ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
החל משבת זכור, בחלק הנוכחי של המלחמה, מהדהד ברקע הזיכרון הלאומי המאבק בימי הפורים שהיה נגד המן (חמן) העמלקי בן המדתא. צורר בכיר מאוד במלכות אחשוורוש מלך פרס ומדי, איראן של ימינו.
פרשתנו עוסקת במרומז בסוגיא זו של מלחמה בעמלק מדור דור, כמופיע במדרש ויקרא רבה: "א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, ... והראהו שאול ובניו נופלים בחרב אמר לפניו מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב ?! אמר לו הקב"ה ולי אתה אומר?! אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים שהרג, שהם מקטרגים אותו שנאמר וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" (ויקרא כא, א) (פרשה כו ד"ה ז מה כתיב).
ברור כי המדרש מכוון לרצח כהני נב, בראשות אבימלך. שאול רתח עליהם כיוון שאבימלך נתן לדוד את חרבו של גולית וגם מזון שסייעו לו בבריחתו מפני שאול.
הפסוק המתאר את מעשיו של שאול מזעזע ומעורר חלחלה, וטומן בחובו ביקורת קשה מאין כמותה. וז"ל: "וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב: (שמו"א כ"ב, יט). פסוק זה הוא חזרה (כמעט) מדויקת על הציווי שנתן שמואל לשאול בנושא מלחמת עמלק: "עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר" (שם טו, ג). כידוע, שאול לא מילא ציווי זה כראוי, ולכן התוכחה כפולה, מה שנצטוות לעשות לעמלק לא עשית, אבל בכהני נב כן קיימת, כביכול, את המצווה. במילים אחרות, חסת על האכזרים, ועל אחיך הכהנים - משרתי ה' לא חמלת. חז"ל סיכמו לקח זה בלשונם: "רבי שמעון בן לוי אומר כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן, ומניין שנעשה אכזרי במקום רחמן שנאמר ואֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב, ולא תהא נוב כזרעו של עמלק?! ורבנן אמרין כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שמדת הדין פוגעת בו שנאמר וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ:... וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו" (שמו"א לא, ד-ו) (קהלת רבה (וילנא) פרשה ז, טז).
שני המדרשים, הראשון בשם רבי לוי והשני בשם בנו רבי שמעון בן לוי ביטאו רעיון אחד, המתקשר ישירות לפסוק הראשון של פרשתנו, פרשת אמור.
מסקנה ראשונה - אסור לרחם על האכזרים! אם כך מוטל עלינו עתה לברר: א. מדוע נגזרה גזרה כל כך קשה על העם הזה? ב. מה כולל הציוי המופיע בתורה, בפרשת זכור: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ ... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח (דברים פרק כה יז-יט). הלשון תִּמְחֶה חריפה. לכן, חשוב להבהיר מה הם גדרי המחיה? ג. האם קיימות הגבלות שחלות גם על קיום מצווה זו, והאם מה שצווה שאול הוא מה שצוותה התורה?
נציע עתה תשובות לשאלות אלה בהסתמך על הכתובים, דברי חז"ל והראשונים:
הרמב"ם רואה בציווי למחות את עמלק חלק מהלכות מלחמה. כך מפורש בפרק ה' מהלכות מלכים ה"א. הרמב"ם עוסק שם במלחמת מצווה והיא כוללת שלוש קטגוריות: א. המלחמה בשבעת העממים המושחתים מכל הבחינות, שגרו בארץ כנען, בזמן הכניסה לארץ אחרי יציאת מצרים. ב. מלחמת הגנה מיד אויב שמתקיף אותנו ומנסה לחסלנו -עזרת ישראל מיד צר. ג. המלחמה כנגד עמלק.
לפי זה נסביר גם את הנימוק שמופיע בפסוק: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ". עמלק לא שמר על חוקי המלחמה המקובלים ופגע דווקא ביותר חלשים – הַנֶּחֱשָׁלִים. ובהשקה לימינו, ארגון טרור המבוסס על אידאולוגיה רצחנית מטורפת, שאינה מכירה בשום חוק למעט חוקי השריעה, בצורתם הקיצונית ביותר ושאין לה קשר כלשהו לאנושיות, מתנפל על ישובים אזרחיים, שוחט תינוקות, רוצח באכזריות זקנים וזקנות, שורף משפחות שלמות וחוטף אזרחים תמימים (שרובם סייעו לטרוריסטים אלה שנים רבות).
נדגיש כי דברינו אלה אינם פוטרים את צה"ל מלהמשיך לשמור את חוקי המלחמה המוסכמים בין אומות העולם המתוקנות (מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל עמוד הימיני).
בשבוע הבא נמשיך לברר סוגיא חשובה זו וננסה לברר כיצד הרחמנות כן משתלבת במערכה זו.
נתפלל כי הקב"ה ישלח רפואה שלמה לכל הפצועים, נחמה לכל משפחות הגיבורים, עזרה לניצחון על כל האויבים ואחדות לכל חלקי האומה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
