ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
הרב שמחה שטטנר שליט"א
הנוסע בדרכים יבחין בכך שרוב הצעירים והצעירות הנוסעים בטרמפים שייכים לציבור הדתי בכלל ולציבור הדתי לאומי בפרט. מעבר לסכנה הבטחונית המצויה בזמננו, נראה שיש בכך משום הוצאת שם רע על הצבור. יש הרואים בכך משום קמצנות. יש הרואים בכך משום מסכנות. לכן ככלל נראה לי כי יש להמנע ככל האפשר מנסיעה בטרמפים (כמובן, לא מדובר בטרמפים מתוך הישובים או במקומות שאין בהם תחבורה ציבורית מספקת).
טרמפ לחץ
ודאי שנהג שעוצר ולוקח מקיים בכך מצות גמילות חסדים, אולם גם להבנה שכופין על הצדקה, אין כופין על גמילות חסדים. ( שו"ת בני ציון). א"כ למרות שנהג שלוקח טרמפיסט מקיים מצוה, אין מקום לעשות שום פעולה שיש בה משום כפיה עליו. (יש להעיר כי אמנם יש כאן גדר של זה נהנה וזה לא חסר, וכופין על מידת סדום. אולם יש דיון בראשונים ובפוסקים בשאלה האם אפשר לכוף לכתחילה בדין זה אדם לתת משל עצמו, או שמא הדין הוא רק שאם השתמשת משל אחר בכה"ג אי אפשר להוציא ממון. נראה כי רוב שיטות הפוסקים סוברות כצד השני- מהרשד"ם חו"מ תס"ד ועוד). בנוסף, טרמפ לחץ מהווה מטרד וחוסר נעימות לנהג, ויכול להביא לכעס ומדון, לכן נראה כי יש להימנע מצורה זו.
בנות בטרמפים
ביחס לבנות העומדות לעצור טרמפ, ישנם מקומות שמעבר לסכנה שבכך, יש בעצם הענין חוסר צניעות. ככלל לעולם לא תעמוד בחורה לבדה בשום מקום, לא ביום וודאי שלא בלילה. במקום שעומדים בנים ובנות לעולם יש לאפשר לבנות לעלות בראשונה, כדי שלא יווצר מצב שתשאר בת לבדה במקום. אין לבת לעלות לבדה עם נהג, ואין לבחור לעלות לבדו עם נהגת. ויגיעו כולם בשלום ובשמחה למחוז חפצם.
ויחיד והיחד
הרב דוד דודקביץ
המקור (בגמ') לתפילת הדרך הוא "כשאתה יוצא לדרך הימלך (התייעץ) בקונך וצא" ובאר רש"י "המלך - טול רשות". אנו רגילים לראות בתפילת הדרך מעין בקשה מה' לשמירה בדרך, אולם על פי דברי הגמ' מטרת התפילה היא קבלת רשות ושאלה לצאת לדרך זו. אנו שואלים הן על מטרת היציאה לדרך והן על האופי בו אנו מהלכים בדרך זו. אם אכן דרכנו לטובה במגמתה ובמה שאנו עושים בהיותנו בדרך הופכת נטילת הרשות לברכת ה' בצאתנו ובבואנו. רבים מהנוסעים בדרך זוכים לקיים חסד בממונם וברכבם בלקיחת "טרמפיסטים". חסד זה מאפשר את החיים הסדירים בהתיישבות ביו"ש ובמקומות רבים שאינם משופעים בתחבורה ציבורית. (על כן כפי שאחר הפיגועים באוטובוסים המשכנו להשתמש בתחבורה ציבורית מתוך ערנות מרבית כחלק ממלחמתנו באויבינו, כך גם עתה אין להימנע משימוש בטרמפים עם זהירות רבה בכל התחומים).
אחת הבעיות השכיחות בטרמפים היא איסור יחוד. אי ידיעת ההלכה עלולה להביא את הנהג והנוסעים להיכשל בדבר ה'-זו הלכה, או עלולה לגרום לעומדים ומצפים לטרמפים לכעס כלפי הנהג שאינו עוצר להם מפני אסור יחוד. לכן נזכיר כמה מההלכות הנוגעות לנסיעה בטרמפים בקצירת האומר. ( למרחיבים- שוע אהע"ז כב. אין אנו עוסקים במקרה בו אדם ממתין במקום מסוכן ומבודד). ביום אסור לאיש (אפילו כשר וצנוע) להתייחד עם שתי נשים ועם שלוש מותר, ובלילה או בדרך מותר רק עם ד' נשים (אלא כשאשתו עימו). ולאישה אסור בדרך (אפילו ביום) או בלילה להתייחד עם שני אנשים, אבל עם שלושה כשרים מותר. ואם הם אנשים שאינם צנועים אסור אפילו עשרה (ולדעת הרמב"ם והמחבר אישה מותרת להתייחד עם אנשים רבים רק כשאשתו של אחד מהם נמצאת שם וכן איש אחד מתייחד עם נשים רבות רק כשאשתו עמו). בשנת תשנ"א התכתבתי עם כמה מגדולי הפוסקים בשאלה זו לאור המציאות ביו"ש והצעתי בפניהם כמה צדדים המובאים בפוסקים להקל בהם בשעת צורך ( כגון שאין רגילות שהנהג יעצור את רכבו בצידי הדרך ביו"ש, ואם יעשה כן שכיח שיעצרו לידו בזמן קרוב לבדוק האם זקוק לעזרה, וכן נימוקים נוספים). הן מו"ר הגרש"ז אוירבך זצ"ל והן הגר"ש ישראלי זצ"ל ואחרים יבלח"ט הורו שאין לסמוך להקל על צדדים אלו ואחרים (למעט בשעת דחק גדול). ה' ישמור צאתנו ובואנו עד עולם.
