ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
וז"ל הפסוקים בפרשת דברים: אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם: הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם: וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת: ... וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" (א, יב-יז) לשון פרשת דברים מחדשת ומדגישה ציוויים שלא הופיעו בפרשת יתרו.
פסוקים אלה, לפי כל הדעות בחז"ל וגם לפי הראשונים, עוסקים במינוי דיינים ולא מנהיגים. הרקע למינוי הוא ריבוי הפניות למשה רבינו כדיין (גם היום יש עומס עצום על המערכת המשפטית! ישראל במקום ראשון בעולם במספר התיקים הנפתחים ביחס למספר התושבים). מסביר רש"י: "טרחכם - מלמד שהיו ישראל טרחנין. היה אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין, אומר יש לי עדים להביא, יש לי ראיות להביא ....".
משה מחפש למינוי זה מאפיינים נוספים מעבר לאַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע - קריטריון שהספיק למנהיגות ציבורית. ברור למשה שהדיינים צריכים להיות גם: א. חֲכָמִים - בעלי ידע תורני עצום. ב. נְבֹנִים - המבינים דבר מתוך דבר, היודעים גם לחבר את הכתוב בספרים ל מציאות בשטח (רש"י) ג. בעלי שם טוב בין הסובבים אותם ובין אלה המכירים אותם שנים רבות ולעומק. ד. בעלי תמיכה ציבורית הזוכים לאמון של כל חלקי החברה - וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת.
הדיינים שייבחרו יקפידו על כללי האתיקה החשובים: א. שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם - לעולם לא ידברו עם בעל דין אחד שלא בפני בעל הדין השני. ב. מטרתם תהיה וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק. ג. לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט - לעולם לא יעדיפו צד אחד על פני הצד השני. לעשיר או לבעל השררה לא תהיה עדיפות על העני ו/או החלש. הנחיה זו כוללת את האיסור להעדיף דיינים קרובי משפחה של הממנה. ד. כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן - לא יתעדפו תיקים גדולים על תיקים בסכום נמוך. ה. לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ - יהיו עצמאיים ולא יפסקו, ח"ו, מתוך חנופה לראשי הרשות המבצעת / המחוקקת / השופטת, או לבעלי שררה אחרים.
עיקרון עליון: כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא - המערכת תפעל מתוך הבנה שהדיינים מייצגים את הקב"ה בשבתם על כס המשפט.
לכן, אין זה פלא כי השימוש בכינוי אֱלֹהִים בתורה מופיע במשמעות של קודש, ורק של קודש, כמו "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). הכינוי מופיע גם במשמעות של דיינים היושבים על כס המשפט כמשרתיו של האל, כמו בפסוק "וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" (שמות כב, ז), או במשמעות של חול גמורה כמנהיגים פוליטיים, כמו בפסוק "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם" (בראשית ו, ב). חז"ל מלמדים אותנו כי לעיתים המשמעות בפסוק אחד היא גם של קודש וגם של חול, כמו בפסוק הבא "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" "משמש קדש וחול" (מסכתות קטנות מסכת סופרים פ"ד ה"ח).
אם כך אֱלֹהִים עומד, במשמעות של קודש, בראש הרשויות: כראש הרשות המחוקקת שנתן לנו תורת אמת, כראש הרשות השופטת "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ" וגם כראש הרשות המבצעת "מלך מלכי המלכים". במקרה זה אין צורך בהפרדת רשויות. כך גם ניבא ישעיהו "כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ ה' מְחֹקְקֵנוּ ה' מַלְכֵּנוּ" (ישעיהו לג, כב). הצורך בשלוש רשויות עצמאיות ונפרדות עולה רק כאשר בראשן עומדות דמויות בשר ודם, שיש להגביל את כוחן באמצעות האיזון הנוצר ממציאותן. עיקרון זה הוצע ע"י הפילוסוף מונטסקייה לפני פחות משלש מאות שנים. וכיצד הציעה התורה את האיזון, בדרך אחרת, לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנים? בראש הרשות המבצעת עמד המלך. כדי לאזנו הוצב כנגדו נביא שדרש ממנו צדק ויושר פרטי וציבורי. המלך ובית דינו דנים את העוברים על החוק הפלילי, לא על עבירות בתחומים אחרים. מול הרשות המחוקקת = החכמים, פעלה הרשות השופטת = הדיינים. חכמי התורה פירשו מה כתוב בתורה ואיך צריך לנהוג. הדיינים דנו את מי שחרג בהתנהגותו מכללים אלה ואין הם עוסקים במשפט הפלילי.
על עבודת השם היו ממונים הכוהנים. התקציב למחייתם ולפעילותם לא היה תלוי במלך וכך שמרו על עצמאותם.
הבה נתפלל ונפעל שנזכה גם אנו לכך שהרשויות הממונות על הציבור יפעלו כל אחת בתחומה בדרך היותר מתוקנת, וגם ביניהן, בהרמוניה שתשרת את כל חלקי הציבור, כך שכולן יחד תתרומנה את חלקן לאיחוד העם.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
