ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
דוד המלך יישם זאת הלכה למעשה. הוא הקים, בסייעתא דשמיא, מדינה יהודית מאוחדת, שצבאה שחרר את ירושלים והגן על גבולותיה. המטרה הבאה הייתה שלום עולמי והבאת גאולה לכל העמים, שמשמעותה אימוץ ערכי המוסר והצדק על ידי כלל האנושות. לצורך כך שלמה בנו הקים את בית המקדש, שגם אומות העולם הוזמנו אליו לעבודה ותפילה. החזון שמופיע לאחר מכן בנבואות ישעיהו ומיכה היה אמור להתממש כבר בימי שלמה.
לצערנו, הניסיון לא צלח והחזון נדחה. הפילוג של ימי הבית הראשון, בתוספת שנאת החינם מימי בית שני, דחו את מימושו לאחרית הימים.
האתחלתא של תקופה זו, אחרית הימים, ימי הגאולה, החלה עם עליית תלמידי הגאון מוילנא לפני למעלה ממאתיים שנים (תקס"ח). הגר"א לימד את תלמידיו שכדי שתהיה סייעתא דשמיא במעשיהם, צריך לפעול בהתערותא דלתתא (התעוררות מלמטה) קמעא קמעא, צעד אחר צעד בדרך ארוכה, של בנין הארץ, הקמת מרכז תורני בירושלים ובהמשך בניית מדינה יהודית שיש לה צבא וכוחות ביטחון, כך יהיה לברכה על מה לחול.
כשלב ראשון, כוחות ביטחון אלה תפקידם להילחם באויבי ישראל ולחזור על מלחמותיו של דוד בן ישי, שהקים את מדינת היהודים הראשונה.
בשלב השני תתקיים נבואת צפניה כפי שפוסק הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק יא הלכה ד): "ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד. שנ' "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג, ט).
הרמב"ם פותח את דבריו בפרשנותו לנבואת בלעם שמתחילה ב"וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת: וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל:... הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה:... כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ" ומסתיימת ב"מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ", שכוללת גם את אומות העולם שיצטרפו לציר "הצדקה והמשפט" ולא לציר הרשע שעליו ניבא בלעם "וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר"(במדבר כג-כד). כל זאת בהמשך לברכת אברהם (בראשית י"ב, ג).
מדינת ישראל בפרט והעולם כולו ככלל, נמצאים בימים אלה בתקופה מיוחדת במינה. המזרח התיכון משנה את פניו. משטרי הרשע נופלים או נחלשים מאוד בזה אחר זה. טבעת האש שהייתה אמורה לשרוף את מדינת היהודים שורפת את עצמה. החמאס מוכה וימשיך להיות מוכה עד שיחזיר את כל החטופים, ויתחייב, עם פיקוח, להיפרד מכל סוג של נשק. הוא אמור להתחייב להפסיק גם את שלטון הרשע שלו על אזרחי עזה. שלטון שלא היה מחויב לכללים המחייבים כל בן אנוש – בן נח. בכל מדינות ערב, תקום מערכת משפט שבה כולם שווים בפני החוק (דינין) והאכזריות אין לה מקום כלל וכלל, אפילו לא כלפי בעלי חיים (אבר מן החי). חברה שבה בכל משפחה יש שני שותפים המכבדים זה את זה, ובזכות זה הברכה שורה בביתם. נשים לא יהיו יותר שפחות ויובטחו כפרס לרוצחים שפלים. לבנון הופכת לאט למדינה בעלת צבא אחד, שחיה בשלום עם שכנותיה. החיזבאללה מתפרק בעל כורחו מנשקו, ומוותר על כל תוכניותיו השטניות כנגד שכניו היהודים ואזרחי לבנון שאינם שיעים. סוריה תהפוך לחלק מהסכמי אברהם וחלק מהחברה האנושית. איראן תשתחרר משלטון האימים המדכא את אזרחיו, ומתוכניותיה לבנית נשק גרעיני וטילים הזורעים הרס וחורבן והמאיימים על שלום העולם כולו. אז גם אזרחי איראן יוכלו ליהנות מהשפע שיושפע על כל האזור, בזכות השגשוג שיושג בהרחבת הסכמי אברהם.
כך תוכל גם מדינת ישראל, ועמה כל העם היהודי, לעבור לשלב הסופי של ימי הגאולה
"כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".
גם כשעוברים עלינו ימים ולילות קשים, נתחזק באמונתנו אמונת אומן.
נתאחד ונכנס כולנו תחת האלונקה,
בקרוב הברכה תבוא לעולם כולו באמצעותנו ובעזרת שותפינו - מברכינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
