רעיונות לחנוכה | הרב עזריאל אריאל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חנוכה
שיחות לחג החנוכה

קטגוריה משנית

15274

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אשר ישעיהו בן רבקה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

נס וטבע בחג החנוכה
המהר"ל מפראג נוהג להביע רעיונות עמוקים בשפת המספרים. המספר 6 - הרי הוא העולם החומרי. לכל עצם מוחשי ישנם ששה צדדים: ימין ושמאל, קדים ואחור, מעלה ומטה. לכן, למשל, ימי החול הם ששה. ששת הצדדים שיש לכל דבר הם המסגרת החיצונית שלו. למסגרת הזאת ישנו תוכן, והוא המספר 7. המספר 7 הוא עולם הטבע, כאשר יש בו נקודה פנימית שנותנת לו משמעות וקיום. זוהי משמעותה של השבת - הנקודה הפנימית, השביעית, שבתוך ששת ימי המעשה. מה שמעל הטבע מתבטא במספר שמונה. לכן מתן תורה הוא ביום שבא לאחר תום שבעה שבועות (ולכן שמחת תורה חל ביום השמיני של חג הסוכות).

שתי מצוות קשורות בקשר עמוק למספר 8: חנוכה - שמונה נרות בשמונה ימים; וברית המילה - ביום השמיני. ישנו גם קשר היסטורי ביניהם: היוונים אסרו על ברית המילה, ונצחונם של המכבים איפשר לחזור ולקיימה. שתי המצוות הללו מפגישות אותנו עם מה שמעל לטבע.

היום מדברים הרבה בעד השיבה אל הטבע. הנוער מבקש להיות טבעי וגם לקיים את התורה ומצוותיה באופן טבעי. ישנה הרבה כנות בציפייה זו. הדור הצעיר לא מסתפק בקיום טכני של המצוות. הוא רוצה להרגיש מחובר אל מה שהוא עושה. הוא רוצה להרגיש טבעי ולא מלאכותי. המלאכותיות - חותם הזיוף והצביעות טבוע בה. הטבעיות - חותם של כנות ואמת אישית מונח עליה.

יוון האלילית העריצה את הטבע. ביוון העתיקה אסור היה לפגוע בחורש הטבעי, מפני שזוהי פגיעה בנחלתה של "ארטמיס", אלת הטבע היוונית. ביוון העתיקה הוקמו בתי גימנסיון, בהם התעמלו הצעירים כשהם ערומים, כדי לבטא את הטבעיות של החיים, וודאי שלא להתבייש בהם.

לא זו דרכו של עם ישראל. עם ישראל אינו מתמכר לטבע אלא מבקש להתעלות מעליו ולקדש אותו. בספירת ה7- - הטבעית - יש בכוחה של יוון להתגבר על עם ישראל. (בלשונו של המהר"ל: היכ"ל = 65, בעוד ש-יו"ן = 66 בגימטריה. שני המספרים שייכים לעשירייה השביעית). אם אדם רוצה להיות "טבעי" - עליו לדעת כי גם היצר הרע הוא "טבעי" לצידו של היצר הטוב. והיצר הרע עלול לגבור במעט על הטוב. ייחודו של עם ישראל היא יכולתו להתחבר אל מה שמעל לטבע האדם, אל ספירת ה8- - הספירה הנשמתית. ברית המילה נראית כמו חיתוך אכזרי בגופו של האדם; - חיתוך המטביע בגוף חותם על-טבעי. "איזהו גיבור? הכובש את יצרו". גם נס חנוכה הוא ההתגברות של עם ישראל על המשיכה הטבעית אל תרבות יוון, ונכונותו לקבל עליו עול מלכות שמים, הבאה אליו ממקום שממעל לו. (בעשירייה השמינית מופיע ה-כה"ן = 75 בגימטריה, שהוא הרבה מעל יו"ן = 66).

נכון. חשוב וצודק הרצון "להתחבר". יש להתחבר אל האמונה בה', שלא תהיה שטחית ובנויה על סיסמאות אלא אמונה הבנויה על מחשבה מעמיקה ורגשות בריאים. יש להתחבר אל יראת ה' ואל אהבתו. ומתוך כך - נכונות לקיים כל מצוה, בין אם "מתחברים" אליה ובין אם לאו.

הפרדוכס המעניין הוא שמי שיקיים מצוות מתוך גישה כזאת, דווקא הוא ימצא את עצמו "מתחבר" אליהן באמת.

