ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (ישעיה ס' כא).
צריך להבין מה כוונתו של הנביא. האם זוהי נבואה לעתיד לבא? האם מדובר בתנאי לגאולה? או אולי זוהי קביעה מוחלטת והגדרה של עם ישראל. אם כך, צריך לברר כיצד פסוק זה מסתדר עם המציאות בשטח.
המשנה במסכת סנהדרין מפרשת את הפסוק על העולם הבא: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ ..." (פרק י מ"א). גם אם חלקים מסוימים של העם, בעולם הזה, אינם מקפידים ללכת בדרך התורה והמצוות, לאחר כל תהליך הדין והחשבון שיתנו על מעשיהם, בחסדי הקב"ה כולם יגיעו לחיי העולם הבא, כנראה איש איש לפי מעשיו ומדרגתו. כך גם הביא הרמב"ם להלכה בהלכות תשובה (פ"ג ה"ה).
לעומת זה, בסוגיא בגמרא (שם) מובאת פרשנות אחרת: "ואמר רבי יוחנן: אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי, או כולו חייב. בדור שכולו זכאי - דכתיב ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ" (צח ע"א). לפי זה אין מדובר כאן בהבטחה או בקביעת מצב אלא בהתניה. כדי לקבל גאולה ברמה גבוהה מתוך זכות, יש להגיע למצב של "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". הסוגיא במסכת פסחים משתמשת בפסוק זה, כדי ללמדנו כי גם כשיש מחלוקת הלכתית, יש להסתכל על שני הצדדים כצדיקים המתכוונים לשם שמים. וז"ל: "אמר רב יהושע, דרש רבא: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו' בין שאמרו להדליק (את הנר בערב יום הכיפורים) ובין שאמרו שלא להדליק - שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד". (כדאי להפנים מסר זה, גם ה"ביאור הלכה סי' קמג משתמש בעקרון זה כדי להסביר שינוי מנהגים).
המדרש פוקח את עיננו בכיוון חדש וז"ל: "ד"א ולא הכירו, אלו רשעי ישראל שידיהם כידי עשו, אעפ"כ ויברכהו, ... אפי' בוגדיו, רשעים שבישראל צדיקים הם, שנאמר ועמך כלם צדיקים". (פסיקתא זוטרתא בראשית כז). אפשר לפרש את דברי הפסיקתא בשלש דרכים שונות המתלכדות לכיוון אחד. לפי הזוהר הסיבה היא בגלל קיום מצוות המילה, מצווה שרוב רובו של העם מקיים (עיינו ב"שפת אמת" שמשתמש פעמים רבות בעקרון זה כדוגמא בפרשת נח תרנ"ט ד"ה ואלה תולדות). וז"ל: "כל אינון דאתגזרו (נימולו) אקרון צדיקים". בבראשית רבתי הסבר אחר: "אמר הקב"ה עד מתי יהיה העולם מתנהג באפלה בלא תורה, תבא אורה, ...אלו ישראל שנקראו צדיקים שנאמר ועמך כלם צדיקים ...הפריש הקב"ה ישראל שקבלו התורה משאר אומות" (פרשת בראשית עמוד 9 ). לפי מדרש זה עצם קבלת התורה הופכת את ישראל לצדיקים , בלי התניית הגדרה זו במעשיהם אחר כך. ר' צדוק הכהן מלובלין מתרץ: " ועמך כולם צדיקים שאין לך אדם מישראל שאין עליו שם צדיק באיזה דבר,שמי שהוא צדיק לגבי דבר אחד אף דבדברים אחרים רשע, נקרא צדיק באותו דבר כמו שכתב בחידושי הרמב"ן נדה (י"ד ריש ע"א)".
כל שלשת ההסברים הנ"ל מצאו דרך לתרץ את הסתירה בין דברי הפסוק לבין המציאות בשטח. בעל ה"נועם אלימלך" טוען שאין כלל סתירה. יש להבחין בין הפרטים ובין הכלל. אין פרט שאיננו חוטא. הדרך להתעלות למרות זאת היא באמצעות ההתכללות ב"כלל ישראל", עליו נאמר "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". וז"ל: ... אך שהתיקון לזה הוא במה שכולל עצמו עם כללות ישראל, כי יש עולם הנקרא כל ישראל והעולם ההוא שלם בלי שום פגם, ... שנאמר ועמך כולם צדיקים, ואם כן אף שהפרטים חוטאים לפעמים, אבל הכללות הם תמיד קיימים [בקדושתם]" (פרשת דברים).
נמשיך בקריאתנו מהשבוע שעבר, לחיזוק הקשר עם כלל ישראל, על כל חלקיו וריבוי דעותיו.
נזכור ונזכיר דווקא בימי הרחמים והסליחות, כי גם כניסתנו ליום הכיפורים הקדוש והנורא תלויה בנכונותנו לכלול עצמנו עם העבריינים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
