ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
הרב שמחה שטטנר שליט"א
הנוסע בדרכים יבחין בכך שרוב הצעירים והצעירות הנוסעים בטרמפים שייכים לציבור הדתי בכלל ולציבור הדתי לאומי בפרט. מעבר לסכנה הבטחונית המצויה בזמננו, נראה שיש בכך משום הוצאת שם רע על הצבור. יש הרואים בכך משום קמצנות. יש הרואים בכך משום מסכנות. לכן ככלל נראה לי כי יש להמנע ככל האפשר מנסיעה בטרמפים (כמובן, לא מדובר בטרמפים מתוך הישובים או במקומות שאין בהם תחבורה ציבורית מספקת).
טרמפ לחץ
ודאי שנהג שעוצר ולוקח מקיים בכך מצות גמילות חסדים, אולם גם להבנה שכופין על הצדקה, אין כופין על גמילות חסדים. ( שו"ת בני ציון). א"כ למרות שנהג שלוקח טרמפיסט מקיים מצוה, אין מקום לעשות שום פעולה שיש בה משום כפיה עליו. (יש להעיר כי אמנם יש כאן גדר של זה נהנה וזה לא חסר, וכופין על מידת סדום. אולם יש דיון בראשונים ובפוסקים בשאלה האם אפשר לכוף לכתחילה בדין זה אדם לתת משל עצמו, או שמא הדין הוא רק שאם השתמשת משל אחר בכה"ג אי אפשר להוציא ממון. נראה כי רוב שיטות הפוסקים סוברות כצד השני- מהרשד"ם חו"מ תס"ד ועוד). בנוסף, טרמפ לחץ מהווה מטרד וחוסר נעימות לנהג, ויכול להביא לכעס ומדון, לכן נראה כי יש להימנע מצורה זו.
בנות בטרמפים
ביחס לבנות העומדות לעצור טרמפ, ישנם מקומות שמעבר לסכנה שבכך, יש בעצם הענין חוסר צניעות. ככלל לעולם לא תעמוד בחורה לבדה בשום מקום, לא ביום וודאי שלא בלילה. במקום שעומדים בנים ובנות לעולם יש לאפשר לבנות לעלות בראשונה, כדי שלא יווצר מצב שתשאר בת לבדה במקום. אין לבת לעלות לבדה עם נהג, ואין לבחור לעלות לבדו עם נהגת. ויגיעו כולם בשלום ובשמחה למחוז חפצם.
ויחיד והיחד
הרב דוד דודקביץ
המקור (בגמ') לתפילת הדרך הוא "כשאתה יוצא לדרך הימלך (התייעץ) בקונך וצא" ובאר רש"י "המלך - טול רשות". אנו רגילים לראות בתפילת הדרך מעין בקשה מה' לשמירה בדרך, אולם על פי דברי הגמ' מטרת התפילה היא קבלת רשות ושאלה לצאת לדרך זו. אנו שואלים הן על מטרת היציאה לדרך והן על האופי בו אנו מהלכים בדרך זו. אם אכן דרכנו לטובה במגמתה ובמה שאנו עושים בהיותנו בדרך הופכת נטילת הרשות לברכת ה' בצאתנו ובבואנו. רבים מהנוסעים בדרך זוכים לקיים חסד בממונם וברכבם בלקיחת "טרמפיסטים". חסד זה מאפשר את החיים הסדירים בהתיישבות ביו"ש ובמקומות רבים שאינם משופעים בתחבורה ציבורית. (על כן כפי שאחר הפיגועים באוטובוסים המשכנו להשתמש בתחבורה ציבורית מתוך ערנות מרבית כחלק ממלחמתנו באויבינו, כך גם עתה אין להימנע משימוש בטרמפים עם זהירות רבה בכל התחומים).
אחת הבעיות השכיחות בטרמפים היא איסור יחוד. אי ידיעת ההלכה עלולה להביא את הנהג והנוסעים להיכשל בדבר ה'-זו הלכה, או עלולה לגרום לעומדים ומצפים לטרמפים לכעס כלפי הנהג שאינו עוצר להם מפני אסור יחוד. לכן נזכיר כמה מההלכות הנוגעות לנסיעה בטרמפים בקצירת האומר. ( למרחיבים- שוע אהע"ז כב. אין אנו עוסקים במקרה בו אדם ממתין במקום מסוכן ומבודד). ביום אסור לאיש (אפילו כשר וצנוע) להתייחד עם שתי נשים ועם שלוש מותר, ובלילה או בדרך מותר רק עם ד' נשים (אלא כשאשתו עימו). ולאישה אסור בדרך (אפילו ביום) או בלילה להתייחד עם שני אנשים, אבל עם שלושה כשרים מותר. ואם הם אנשים שאינם צנועים אסור אפילו עשרה (ולדעת הרמב"ם והמחבר אישה מותרת להתייחד עם אנשים רבים רק כשאשתו של אחד מהם נמצאת שם וכן איש אחד מתייחד עם נשים רבות רק כשאשתו עמו). בשנת תשנ"א התכתבתי עם כמה מגדולי הפוסקים בשאלה זו לאור המציאות ביו"ש והצעתי בפניהם כמה צדדים המובאים בפוסקים להקל בהם בשעת צורך ( כגון שאין רגילות שהנהג יעצור את רכבו בצידי הדרך ביו"ש, ואם יעשה כן שכיח שיעצרו לידו בזמן קרוב לבדוק האם זקוק לעזרה, וכן נימוקים נוספים). הן מו"ר הגרש"ז אוירבך זצ"ל והן הגר"ש ישראלי זצ"ל ואחרים יבלח"ט הורו שאין לסמוך להקל על צדדים אלו ואחרים (למעט בשעת דחק גדול). ה' ישמור צאתנו ובואנו עד עולם.
