ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
בבואנו לענות על שאלה זו, עלינו להקדים ולהבין את הטעם לחשיבות האחדות:
"בקש הקב"ה ליתן תורה לישראל בשעה שיצאו ממצרים, והיו חולקים זה על זה והיו אומרים בכל שעה ניתנה ראש ונשובה מצרימה... שהיו נוסעים במריבה וחונים במריבה. וכשבאו לרפידים הושוו כולם ונעשו אגודה אחת, שנאמר: 'ויחן שם ישראל נגד ההר'. אמר הקב"ה התורה כולה שלום, ולמי אתננה? לאומה שאוהבת שלום..." (תנחומא ישן פרשת יתרו).
נמצאנו למדים, שרק כאשר נעשו ישראל לאגודה אחת, נתעלו לאותה דרגה רוחנית שבה ראויים היו לקבלת תורה, וזאת מפני שרק מתוך ענוות אמת והתעלות רוחנית, אפשר לראות את עם ישראל והאנושות כולה כחטיבה אחת. לכן נאמר: "גדול השלום שניתן לאוהבי תורה, שנאמר: 'שלום רב לאוהבי תורתך'. גדול השלום שניתן לענווים שנאמר: 'וענווים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום'" (ספרי נשא מ"ב), שכן מי שזכה לענוות אמת, לא רק את עצמו הוא רואה אלא את הכלל כולו, ואת מעלת עצמו הוא מוצא בהיותו חלק מן הכלל, ועל כן דבק הוא בשלום.
לאור הקדמתנו, נוכל לענות על השאלה: "אמר רב: כל הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל, כאילו עשאו במה" (ברכות דף י"ד). פירש הרב קוק זצ"ל בספרו 'עולת ראיה' - יש מי שטובת עצמו היא עיקר עניינו, וכדי להגשימה הוא משלים עם זולתו כדי שהלה יסייענו בכך ולא יפגע בו. שלום כזה אינו שלום אמת אלא אמצעי להשגת טובתו שלו, ולכן אין סופו להתקיים. לעומת זאת, שלום אמת נובע מההבנה שכולנו אחים, בנים לאבינו שבשמים. שלום זה אינו אמצעי גרידא אלא ערך מוסרי נעלה ועל כן סופו להתקיים. אוי לו למי שימיר שלום אמת זה בשלום מדומה, שאינו אלא אמצעי למטרה אנוכית ותו לא. על כן רק לאחר שיתפלל האדם, ורוחו תתעלה להכרה בכבוד שמים וברוממות ההשגחה הא-לקית - ראוי הוא לשאת שם שלום על שפתותיו, שכן רק כך יהא מובטח שבקשת שלום אמת פועמת בלבבו.
מכאן למדנו, שעל מנת להשיג מעלה זו של דבקות אמת בכלל ובטובתו, עלינו לטפח ולפתח תחילה את רוחנו, מה גם שתיקונו ושכלולו של הכלל מחייב את השלמתם ותיקונם של הפרטים הכלולים בו.
על כן יש זמנים שההשלמה האישית מחייבת התבודדות והינתקות מן העסוק המעשי בענייני הכלל כולו. אם תוכן העילוי שמוסיף האדם בהתבודדות זו הוא אצילי ונעלה, דווקא בכך ישיג דבקות של אמת בכלל. כלומר, לעיתים דווקא בהתבודדות טמונה האחדות. ואולם מאידך, אם חשבון הנפש שיעשה האדם על דרכו, יהא שטחי, והוא יימנע מטיפוח עצמו, מתוך חשש שיש בכך התנכרות לכלל, סופו שיחסר את אותה אספקלריה רוחנית הדרושה לדבקות אמת בכלל, ימנע מן הכלל את שלמות עצמו, ויפגום ביכולתו להועיל לכלל, ואין לך פגיעה בכלל גדולה מזו.
כך אנו מוצאים את הדרך להגשמת ייעודו של עמנו - ממלכת כוהנים וגוי קדוש, שדווקא בהיותו "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" טמונה יכולתו להיות אור לגויים. דווקא בהתייחדותו ודבקותו בשגב רוחו נעוצה דבקותו באוניברסליות ובשלום.
הרב מרדכי נגארי - כוחה של האחדות בגיוון
האחדות היא תרופת הפלא של עם ישראל כנגד האויבים. על הפסוק : "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם", אומרים רבותינו בילקוט שמעוני (ריש פרשת ניצבים): "'אתם ניצבים', אימתי? כשתהיו אגודה אחת! בנוהג שבעולם, אדם נוטל אגודה אחת של קנים, בבת אחת, שמא יכול לשוברם? ואילו אחת אחת - אפילו תינוק יכול לשברם". גדול כוח האחדות גם מן הבחינה האוניברסאלית - ראינו זאת בדור הפלגה, אשר להם "שפה אחת ודברים אחדים", ואין הקב"ה יכול להם ואינו מענישם. כשם שהאחדות חיונית כנגד אויבינו הקמים עלינו מבחוץ, כך היא כוח חיובי והכרחי גם כנגד אויבינו מבית - אויבי התורה והדת, אויבי ארץ ישראל ואויבי לומדי התורה. הווי אומר, שבמערכות הציבוריות והלאומיות, חשובה היא האחדות עד למאוד. כמה חבל, שלפחות היהדות הדתית כולה, אינה מאוחדת ומחוברת מבחינה פוליטית, דבר שהיה משפר בעזרת ה' את מצבנו.
