשים. כמו שלימדנו רבי עקיבא: "אמר ר' עקיבא אין כל העולם כולו ומלואו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קדשים" (מדרש תנחומא, פרשת תצוה סימן א).
ארבע פעמים מכריז החתן – הקב"ה, בשיר השירים, "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (פעמיים בפרק א, טו; ופעמיים בפרק ד, א). מספר פסוקים לאחר מכן הנוסח משתנה בצורה משמעותית, ובפעם החמישית ז"ל: "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (ד, ז). הדרך להגיע ל"וּמוּם אֵין בָּךְ" עוברת דרך "כֻּלָּךְ". כשמדובר על כלל ישראל = כנסת ישראל מגיעים ל"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים".
כשכולם ביחד כל אחד מחפה על חסרונותיו של השני, וכל אחד תורם את מעלותיו של עצמו, כך מגיעים לתוצאה של "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא".
הבה נתפלל כי לשנה הבאה נוכל לחגוג את פורים, ונציע שנאמר גם בו הלל, כחג של מדינה עצמאית שנלחמת על חייה, מול האימפריה שמונהגת על ידי צוררי היהודים שרוצים לאבדה, ושמו מטרה זו בראש מעייניהם, אבל היא יכולה להם!!! מדינה שממשיכה לשגשג כמדינה יהודית עצמאית.
מפורים נמשיך באופן טבעי לפסח = חג החירות, נאמר הלל ביום העצמאות ויום ירושלים ונחתום בחירות הרוחנית בשבועות.
נתפלל שכל מנהיגי העולם החופשי יצטרפו אל ארה"ב ואלינו,
וכך יזכו גם הם בזכות הגדולה של "וידע כל פעול כי אתה פעלתו,
ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו,
ה' אלוהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
גם חג הפורים יזכה להצטרף אל החגים הלאומיים, שמביאים את בשורת החירות
לכל העולם, וכאמור גם בו נוכל להודות לקב"ה בהלל שלם.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
