ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
החל משבת זכור, בחלק הנוכחי של המלחמה, מהדהד ברקע הזיכרון הלאומי המאבק בימי הפורים שהיה נגד המן (חמן) העמלקי בן המדתא. צורר בכיר מאוד במלכות אחשוורוש מלך פרס ומדי, איראן של ימינו.
פרשתנו עוסקת במרומז בסוגיא זו של מלחמה בעמלק מדור דור, כמופיע במדרש ויקרא רבה: "א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, ... והראהו שאול ובניו נופלים בחרב אמר לפניו מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב ?! אמר לו הקב"ה ולי אתה אומר?! אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים שהרג, שהם מקטרגים אותו שנאמר וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" (ויקרא כא, א) (פרשה כו ד"ה ז מה כתיב).
ברור כי המדרש מכוון לרצח כהני נב, בראשות אבימלך. שאול רתח עליהם כיוון שאבימלך נתן לדוד את חרבו של גולית וגם מזון שסייעו לו בבריחתו מפני שאול.
הפסוק המתאר את מעשיו של שאול מזעזע ומעורר חלחלה, וטומן בחובו ביקורת קשה מאין כמותה. וז"ל: "וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב: (שמו"א כ"ב, יט). פסוק זה הוא חזרה (כמעט) מדויקת על הציווי שנתן שמואל לשאול בנושא מלחמת עמלק: "עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר" (שם טו, ג). כידוע, שאול לא מילא ציווי זה כראוי, ולכן התוכחה כפולה, מה שנצטוות לעשות לעמלק לא עשית, אבל בכהני נב כן קיימת, כביכול, את המצווה. במילים אחרות, חסת על האכזרים, ועל אחיך הכהנים - משרתי ה' לא חמלת. חז"ל סיכמו לקח זה בלשונם: "רבי שמעון בן לוי אומר כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן, ומניין שנעשה אכזרי במקום רחמן שנאמר ואֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב, ולא תהא נוב כזרעו של עמלק?! ורבנן אמרין כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שמדת הדין פוגעת בו שנאמר וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ:... וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו" (שמו"א לא, ד-ו) (קהלת רבה (וילנא) פרשה ז, טז).
שני המדרשים, הראשון בשם רבי לוי והשני בשם בנו רבי שמעון בן לוי ביטאו רעיון אחד, המתקשר ישירות לפסוק הראשון של פרשתנו, פרשת אמור.
מסקנה ראשונה - אסור לרחם על האכזרים! אם כך מוטל עלינו עתה לברר: א. מדוע נגזרה גזרה כל כך קשה על העם הזה? ב. מה כולל הציוי המופיע בתורה, בפרשת זכור: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ ... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח (דברים פרק כה יז-יט). הלשון תִּמְחֶה חריפה. לכן, חשוב להבהיר מה הם גדרי המחיה? ג. האם קיימות הגבלות שחלות גם על קיום מצווה זו, והאם מה שצווה שאול הוא מה שצוותה התורה?
נציע עתה תשובות לשאלות אלה בהסתמך על הכתובים, דברי חז"ל והראשונים:
הרמב"ם רואה בציווי למחות את עמלק חלק מהלכות מלחמה. כך מפורש בפרק ה' מהלכות מלכים ה"א. הרמב"ם עוסק שם במלחמת מצווה והיא כוללת שלוש קטגוריות: א. המלחמה בשבעת העממים המושחתים מכל הבחינות, שגרו בארץ כנען, בזמן הכניסה לארץ אחרי יציאת מצרים. ב. מלחמת הגנה מיד אויב שמתקיף אותנו ומנסה לחסלנו -עזרת ישראל מיד צר. ג. המלחמה כנגד עמלק.
לפי זה נסביר גם את הנימוק שמופיע בפסוק: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ". עמלק לא שמר על חוקי המלחמה המקובלים ופגע דווקא ביותר חלשים – הַנֶּחֱשָׁלִים. ובהשקה לימינו, ארגון טרור המבוסס על אידאולוגיה רצחנית מטורפת, שאינה מכירה בשום חוק למעט חוקי השריעה, בצורתם הקיצונית ביותר ושאין לה קשר כלשהו לאנושיות, מתנפל על ישובים אזרחיים, שוחט תינוקות, רוצח באכזריות זקנים וזקנות, שורף משפחות שלמות וחוטף אזרחים תמימים (שרובם סייעו לטרוריסטים אלה שנים רבות).
נדגיש כי דברינו אלה אינם פוטרים את צה"ל מלהמשיך לשמור את חוקי המלחמה המוסכמים בין אומות העולם המתוקנות (מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל עמוד הימיני).
בשבוע הבא נמשיך לברר סוגיא חשובה זו וננסה לברר כיצד הרחמנות כן משתלבת במערכה זו.
נתפלל כי הקב"ה ישלח רפואה שלמה לכל הפצועים, נחמה לכל משפחות הגיבורים, עזרה לניצחון על כל האויבים ואחדות לכל חלקי האומה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