שאלה: למדנו באולפנא שמותר לבחור ובחורה להיות לבדם במכונית באור יום, אם יש מכוניות מסביב ואנשים, אם אין וילונות על החלונות ובקיצור- אם ניתן לראות את הנעשה בתוך המכונית. אז למה אסור לאיש להיות עם 2 נשים ביום במכונית, ולמה זה נקרא יחוד? אמנם בשומרון יש פחות תנועה מאשר בערים ובכלל אבל עדיין יש תנועה וגם אנשים בצמתים.
תשובה: אכן אם יש תנועה ערה ובני אדם רואים מה נעשה במכונית אין בכך "יחוד". אמנם גם ביום עלול להיות "יחוד" אם נמצאים המקום שומם לגמרי.
--- --- ---
שאלה: מה קורה כאשר נהג עוצר ועולה עליו רק אישה אחת, הוא יודע את ההלכה והיא לא? האם הוא צריך להגיד לאישה לרדת? הרי זה יכול לפגוע בה.
תשובה: צריך לומר לה בכבוד גדול ואם יש צורך יכולים לחכות שיבואו אנשים נוספים.
--- --- ---
שאלה: אם אני עומדת במקום שבו עומדים כמהה בחורים וכולנו צריכים לאותו כיוון ואם הם עולים- יש מצב שאני אשאר לבד. האם אני צריכה להגיד להם לתת לי לעלות קודם?
תשובה: כן, ראוי שלא ישאירו אותך לבד מצד בטחון וגם אשה שעלולה להתבזות מכך יש להקדים אותה.
--- --- ---
שאלה: אם אני באה לצומת ומגלה שאני לבד, והרי אסור שבת תעמוד לבדה, מה אני אמורה לעשות? ללכת הצידה? לא להתייחס לאנשים שעוצרים לי?
תשובה: לראות אם העוצרים הם זוג וכד' ודאי מותר לעלות עליהם.
--- --- ---
שאלה: אם מגיע טרמפ למקום שמגיע פעם בהרבה זמן ורק אני צריכה לעלות, או שבלילה עומדות רק 2 בנות והנהג הוא בן, האם אנחנו צריכות לא לעלות ולחכות לטרמפ הבא שיכול להגיע כמה שעות אח"כ?
תשובה: בשעת הדחק ניתן לסמוך על כך, אך ישבו מאחור, בנות ללא בנים וכד' וישתדלו אם אפשר להדליק אור במכונית.
--- --- ---
שאלה: נראה לי שכל הכללים האלה, או חלקם לפחות, הם כללים שאין הציבור יכול לעמוד בהם. אז מה עושים?
תשובה: אם תרצו אין זו אגדה! תורתינו תורת חיים היא, כל השומרים על מצוותיה זוכים להתברך בעולם הזה ובעולם הבא. קלקולים רבים נמנעו בזכות ההקפדה על ההלכות הללו.
דיני קדימות בטרמפים
הרב דב ליאור שליט"א
בנושא זה אין אמת מידה הלכתית טהורה אלא זוהי הנהגה הקשורה לענייני דרך ארץ:
א. ודאי שאין לקבוע שמי שהגיע ראשון ייסע תמיד ראשון, לדוגמא - אם אחד מהממתינים זקן או ילד יש לאפשר לו לנסוע ראשון, לזקן מפני כבוד הזקן, ולילד מפני חולשתו.
ב. מי שנוסע ליעד רחוק והגיע רכב שנוסע ישירות לשם, מסתבר שיש להקדימו.
ג. הנוסע לצורך דחוף קודם למי שלא דחוף לו. נוסע לדבר מצווה קודם למי שנוסע לדבר רשות.
ד. אישה שממהרת כדי להוציא ילדים מהגן - יש לה עדיפות.
ה. אישה ואיש - למרות שמצינו בתלמוד (הוריות), שלגבי כמה וכמה דברים האיש קודם, בדרכים נראה שיש לתת לאשה לנסוע ראשונה, בייחוד אם זה בלילה.
ו. ודאי שיש רשות לנהג לקחת את מי שהוא קבע איתו מראש, זה נראה פשוט.
ז. יש להקפיד על גדרי צניעות ובספסל האחורי אין לשבת שלושה - שתי בנות ובן או להפך.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
