ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" (מסכת ראש השנה דף י עמוד ב דף יא עמוד א).
האבן עזרא, על פרשתנו (כ"ה ט), מביא מענייני הפרשה כמה הוכחות לשיטת רבי אליעזר (שלדעתו אין תשובה עליהן) ואלו הן:
1. בתפילת ראש השנה קבעו חכמים "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון".
2. תקיעת השופר של היובל היא בתחילת השנה-בתשרי.
3. מצוות הקהל גם היא מתאימה להתחלת השנה שהרי נאמר בעניינה:
"הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אלוקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים ל"א יב) "ולא יתכן להיות אחר חצי השנה".
4. חג הסוכות הוא חג האסיף והתורה מגדירה אותו "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה" (שמות כ"ג טז) ואילו לשיטת רבי יהושע הוא באמצע השנה.
5. רשימת האיסורים של עבודת האדמה בשנת היובל פותחת באיסור זריעה וז"ל הכתוב "יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ" (ויקרא כ"ה יא).
גם רשימת העבודות האסורות בשמיטה פותחת באיסור זריעה וז"ל הכתוב:
"וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ" (שם, שם ד). "ובמרחשוון יחלו בארץ ישראל לזרוע".
6. אם שנת השמיטה הייתה מתחילה בניסן הרי שאי אפשר היה לקצור את מה שנזרע בששית ואי אפשר היה לזרוע בשביעית ואם כך שני יבולים היו חסרים בכל שנת שמיטה ובפעל לא היו זורעים גם בשישית "והכתוב אמר לא תזרעו - בשנה השביעית לבדה".
נשאלת השאלה כיצד התמודד רבי יהושע עם הוכחות חזקות אלה. לפני שנתרץ את הקושיות נציין כי חז"ל לא הכריעו במחלוקתם. לגבי חלק מן העניינים אנו רואים בא' בניסן ראש השנה כגון לחודשים ולמלכים ולגבי ענינים אחרים אנו רואים בא' בתשרי כראש השנה כגון לשנים. ועכשיו נתרץ את שיטתו של רבי יהושע.
בדברינו לפרשת תזריע הזכרנו את העקרון שמערכות הזמן של הגברים והנשים שונות זו מזו. לוח השנה השמשי מתאים יותר לגבר העובד בשדה מצאת החמה ועד שקיעתה. הוא זה שחייב גם במצוות עשה שהזמן גרמא. לעומת זאת לוח השנה המבוסס על מערכת של שנים עשר חדשים מתאים יותר לעולמן של הנשים. ההוכחות של "אבן עזרא" מבוססות בעיקר על עניינים הקשורים לשנה החקלאית שהיא במהותה שנה שמשית. אין כל ספק כי השנה החקלאית הקודמת מסתיימת בחג האסיף ומתחילה בחודש תשרי לקראת הזריעה החדשה. כיון שמצות הקהל קשורה לסוכות, מצווה זו מתקיימת בחודש תשרי, גם למ"ד בניסן נברא העולם. לכן ברור שרבי יהושע איננו מתרגש מקושיותיו של האבן עזרא כי כולן מבוססות על כך שהתורה מתייחסת לשנה החקלאית, כזו שמתחילה בתשרי ועל כך, כמו שציינו, אין מחלוקת. המעניין הוא שאכן הלחץ הנפשי המופעל על האיש הרבה יותר משמעותי לקראת ראש השנה שלו בא' בתשרי ולעומתו הלחץ הנפשי הרב המופעל על האישה לקראת ראש השנה שלה בחודש ניסן. לכן נסכם ונאמר שהעולם מבחינות מסוימות נברא בתשרי ומבחינות אחרות בניסן ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
הבה נתפלל כי נזכה תמיד להבין עקרון זה וממילא כל מחלוקת תביא להכרה במאחד העומד מאחוריה "כל מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












