ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (ישעיה ס' כא).
צריך להבין מה כוונתו של הנביא. האם זוהי נבואה לעתיד לבא? האם מדובר בתנאי לגאולה? או אולי זוהי קביעה מוחלטת והגדרה של עם ישראל. אם כך, צריך לברר כיצד פסוק זה מסתדר עם המציאות בשטח.
המשנה במסכת סנהדרין מפרשת את הפסוק על העולם הבא: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ ..." (פרק י מ"א). גם אם חלקים מסוימים של העם, בעולם הזה, אינם מקפידים ללכת בדרך התורה והמצוות, לאחר כל תהליך הדין והחשבון שיתנו על מעשיהם, בחסדי הקב"ה כולם יגיעו לחיי העולם הבא, כנראה איש איש לפי מעשיו ומדרגתו. כך גם הביא הרמב"ם להלכה בהלכות תשובה (פ"ג ה"ה).
לעומת זה, בסוגיא בגמרא (שם) מובאת פרשנות אחרת: "ואמר רבי יוחנן: אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי, או כולו חייב. בדור שכולו זכאי - דכתיב ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ" (צח ע"א). לפי זה אין מדובר כאן בהבטחה או בקביעת מצב אלא בהתניה. כדי לקבל גאולה ברמה גבוהה מתוך זכות, יש להגיע למצב של "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". הסוגיא במסכת פסחים משתמשת בפסוק זה, כדי ללמדנו כי גם כשיש מחלוקת הלכתית, יש להסתכל על שני הצדדים כצדיקים המתכוונים לשם שמים. וז"ל: "אמר רב יהושע, דרש רבא: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו' בין שאמרו להדליק (את הנר בערב יום הכיפורים) ובין שאמרו שלא להדליק - שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד". (כדאי להפנים מסר זה, גם ה"ביאור הלכה סי' קמג משתמש בעקרון זה כדי להסביר שינוי מנהגים).
המדרש פוקח את עיננו בכיוון חדש וז"ל: "ד"א ולא הכירו, אלו רשעי ישראל שידיהם כידי עשו, אעפ"כ ויברכהו, ... אפי' בוגדיו, רשעים שבישראל צדיקים הם, שנאמר ועמך כלם צדיקים". (פסיקתא זוטרתא בראשית כז). אפשר לפרש את דברי הפסיקתא בשלש דרכים שונות המתלכדות לכיוון אחד. לפי הזוהר הסיבה היא בגלל קיום מצוות המילה, מצווה שרוב רובו של העם מקיים (עיינו ב"שפת אמת" שמשתמש פעמים רבות בעקרון זה כדוגמא בפרשת נח תרנ"ט ד"ה ואלה תולדות). וז"ל: "כל אינון דאתגזרו (נימולו) אקרון צדיקים". בבראשית רבתי הסבר אחר: "אמר הקב"ה עד מתי יהיה העולם מתנהג באפלה בלא תורה, תבא אורה, ...אלו ישראל שנקראו צדיקים שנאמר ועמך כלם צדיקים ...הפריש הקב"ה ישראל שקבלו התורה משאר אומות" (פרשת בראשית עמוד 9 ). לפי מדרש זה עצם קבלת התורה הופכת את ישראל לצדיקים , בלי התניית הגדרה זו במעשיהם אחר כך. ר' צדוק הכהן מלובלין מתרץ: " ועמך כולם צדיקים שאין לך אדם מישראל שאין עליו שם צדיק באיזה דבר,שמי שהוא צדיק לגבי דבר אחד אף דבדברים אחרים רשע, נקרא צדיק באותו דבר כמו שכתב בחידושי הרמב"ן נדה (י"ד ריש ע"א)".
כל שלשת ההסברים הנ"ל מצאו דרך לתרץ את הסתירה בין דברי הפסוק לבין המציאות בשטח. בעל ה"נועם אלימלך" טוען שאין כלל סתירה. יש להבחין בין הפרטים ובין הכלל. אין פרט שאיננו חוטא. הדרך להתעלות למרות זאת היא באמצעות ההתכללות ב"כלל ישראל", עליו נאמר "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". וז"ל: ... אך שהתיקון לזה הוא במה שכולל עצמו עם כללות ישראל, כי יש עולם הנקרא כל ישראל והעולם ההוא שלם בלי שום פגם, ... שנאמר ועמך כולם צדיקים, ואם כן אף שהפרטים חוטאים לפעמים, אבל הכללות הם תמיד קיימים [בקדושתם]" (פרשת דברים).
נמשיך בקריאתנו מהשבוע שעבר, לחיזוק הקשר עם כלל ישראל, על כל חלקיו וריבוי דעותיו.
נזכור ונזכיר דווקא בימי הרחמים והסליחות, כי גם כניסתנו ליום הכיפורים הקדוש והנורא תלויה בנכונותנו לכלול עצמנו עם העבריינים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











