ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
כראוי לתקופה שמוגדרת "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר" (דברים לא, יח. חולין קלט, ע"ב), נסביר, ברמזים נוספים, כיצד והיכן מסתתר דוד המלך במגילת אסתר - בתחפושת.
המספר שבע שולט שלטון ללא מצרים במגילת אסתר. החל ממספר המדינות שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה (א, א ועוד פעמיים). שבעת ימי המשתה בשושן: לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ (א, ה). בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי... שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (א, י). החֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים ... שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (א, יג-יד), שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ (ב, ט). השנה בה הגיעה אסתר אל אחשרוש וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ ... בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ (ב, טז). וכלה בסיכום מספר המשתאות במגילה - שבעה.
היין גם הוא תופס מקום נכבד מאוד במגילה, וכידוע, הגימטרייה של יין = שבעים.
שני מספרים אלה קשורים בטבורם לדוד המלך. נוכיח זאת בקיצור בכמה וכמה דרכים: דוד מוגדר הַשְּׁבִעִי (דבה"י א' ב, טו). היו לו שבע נשים ושם אשתו העיקרית בת שבע. דוד מלך בחברון שבע שנים, והוא חי שבעים שנה (שמו"ב ה, ד-ה). על פי המדרש הוא נולד ומת בשבת שהייתה גם שבועות, כלומר אחרי שבע פעמים שבע - ימי הספירה.
חז"ל בשם רבי חייא הגדול, תלמידו וחברו של רבי יהודה הנשיא, לימדונו:
"אמר רבי חייא כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים, יין ניתן בשבעים אותיות (כאמור לעיל), וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד" (עירובין סה ע"א).
לכאורה, אין לכך כל קשר למגילה או לפורים וגם לא לדוד המלך. בדיקה נוספת תביא אותנו לדיון נוסף שמחכים אותנו בגמרא בנושא:
"יהודה וחזקיה בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי (בניו של רבי חייא השתתפו בסעודת פורים בביתו של רבי), ולא הוו קא אמרי ולא מידי (בניו של רבי חייא שתקו ולא הוציאו מילה מפיהם, כנראה שזו הייתה דרכם להביע את מורת רוחם). אמר להו (רבי לאנשיו): אגברו חמרא אדרדקי, כי היכי דלימרו מילתא (תשקו את הצעירים יין, כדי שיפתחו את פיהם וידברו). כיון דאיבסום (אחרי ששתו יין ונתבסמו שהרי חייב אדם לבסומי בפוריא), פתחו (בני רבי חייא, יהודה וחזקיה, את פיהם) ואמרו: אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל, ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר... אמר להם (רבי לבניו של רבי חייא): בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי? (למה אתם פוגעים בי ו"דוקרים אותי בעיניי", שהרי אתם טוענים שיש נבואה שההנהגה מבית דוד תכלה גם בארץ ישראל וגם בבבל). אמר לו רבי חייא: רבי, אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין – יצא סוד". (סנהדרין לח ע"א).
לכאורה, אין לכך כל קשר למגילה או לפורים וגם לא לדוד המלך. בדיקה נוספת תביא אותנו לדיון נוסף שמחכים אותנו בגמרא בנושא:
"יהודה וחזקיה בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי (בניו של רבי חייא השתתפו בסעודת פורים בביתו של רבי), ולא הוו קא אמרי ולא מידי (בניו של רבי חייא שתקו ולא הוציאו מילה מפיהם, כנראה שזו הייתה דרכם להביע את מורת רוחם). אמר להו (רבי לאנשיו): אגברו חמרא אדרדקי, כי היכי דלימרו מילתא (תשקו את הצעירים יין, כדי שיפתחו את פיהם וידברו). כיון דאיבסום (אחרי ששתו יין ונתבסמו שהרי חייב אדם לבסומי בפוריא), פתחו (בני רבי חייא, יהודה וחזקיה, את פיהם) ואמרו: אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל, ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר... אמר להם (רבי לבניו של רבי חייא): בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי? (למה אתם פוגעים בי ו"דוקרים אותי בעיניי", שהרי אתם טוענים שיש נבואה שההנהגה מבית דוד תכלה גם בארץ ישראל וגם בבבל). אמר לו רבי חייא: רבי, אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין – יצא סוד". (סנהדרין לח ע"א).
קשה מאוד להבין מה פשר הסברו של רבי חייא, שהיה אמור להפיס את דעתו של רבי. נציע כי בניו של רבי חייא, שהיו צאצאים של שמעא - אחי דוד, הודו בדבריהם כשהיו מבוסמים, שמשיח הוא בן דוד ולא בן ישי.
רבי יהודה הנשיא היה צאצא של שפטיה בן אביטל אשת דוד, רבי חייא היה צאצא של שמעא אחי דוד וממילא היה צאצא רק של ישי (כתובות סב ע"ב).
כך הוכרעה המחלוקת בין דוד ואחיו בשאלה מי היה אמור להימשח על ידי שמואל (הסבר מפורט יופיע, בע"ה, בספרי 'צפנת שמואל, מלכות דוד' הנמצא בדפוס).
מכיוון שהשבת היא גם שבת החודש, נציין כי רק דוד המלך מופיע (פעמים) בברכת החודש! (עיינו גם ראש השנה כה ע"א וד"ל).
הבה נתפלל כי עצמאותה ובטחונה של מדינה ישראל יתחזקו בימים אלה,
וסופם של כל אויבנו יהיה כסופם של המן, בניו וכל תומכיהם צוררי היהודים.
ברכת חזק ואמץ לממשלת ישראל, לכל כוחות הביטחון,
ולשותפינו מארה"ב ובראשם נשיאם.
רפואה שלמה לפצועים, ונחמה משמים למשפחות הנופלים.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











