ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
מחלוקות היו תמיד חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית - יהודית, עזרו לברר את הנושאים שעמדו על הפרק והעשירו את עולמנו הרוחני. הבנת כל צדדי המחלוקת מאפשרת העמקה מצד אחד והבנה וראיה כוללת מאידך. כל זה בתנאי, שהבסיס עליו היא מושתתת הוא האחדות ("כולנו באותה סירה"), שאיננה מחייבת אחידות.
בירור ענייני לגופו של הנאמר והקשבה לדברי האחר-כן! השמצות אישיות ואי שמירה על כבודו של האומר, מי שלכאורה נמצא בצד האחר – לא! ועוד פעם, לא!!! ק"ו, לא גזל ולא פגיעה ברכוש ועוד יותר בגוף.
בדברינו אלה ננסה להאיר ולהעיר את כל חלקי העם, בחומר למחשבה.
דתן ואבירם שהתנגדו להנהגתו של משה, עוד בתחילת דרכו (כפי שיבואר בהמשך הדברים), מאשימים אותו בפרשתנו "כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (במדבר טז, יג).
משה, העניו מכל אדם, פונה אל הקב"ה ומבקש: "וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" (שם טו). ננסה להבין את עומק טענותיו:
א. "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי". המדרש מסביר: "נקי כפים. זה משה, שנאמר לא חמור אחד מהם נשאתי" (מדרש תהלים (שוחר טוב) מזמור כד). מדרש זה מסביר כמה נזהר משה רבינו מלהנות מממון שאינו שלו, גם במקרים שעל פי הנוהג הרגיל, המנהיג היה נוהג אחרת. ק"ו, שמשה רבנו היה מקפיד שלא לפגוע ולהשחית רכוש שאיננו שלו. משה נהג כך ביחס לכל אדם. נחזק את שיטתו של משה שהצהיר שרכושו של השני היה באופן מוחלט מחוץ לתחום לגביו, מהמעשה שנזכר בפרק אלו מציאות: "מר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא (לאחד מאורחיו של רב חסדא (רש"י) נגנב גביע כסף), חזיא לההוא בר בי רב דמשי ידיה ונגיב בגלימא דחבריה (ראה רב חסדא שאחד מתלמידיו מנגב את ידיו בבגד של חברו). אמר (רב חסדא): היינו האי (זה הגנב) דלא איכפת ליה אממונא דחבריה (שהרי במעשהו הוכיח שלא אכפת לו להשתמש בממון חברו, אפילו שלא גרם במעשהו כל נזק ממוני) (בבא מציעא כד ע"א). תלמיד זה, אי אפשר להגדירו כנקי כפיים, הוא לא הלך בדרכו של משה רבינו.
משה רבינו ממשיך, "מגביה את הרף" ומדגיש שאפילו באנשים שחלקו עליו, וגם ניסו לפגע בו בצורה חמורה ביותר, הוא לא פגע.
ב. "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם". מביא החזקוני "על שהלשינוני על הריגת המצרי" (חזקוני שם). דברי החזקוני מבוססים על דברי רש"י, בפירוש הפסוקים הבאים: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם (לא התעלם מהחובה של נשיאה בעול) וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל: וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים (דתן ואבירם - רש"י) וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר: וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר..." (הם, דתן ואבירם, הלשינו עליו - רש"י) (שמות ב, יא-טו).
חסימת כבישים היא גזל זמן וגזל ממון שאי אפשר להשיבו, היא הרמת יד שפוגעת, ולעתים קרובות גם גובלת בפיקוח נפש. אסור על פי ההלכה לאף אחד להשתמש בכלי זה. לא לשם מחאה ובוודאי לא כדי להשיג מטרה כלשהי. מדינת חוק חייבת לאכוף זאת, בצורה שווה, על כולם. אלימות בהפגנות שכוללת פגיעה ברכוש ציבורי, היא כנגד ההלכה ואין לה כל תירוץ. הרמת יד כמפורש בכתוב, "מזכה" בתואר "רָשָׁע". התפרצות לרשות היחיד היא גזל מכל בחינה, הגדרה שיש לה השלכות חמורות ביותר מבחינה הלכתית.
כל מי שנוהג במנהגים אלה, או נותן הוראה לבצעם, מרים יד ב"תורת משה".
נסיים בחזרה אל דברי הפתיחה, שאמורים לשמש כהנחיה לכל מחלוקת בתוך עם ישראל. נשתדל לעשות כל מאמץ לנהל ויכוח ציבורי על פי עקרונות אלה. נתפלל שהקב"ה יהיה בעזרנו ונצליח לשמור על אחדותנו. נמשיך לברר כל נושא לעומקו בלשון מכבדת ונשתדל להקשיב לצד השני מתוך הערכה ובאהבה, כמו שלימדנו אהרון שהיה אוהב את הבריות, מקרבן לתורה ועושה שלום גם בין ישראל לאביהם שבשמים.
כל התנהגות שלא מסוג שכזה עלולה לחסום את התפילות להצלחת עם ישראל.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