מאידך, מן הבחינה הרוחנית הפנימית של עם ישראל לשבטיו - אין הכרח וחובה לקיים אחדות שהינה אחידות. בפרשת במדבר, מביא המדרש (אות ז') על הפסוק "איש על מחנהו ואיש על דגלו באותות", שלכל נשיא ולכל שבט היו מפה וצבע משלהם. לכל שבט היה יעוד ותפקיד משלו, עיסוק שונה, ודרך שונה בעבודת ה'. אף בתפילה מצינו בשם האר"י הקדוש, שישנם י"ב שערי תפילה, ולכל שבט היה נוסח תפילה משלו. לפיכך, רצוי שכל עדה ועדה בעם ישראל, וכל יחיד - ימצו את הפוטנציאל הטמון בהם בעבודת ה', ודרך העבודה תהיה כזו, שמדברת אל ליבו של האדם, וקושרת את נשמתו לבורא בדרך המתאימה לה. אמנם כולם סביב לאוהל מועד יחנו, לכולנו תורה אחת, שמע ישראל אחד ואלוקים אחד! אך אין להיבהל מנוסחי תפילה שונים, מלחנים שונים ומדרכים שונות לעבודת ה'. כל זאת, בשכל, ברגש, בנשמתיות, בשמחה, בדבקות, ברצינות ובפשטות.
גם בשדה החינוך, קשה לחנך באחידות ויש לגלות פתיחות ואהדה לאלה הרוצים ודבקים בחינוך תורני מובהק, מקפיד ומחמיר, טהור וזך. כמובן שהנושא צריך להיות נידון בזהירות מופלגת, בכל קהילה וקהילה ובכל עיר ועיר, תוך תלות וקשר לגודלה וחוסנה של הקהילה. בימי הספירה הללו, עלינו לזכור ולהיזהר, שאף שבני האדם שונים ודעותיהן שונות, עלינו להמשיך ולדבוק באהבת כל ישראל ובכבוד הזולת (אחיו מישראל ) ולהרבות באותות אהבה ורעות.
span class='Head1'> הרב זאב מנדלסון - בין אחדות לאחידות
אחדות אמיתית הינה מיסודות האמונה, יום יום אנו מכריזים ואומרים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". כל הקיים בעולם נובע מאחדות הקב"ה, לפיכך כל פירוד לבבות בעם ישראל - בנו בכורו של הקב"ה, מהווה כפירה בו יתברך. סוד קיומנו כאומה הוא באחדותה, מפני שבכל יהודי ישנו חלק אלוקה ממעל, ולא תתכן הפרדה.
אולם אחדות אינה אחידות, שכן בעם ישראל ישנם גוונים שונים, ואין טעם לטשטשם. לעיתים צריכים אנו להיאבק ואף להלחם, אולם לא חלילה כמלחמה עם אויבים, אלא כויכוח נוקב בין אחים אהובים הנאבקים על האמת, אך גם מוצאים מכנה משותף בין החולקים. אחדות אמיתית משמעותה תחושה עמוקה של קשר ושייכות לכל יהודי גם אם דעותיו ומעשיו נראים שגויים ומזיקים בעליל. צריך להשתדל להכיל ולהבין את מעשיו ומניעיו של האחר, ובה בעת ללחום על האמת שאותה ביררנו.
על אחדות זו - הנשארת באמיתה אך מכילה את השונה, כתב הנצי"ב מוולוז'ין בהקדמתו לפירושו לספר בראשית, בהקשר לדור חורבן בית שני: "שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. על כן מפני שנאת חינם שבלבם... חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס. ובאו על ידי זה לשפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית", וזאת, לעומת שלושת האבות שנקראו "ישרים", על שם תכונת האהבה, וההתנהגות הישרה כלפי השונים מהם, שהייתה בהם.
הרב קוק זצ"ל בסידורו "עולת ראיה" כותב:
"כי השלום האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי אם דווקא על ידי הערך של ריבוי השלום... שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום , כל אחד לפי ערכו, מקומו ועניינו". ולכן, "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
תלמידי רבי עקיבא מתו, משום שלא נהגו כבוד זה בזה למרות הקביעה של רבם כי: "ואהבת לרעך כמוך - זהו כלל גדול בתורה". יתכן שהם נהגו כך, מפני שפירשו בטעות את אמרת רבם, שעליך לאהוב כל כך את החבר, עד שאינך מסוגל לראות אותו חושב ואולי אף מתנהג אחרת מהאמת שלך. אך כפי שלמדנו, אהבת ישראל האמיתית הינה בריבוי השיטות והדעות מתוך כבוד הדדי, אולם עם עמידה איתנה על האמת שאני מאמין בה. ולוואי שנזכה לחלוק מתוך אהבה ואחדות אמיתית.
___
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
