ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
כשהנביא ישעיהו, שאת נבואות הנחמה שלו אנו קוראים בתקופה זו של השנה - "שבע דנחמתא", תיאר את המלך המשיח, הוא הדגיש וְשָׁפַט בְּצֶדֶק . הדגשה זו מהדהדת את הפתיחה לפרשת השבוע שלנו
פעמים רבות כבר הזכרנו כי סימן מובהק לחשיבותו של מושג הוא כשהתורה חוזרת על ביטוי מסוים שלש פעמים. וכשהכתוב חוזר על ביטוי מסוים שלש פעמים בפרשיה אחת, זה סימן מובהק לחשיבותו הגדולה דווקא בפרשיה זו.
על חשיבותה של השמ יעה בעבודת השם שלנו, עמדנו בדברינו לפרשת ואתחנן תשפ"ה, ורמזנו לחשיבותה גם בבית הדין המתנהל על פי עקרון היסוד המנוסח בתורה בביטוי הבא: " בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו).
בתחילת נאומו הראשון של משה רבנו - דיין הציבור הראשון בתולדות עמנו כעם, הוא מדגיש "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵ יכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְ תֶּם צֶדֶק " (דברים א, טז).
ננסה להסביר את הקשר בין השמ יעה והצדק בבתי הדין לממונות, ואת ההבדל בינם לבין מערכות משפט אחרות שמנסות להבטיח שהחברה תתנהל על פי המשפט והדין, אבל אינן מקשרות בין המשפט והשמיעה.
נביא דוגמאות שממחישות כיצד העיקרון משפיע על עבודת בית הדין.
בפרשתנו מובא: "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים" (יז, ו). בגמרא במסכת מכות, חז"ל מלמדים אותנו "על פי שנים עדים - שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן" (דף ו ע"ב).
הרמב"ם מפרש את דברי הגמרא על בעלי הדין: "לא יהיה הדיין שומע (את בעלי הדין) מפי התורגמן" (סנהדרין פרק כא הלכה ח). ראשונים אחרים הרחיבו גם לעניין שמיעת דברי העדים, וכך נפסק בשולחן ערוך חושן משפט: "העדים ששלחו עדותן בכתב לבית דין, אינו עדות" (סימן כח סעיף יא). בין כך ובין כך, למדנו על חשיבות ההקשבה והשמיעה, בהשגת צדק. נצטט את דברי הסמ"ע (אחד מנושאי הכלים החשובים ביותר של המחבר בחושן משפט): "דיותר יוכל להתברר האמת כששומע מפי בעלי דינין והעדים עצמן". כיוון שעל פי ההלכה הדיינים הם הממונים על חקר האמת ומשפט הצדק, חשוב מאוד שהם יחקרו את בעלי הדין ואת העדים ישירות, שהרי חכמים כבר לימדונו כי "ניכרים דברי אמת" (סוטה ט ע"ב). אם בעל הדין הוא הדובר, יתרונו של העשיר על העני בא פחות לידי ביטוי, שהרי בעלי הדין נשמעים כמו שהם ולא לפי יכולתם הכלכלית והאפשרות שלהם לשכור את שירותיו של עורך דין בכיר יותר ומפולפל יותר. על הדיינים מוטלת החובה של " פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף: פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא, ח-ט). חובה זו באה לידי ביטוי הלכה למעשה "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאמרו ואינו יודע לחבר הדברים, ... הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחלת הדבר 'משום "פתח פיך לאלם' " (משלי לא, ח). לדברים מצורפת הסתייגות: "וצריך להתיישב בדבר זה הרבה כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים" (שו"ע חו"מ ה' דיינים סימן יז סעיף ט). אזהרה זו נצרכת, שהרי כשם שיש לעזור לחלש להביע את עמדתו, כך אין לתת יתרון לחלש על חשבון זכויותיו של החזק.
דוגמא נוספת מופיעה בהלכה שנפסקה ע"י הרמב"ם והשו"ע: "צריך הדיין לשמוע טענות בעלי דינין ולשנות טענותיהן (לחזור על הדברים ששמע) שנאמר ויאמר המלך "זאת אומרת זה בני החי ובנך המת..." (סנהדרין פרק כא ה"ט, חו"מ סי' יז סע' ז). הלכה זו נלמדת משלמה המלך בדונו את שתי הנשים, שטענו כל אחת שהילד החי הוא שלה. כאן השמיעה משמעותה היא ההוכחה שהדיין הקשיב לכל אחד מהצדדים והבין את דבריהם, וכן מאפשרת לכל אחד מבעלי הדין להקשיב לדיין האובייקטיבי שנותן יחס שווה לשני הצדדים, וגם לטענותיו של הצד השני, בניתוק מהאיבה ומהרגשות הקשים, ולהיות בטוח שדבריו נשמעו והובנו.
הבה נתפלל כי נזכה להרבות שמיעה והקשבה מכל הבחינות
ולהוסיף משפט צדק בכל התחומים
וכך גם "אמת ושלום" גם בעבודת רשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה – גזית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