המנורה והשמן
"נס גדול היה פה". נס נעשה לאבותינו כדי שיוכלו להדליק את המנורה כהלכתה, בשמן זית זך וטהור. אמנם יכלו אבותינו להדליק שמן טמא, שהרי "טומאה הותרה בציבור". אבל באהבת ה' אותם, רצה לזכות אותם בקיום המצוה בשלמות ובהידור.
אך ראה זה פלא. בשמן נעשה נס גדול. אך מה עם המנורה עצמה? והרי אמרו חז"ל בגמרא (עבודה זרה, מג א): "שפודין של ברזל היו ומחופין בבעץ (בדיל)...". ומדוע נעשה להם נס דווקא בשמן ולא בגופה של המנורה? האם קצרה יד ה'?

ניתן לומר כי לקח גדול ניתן לנו בזה. השמן - הרי הוא סמל החכמה והרוח, התרבות והתוכן. המנורה - הרי היא הכלי החמרי, המסגרת המכילה בתוכה את התכנים והשאיפות הנעלות. הנס נעשה דוקא בצד הרוחני. כאשר מדובר על שאיפות ועל חזון, על ערכים ועל תכנים - כאן אין פשרות. כאן אין להתחשב במגבלות של המציאות הקיימת. ואם המציאות דלה מליצור את השאיפות הגדולות בכל תפארתן - יבוא הדבר בדרך של נס. אבל כאשר מדובר על הכלים ועל המסגרות - כאן אין "קפיצת הדרך". גאולת ישראל נדרשת לתקן ולרומם את כל המסגרות והכלים החומריים, גם אם הם גסים ודלים, ולא תרצה לשבור אותם כדי לדלג במהירות אל הגשמת השאיפות הגדולות. קימעא קימעא תבוא הגאולה: בתחילה - שפודין של ברזל. אח"כ "העשירו - עשאום של כסף. חזרו והעשירו - עשאום של זהב" (עבודה זרה, שם).

נר ומזוזה משמאל ומימין
"ויהי מקץ שנתים ימים". דורשי רשומות אמרו, כי ראשי תיבות הם, לאחת מהלכות החנוכה: שמאל - נר תשים, ימין - מזוזה. סידור מיוחד זה של המצוות סביב האדם הנכנס לביתו - יש בו תוכן עמוק. (ואנו נלך הפעם בעקבותיו של ה"שפת אמת").

פתח יש לו לביתו של אדם, ושני תפקידים יש לו: כניסה פנימה ויציאה החוצה. המזוזה, עניינה הוא השמירה על הפנים, על התוכן הפנימי אשר בבית ישראל פנימה, לבל ייכנסו אליו רוחות זרות. לכן מקומה הוא בצד העיקרי של הנכנס לבית, צד ימין. נרות החנוכה, תפקיד אחר להם. אמנם גם הם מצוה המוטלת על הבית, "מצוות נר חנוכה, נר איש וביתו". אבל תפקידם הוא ההארה כלפי חוץ. "נר חנוכה, מצוה להדליקה על פתח ביתו מבחוץ". מבטאים הם הנרות את ההקרנה וההשפעה של בית ישראל על העולם כולו.

אותה חלוקת תפקידים שמצאנו בשתי מצוות הבית: המזוזה והחנוכיה - היא חלוקת התפקידים שניתן לראות בין שני השבטים המרכזיים בעם ישראל: יוסף ויהודה. יוסף, הוא המייצג את הצד האוניברסלי, הכלל אנושי, שיש בעם ישראל. תפקידו הוא שמחייב אותו לרדת למצרים ולהאיר שם את אורות האמונה. יוסף הוא החנוכיה המונחת מבחוץ כדי להיות "אור לגויים". יהודה, לעומתו, הוא המייצג את הרוח המיוחדת של עם ישראל בביתו פנימה. הוא לא מחפש את נקודות המגע עם העולם שמבחוץ. יהודה הוא המזוזה המונחת על הפתח כדי לשמור היטב על הבית מכל הרוחות והסערות אשר בחוץ.

מי בראש? מהו התפקיד העיקרי והמרכזי של עם ישראל? - "לא יסור שבט מיהודה". יהודה, כוח התורה, הוא שנועד למלוכה. הוא המזוזה אשר בצד ימין, הצד העיקרי. יוסף, לעומתו, הוא הכוח האוניברסלי אשר בצד שמאל, השני בסדר החשיבות. ושניהם יחד צריכים לעמוד על הפתח. שניהם יחד צריכים לבנות את בית ישראל.

