ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
אין חולק על הצלחתה של הרבנות הצבאית בראשותו של הרב רונצקי שליט"א בחיזוק רוח הלחימה במלחמה האחרונה, ויהי חלקי עמו בזה. אחד המדדים להצלחתו הוא מסע הרדיפה שנוהל נגדו על ידי גורמי השמאל, וכולנו מחזקים את ידיו מולם. כמדומני שגם אין חולק על המשפט האחרון שכתב לפיו "אין לשכוח כי ההקפדה על כל התחומים ההלכתיים כשמירת השבת, הקפדה על כשרות ועוד, הם בסיס תפקידו של הרב הצבאי".
מה שבכל זאת נותר לדון זה על סדרי העדיפויות. על מנת להבין את הבעייתיות במהות מקומו ותפקידו של הרב הצבאי, יש להיזכר בערש הולדתו של צה"ל. צבא ההגנה לישראל כהמשך לארגון "ההגנה" נוסד כצבא חילוני כשאר צבאות העולם, אלא שראש הממשלה הראשון של מדינתנו, דוד בן גוריון, הבין שכדי ליצור אחדות חייבים "להסתדר" גם עם הדתיים. הבנה זו הייתה הבסיס למינוי רב צבאי ראשי וגוף רבנות, אשר הולידה אחר כך פקודות מטכ"ל בענייני דת. צה"ל כצבא כללי, ובהתאמה - הגדוד כיחידה, מתוכנן ועובד לכתחילה כצבא חילוני, וחוקי הדת נתפסים ככורח המציאות והגבלה שיש להתחשב בה. לאור כל זאת מובן שתפקידו הראשוני של הרב ביחידתו הוא למנוע מצב בו אורח החיים החילוני משתלט על רשות הרבים של חיי הגדוד, ולא נותן מרחב מחייה לחייל שומר התורה והמצוות.
כמובן שאנו, שלא כבן גוריון, רואים את הרב הצבאי כרב של כולם גם של החילונים, ושם יש לרב הרבה מה להשפיע, בין השאר בנושא חיזוק רוח הלחימה. אולם עוד לפני שהוא "הרב של החילונים", בראש ובראשונה הרב הוא "הרב של הדתיים". ולכן, על הרב לשים קודם כל דגש על שמירת ההלכה בכל הפרטים בחיי היום יום של הגדוד, ורק על גבי קומה זו תוכל לבוא קומה יציבה נוספת של "רוח לחימה" יהודית אמיתית.
כאשר התורה מצווה על קדושת המחנה היא מזהירה אותנו דווקא על שמירת הפרטים הקטנים, "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה... ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך". תפקידה של היתד היא שמירה קבועה על ההלכות הרגילות, וכדברי הרמב"ן "המצוה הזאת שנמנענו במחנה מן העבירות האלה הגורמות סילוק השכינה".
משיחות עם רבנים צבאיים המשרתים בקבע, עולה תמונה לפיה התחום של שמירת ההלכה בחיי היום יום, כגון הקפדה על שמירת שבת בבסיסים אינה נשמרת מספיק, וכן הדבר בענייני עירובין, כשרות וצניעות. אין ספק ש"רוח המפקד" הנושבת מלשכת הרבצ"ר, לפיה על הרב להפנות את כובד משקלו ומיטב משאביו לחיזוק רוח הלחימה, ולא לתפקיד המסורתי של שמירת ההלכה היא הגורמת (שלא במכוון חלילה) להזנחה בתחום. וכלשון רבה של אחת החטיבות בפיקוד המרכז "זו טעות להניח שהתשתית כבר קיימת, והדברים מתקיימים והולכים מכח עצמם בלבד".
טענתי היא שצריכה להיות הקפדה מסודרת ורצינית כלפי הפרטים "הקטנים", כלומר לשדר ולהכריז בראש כל חוצות שצבא ההגנה לישראל הוא צבא קודש, אשר יוכל בו כל יהודי לשרת ולהתנהג ע"פ חוקי התורה הקדושה, בין אם מדובר בשמירת השבת (ובכלל זה חרפת השתיקה כלפי פינוי מאחזים לאחר כניסת השבת), בין אם מדובר בכשרות מהודרת או בצניעות, ובין אם מדובר בהשתתפות בפינוי מאחזים חלילה. אם כן, דווקא בשמירת פרטים אלה תלויה מידת הצלחתנו בשדה הקרב, ולאו בחיזוק רוח הלחימה גרידא .
ולסיום, מעשה בתלמיד שהיו לו שני זוגות תפילין אחד רגיל והשני מהודר, ולקראת גיוסו שאל את הרה"ג אביגדור נבנצאל שליט"א, האם כדאי להשאיר בבית את הזוג המהודר כדי שלא יינזק, ולקחת לשירות הצבאי את הזוג הרגיל. ענה לו הרב: ח"ו, לשירות הצבאי יש לקחת דווקא את הזוג המהודר, משום שבמיוחד במחנה הצבאי צריך לשמור על קדושה ומצוות בצורה מיוחדת, שהרי במקום סכנה יש קטרוג וצריך דווקא להדר במצוות כמה שיותר.
על כן, מעתה אמור, ההקפדה על כל התחומים ההלכתיים כשמירת השבת, הקפדה על כשרות ועוד, היא זו שיש להציבה כגולת הכותרת של תפקידו של הרב הצבאי, ואז יתקיים בנו "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