שאלה: למדנו באולפנא שמותר לבחור ובחורה להיות לבדם במכונית באור יום, אם יש מכוניות מסביב ואנשים, אם אין וילונות על החלונות ובקיצור- אם ניתן לראות את הנעשה בתוך המכונית. אז למה אסור לאיש להיות עם 2 נשים ביום במכונית, ולמה זה נקרא יחוד? אמנם בשומרון יש פחות תנועה מאשר בערים ובכלל אבל עדיין יש תנועה וגם אנשים בצמתים.
תשובה: אכן אם יש תנועה ערה ובני אדם רואים מה נעשה במכונית אין בכך "יחוד". אמנם גם ביום עלול להיות "יחוד" אם נמצאים המקום שומם לגמרי.
--- --- ---
שאלה: מה קורה כאשר נהג עוצר ועולה עליו רק אישה אחת, הוא יודע את ההלכה והיא לא? האם הוא צריך להגיד לאישה לרדת? הרי זה יכול לפגוע בה.
תשובה: צריך לומר לה בכבוד גדול ואם יש צורך יכולים לחכות שיבואו אנשים נוספים.
--- --- ---
שאלה: אם אני עומדת במקום שבו עומדים כמהה בחורים וכולנו צריכים לאותו כיוון ואם הם עולים- יש מצב שאני אשאר לבד. האם אני צריכה להגיד להם לתת לי לעלות קודם?
תשובה: כן, ראוי שלא ישאירו אותך לבד מצד בטחון וגם אשה שעלולה להתבזות מכך יש להקדים אותה.
--- --- ---
שאלה: אם אני באה לצומת ומגלה שאני לבד, והרי אסור שבת תעמוד לבדה, מה אני אמורה לעשות? ללכת הצידה? לא להתייחס לאנשים שעוצרים לי?
תשובה: לראות אם העוצרים הם זוג וכד' ודאי מותר לעלות עליהם.
--- --- ---
שאלה: אם מגיע טרמפ למקום שמגיע פעם בהרבה זמן ורק אני צריכה לעלות, או שבלילה עומדות רק 2 בנות והנהג הוא בן, האם אנחנו צריכות לא לעלות ולחכות לטרמפ הבא שיכול להגיע כמה שעות אח"כ?
תשובה: בשעת הדחק ניתן לסמוך על כך, אך ישבו מאחור, בנות ללא בנים וכד' וישתדלו אם אפשר להדליק אור במכונית.
--- --- ---
שאלה: נראה לי שכל הכללים האלה, או חלקם לפחות, הם כללים שאין הציבור יכול לעמוד בהם. אז מה עושים?
תשובה: אם תרצו אין זו אגדה! תורתינו תורת חיים היא, כל השומרים על מצוותיה זוכים להתברך בעולם הזה ובעולם הבא. קלקולים רבים נמנעו בזכות ההקפדה על ההלכות הללו.
דיני קדימות בטרמפים
הרב דב ליאור שליט"א
בנושא זה אין אמת מידה הלכתית טהורה אלא זוהי הנהגה הקשורה לענייני דרך ארץ:
א. ודאי שאין לקבוע שמי שהגיע ראשון ייסע תמיד ראשון, לדוגמא - אם אחד מהממתינים זקן או ילד יש לאפשר לו לנסוע ראשון, לזקן מפני כבוד הזקן, ולילד מפני חולשתו.
ב. מי שנוסע ליעד רחוק והגיע רכב שנוסע ישירות לשם, מסתבר שיש להקדימו.
ג. הנוסע לצורך דחוף קודם למי שלא דחוף לו. נוסע לדבר מצווה קודם למי שנוסע לדבר רשות.
ד. אישה שממהרת כדי להוציא ילדים מהגן - יש לה עדיפות.
ה. אישה ואיש - למרות שמצינו בתלמוד (הוריות), שלגבי כמה וכמה דברים האיש קודם, בדרכים נראה שיש לתת לאשה לנסוע ראשונה, בייחוד אם זה בלילה.
ו. ודאי שיש רשות לנהג לקחת את מי שהוא קבע איתו מראש, זה נראה פשוט.
ז. יש להקפיד על גדרי צניעות ובספסל האחורי אין לשבת שלושה - שתי בנות ובן או להפך.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










