ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (ישעיה ס' כא).
צריך להבין מה כוונתו של הנביא. האם זוהי נבואה לעתיד לבא? האם מדובר בתנאי לגאולה? או אולי זוהי קביעה מוחלטת והגדרה של עם ישראל. אם כך, צריך לברר כיצד פסוק זה מסתדר עם המציאות בשטח.
המשנה במסכת סנהדרין מפרשת את הפסוק על העולם הבא: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ ..." (פרק י מ"א). גם אם חלקים מסוימים של העם, בעולם הזה, אינם מקפידים ללכת בדרך התורה והמצוות, לאחר כל תהליך הדין והחשבון שיתנו על מעשיהם, בחסדי הקב"ה כולם יגיעו לחיי העולם הבא, כנראה איש איש לפי מעשיו ומדרגתו. כך גם הביא הרמב"ם להלכה בהלכות תשובה (פ"ג ה"ה).
לעומת זה, בסוגיא בגמרא (שם) מובאת פרשנות אחרת: "ואמר רבי יוחנן: אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי, או כולו חייב. בדור שכולו זכאי - דכתיב ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ" (צח ע"א). לפי זה אין מדובר כאן בהבטחה או בקביעת מצב אלא בהתניה. כדי לקבל גאולה ברמה גבוהה מתוך זכות, יש להגיע למצב של "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". הסוגיא במסכת פסחים משתמשת בפסוק זה, כדי ללמדנו כי גם כשיש מחלוקת הלכתית, יש להסתכל על שני הצדדים כצדיקים המתכוונים לשם שמים. וז"ל: "אמר רב יהושע, דרש רבא: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו' בין שאמרו להדליק (את הנר בערב יום הכיפורים) ובין שאמרו שלא להדליק - שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד". (כדאי להפנים מסר זה, גם ה"ביאור הלכה סי' קמג משתמש בעקרון זה כדי להסביר שינוי מנהגים).
המדרש פוקח את עיננו בכיוון חדש וז"ל: "ד"א ולא הכירו, אלו רשעי ישראל שידיהם כידי עשו, אעפ"כ ויברכהו, ... אפי' בוגדיו, רשעים שבישראל צדיקים הם, שנאמר ועמך כלם צדיקים". (פסיקתא זוטרתא בראשית כז). אפשר לפרש את דברי הפסיקתא בשלש דרכים שונות המתלכדות לכיוון אחד. לפי הזוהר הסיבה היא בגלל קיום מצוות המילה, מצווה שרוב רובו של העם מקיים (עיינו ב"שפת אמת" שמשתמש פעמים רבות בעקרון זה כדוגמא בפרשת נח תרנ"ט ד"ה ואלה תולדות). וז"ל: "כל אינון דאתגזרו (נימולו) אקרון צדיקים". בבראשית רבתי הסבר אחר: "אמר הקב"ה עד מתי יהיה העולם מתנהג באפלה בלא תורה, תבא אורה, ...אלו ישראל שנקראו צדיקים שנאמר ועמך כלם צדיקים ...הפריש הקב"ה ישראל שקבלו התורה משאר אומות" (פרשת בראשית עמוד 9 ). לפי מדרש זה עצם קבלת התורה הופכת את ישראל לצדיקים , בלי התניית הגדרה זו במעשיהם אחר כך. ר' צדוק הכהן מלובלין מתרץ: " ועמך כולם צדיקים שאין לך אדם מישראל שאין עליו שם צדיק באיזה דבר,שמי שהוא צדיק לגבי דבר אחד אף דבדברים אחרים רשע, נקרא צדיק באותו דבר כמו שכתב בחידושי הרמב"ן נדה (י"ד ריש ע"א)".
כל שלשת ההסברים הנ"ל מצאו דרך לתרץ את הסתירה בין דברי הפסוק לבין המציאות בשטח. בעל ה"נועם אלימלך" טוען שאין כלל סתירה. יש להבחין בין הפרטים ובין הכלל. אין פרט שאיננו חוטא. הדרך להתעלות למרות זאת היא באמצעות ההתכללות ב"כלל ישראל", עליו נאמר "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". וז"ל: ... אך שהתיקון לזה הוא במה שכולל עצמו עם כללות ישראל, כי יש עולם הנקרא כל ישראל והעולם ההוא שלם בלי שום פגם, ... שנאמר ועמך כולם צדיקים, ואם כן אף שהפרטים חוטאים לפעמים, אבל הכללות הם תמיד קיימים [בקדושתם]" (פרשת דברים).
נמשיך בקריאתנו מהשבוע שעבר, לחיזוק הקשר עם כלל ישראל, על כל חלקיו וריבוי דעותיו.
נזכור ונזכיר דווקא בימי הרחמים והסליחות, כי גם כניסתנו ליום הכיפורים הקדוש והנורא תלויה בנכונותנו לכלול עצמנו עם העבריינים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