חג האורות - בין תרבות ישראל לתרבות יוון
חג החנוכה הוא חג של ראייה. המצוה היא להדליק נרות מאירים, והם נועדו לכך שנראה אותם. המצוה היא להראות את הנרות; ואכן ראינו הלכה מעניינת וייחודית לחנוכה: מי שאינו מדליק, אבל רואה נר שמישהו אחר הדליק - מברך על הראייה.

במבט מעמיק יותר, קשה לקבל את חנוכה בתור חג הראייה. הרי התרבות היהודית היא בעיקרה תרבות של שמיעה. מלכת התרבות בישראל היתה תמיד - המוסיקה. כן, זו הנשמעת מכינורו של דוד המלך. האומנות הפלסטית היתה תמיד בת חורגת ביהדות. ההמחשה החזותית - תמיד נדף ממנה ריח לא נעים של אלילות. לכן מעולם לא התפתח בעם ישראל מוסד התיאטרון. הלהקות שעשו "פורים שפיל" בעיירות היהודיות במזרח אירופה לא היו תיאטרון של ממש. יתירה מזאת: חז"ל מזכירים תמיד את בתי התיאטראות ובתי הקרקסאות של הגויים - בהקשר שלילי. ביוון, לעומת זאת, דווקא האומנות החזותית תפסה מקום מרכזי ביותר. עד היום, יוון היא המקור העיקרי שממנו לומדים אסתטיקה, פיסול ותיאטרון. מן הבחינה הזאת, החג שמבטא יותר מכל דבר אחר את הייחוד של עם ישראל מול תרבות יוון - הוא דווקא ראש השנה. שמיעת קול השופר, שמבטאת את תרבות השמיעה היהודית, עומדת בניגוד מוחלט לתיאטרון ולפיסול, שהם מבטאים את התרבות היוונית.

ומעניין הדבר, שדווקא חג החנוכה, החג שבו ניצחו המכבים את היוונים, משתמש בכלי שמבטא את התרבות היוונית: הראייה. בזה הדריכו אותנו חז"ל שעלינו "לתפוס את השור בקרניו", ולהתמודד עם התרבות היוונית דווקא בכלים שמאפיינים אותה. המפגש של ישראל עם יוון מביא אותנו לרכוש לעצמנו את הכלי היווני, אך להשתמש בו באופן כזה שיבטא תוכן יהודי טהור, שאפשר יהיה לומר עליו שהוא "חתום בחותמו של כהן גדול".

כמו כל התחלה, מתחילים בקטן. אבל אנו מצפים שאותה התחלה קטנה, שמנסה ליצור תיאטרון יהודי - גם בתכנים שהוא אמור לבטא, וגם תוך הקפדה על כללי צניעות - תהיה כמו אותו פך שמן שנמצא בבית המקדש. והוא לא יאיר לנו רק לילה אחד, אלא ייעשה בו נס גדול, והוא יספיק לשמונה ימים ויותר מכך.

שיחות לחג החנוכה

הרב עזריאל אריאל

רב היישוב עטרת.

כי תשא
רעיונות לפרשת כי תשא
תשנ"ו-תשס"א
יתרו
רעיונות לפרשת יתרו
תשנ"ז-תשנ"ט
שביעי של פסח
רעיונות לשביעי של פסח
תשס"א
בא
רעיונות לפרשת בא
תשנ"ז - תשס"ב

שיחות לחג החנוכה

שיחות לחג החנוכה
מחשבות בעקבות חנוכה
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | טבת תשס"ח
שיחות לחג החנוכה
משמעותו של נס פך השמן
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כסליו תשע"ג
שיחות לחג החנוכה
"ואחר כך באו בניך"- התוקף לקביעתו של חנוכה לדורות
הרב חיים כץ | כסליו תשפ"ה
שיחות לחג החנוכה
אף ילד לא יצליח לנחש!
הרב נתנאל יוסיפון | כסלו תשפ

שיחות לחג החנוכה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

אחדות ומחלוקות
יום ז' מר-חשוון - יש לו כוח מיוחד לאחדות בני ישראל
הרב אליהו ממן | חשוון תשע"ב
מגילת רות
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרה"ג דוב ליאור
הרב יהושע שפירא
הרב חיים דרוקמן
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב משה אליה
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ז
הרב אלי סטפנסקי | ד' חשוון תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז