ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
בעניין נס פח השמן שאל רבי חיים שמואלביץ זצ"ל שאלה גדולה: ידוע שעיקר הנס של חנוכה הוא נס הניצחון על היוונים ולא נס פך השמן, שהרי את נרות המנורה אפשר היה מבחינה הלכתית להדליק גם עם שמן טמא מפני שטומאה הותרה או דחויה בציבור 1 . יותר מזה, גם אם לא היה אפשר להדליק את המנורה מיד, סוף סוף היו מדליקים את הנרות אחרי שמונה ימים 2 . אם כך, מדוע היה נצרך נס פך השמן?
כעין שאלה זאת יש לשאול בכמה מקומות נוספים:
התורה מדגישה לנו שאורחת הישמעאלים שמורידה את יוסף למצרים הובילה "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט" (בראשית לז, כה), ויש לשאול, מהי החשיבות עבור יוסף לכך שנמכר לסוחרים שלסחורתם יש ריח טוב?
שאלה דומה אפשר לשאול על מדרש נוסף, שעוסק במלחמת דוד בגלית. כאשר דוד זרק את האבן על גלית, פגעה האבן במצחו של גלית והיה מתבקש שייפול לאחור, אף על פי כן נאמר "וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה" (שמואל א יז, מה). חז"ל (מדרש שוחר טוב תהלים מזמור יח, לב) מסבירים שדבר זה היה נס, כדי שלא יצטרך דוד ללכת עד ראשו של גלית כדי לחתוך אותו. אכן, התרחש כאן נס, אך מדוע נס זה חשוב כל כך? האם היה לדוד קושי ללכת כמה אמות נוספות? הלא הניצחון הוא העיקר?
עוד אומרים לנו חז"ל, שכאשר אמר הקב"ה לאברהם אבינו "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה... צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה" (בראשית יג, יד), לא היה צריך אברהם להסתובב, אלא נעשה לו נס, שראה את כל רוחות השמים מבלי להסתובב. ושוב נשאל, מדוע היה צורך בנס הזה? העיקר הוא שהקב"ה מבטיח לאברהם את ארץ ישראל כולה, הבטחה גדולה, מה יעלה ומה יוריד אם כאשר יראה את הארץ יצטרך להסתובב מעט?
אנחנו רואים כאן יסוד שחוזר על עצמו. הקב"ה ממתיק ו"שותל" ניסים קטנים בתוך אירועים גדולים. מהו התפקיד של הניסים הקטנים בתוך המאורעות הגדולים? על ידי הנס האדם מחזק את האמונה. אברהם רואה באופן מוחשי שההבטחה הזו תתקיים, הראיה לכך היא שקרה לו נס, הוא רואה את כל הצדדים מבלי להסתובב. דוד מרגיש שבזה שאיננו צריך ללכת מספר אמות נוספות, הקב"ה נתן לו כביכול נשיקה. כאילו אומר לו ה' "עשית דבר גדול". כך גם בנס חנוכה: הקב"ה עשה לישראל את נס פך השמן, שהוא נס קטן מאוד, שאיננו קריטי כל כך, אלא שהקב"ה מבטא על ידי הסימן הזה המתקה. בתוך כל הישועה הגדולה מגלה הקב"ה לישראל חיבה מיוחדת.
צדקת דרכם של החשמונאים
נסביר באופן נוסף מדוע מדגישים את נס פך השמן.
בתקופת החשמונאים הייתה מחלוקת מאוד גדולה בישראל, וכשהמכבים הכריזו על המרד הם היו מעטים מאוד, הרוב התנגד להם, לא המתייוונים בלבד, אלא גם שומרי התורה והמצוות. אמרו להם שהפעולה הזאת מסוכנת מאוד, סכנה קיומית לעם ישראל. אמרו להם: המרד הזה יביא לגזירות, לרציחות, ואולי להשמדה של כל עם ישראל, חס ושלום. לכן, אסור להשתתף במרד, הרי היונים יותר חזקים מאתנו ולא נוכל לנצח אותם. ההתגרות הזו מסוכנת, ותביא רק לצרות גדולות ואיומות יותר.
אף על פי כן, החשמונאים מורדים, יוצאים למלחמה ומנצחים פעם אחת. אולם, הניצחון הבודד לא משכנע את הציבור, אדרבא, הציבור חושש שכעת יביאו היוונים כוחות גדולים יותר ויתנקמו בעם ישראל על הכשלון שספגו, והסכנה תהיה עוד יותר גדולה. החשמונאים ממשיכים בדרכם ומנצחים פעם נוספת, ניצחון גדול יותר. אך ההתנגדות אליהם מתגברת עוד יותר, מפני שעכשיו יוסיפו היוונים ויביאו כוחות עצומים עוד יותר ועלול להתרחש חורבן איום ונורא. כך הדברים הולכים וממשיכים, המתנגדים לא משתכנעים שזאת הדרך, ואינם מבינים שאי אפשר לקבל את העובדה שהיוונים כופים אותנו לעבוד עבודה זרה, וצריך למסור על כך את הנפש. אחרים אמרו שאמנם אי אפשר, אבל אין ברירה, שהרי לסכן את כל האומה איננו פתרון. אלא, נתכופף ונקבל את הגזירות, עד שיגיע היום שיפסיקו הגזרות והכפייה ונוכל לחזור לדרכנו.
כך הייתה התנגדות למכבים עד שהחשמונאים הגיעו לבית המקדש, טיהרו אותו והדליקו נרות. אז מתרחש נס פך השמן. הלכתית הנס הזה לא היה נצרך, שהרי טומאה הותרה בציבור (עי' לעיל), אבל הקב"ה עשה נס כדי להראות על ידו לכולם שהוא שמח במעשי החשמונאים. לכן אנחנו נוהגים להדגיש באופן מיוחד את נס פך השמן על ידי הדלקת הנרות. רבים שואלים: מדוע לא מדגישים את נס המלחמות? והתשובה היא, שנס פך השמן הוא זה שמראה שהקב"ה עם החשמונאים. הנצחונות במלחמה לא שכנעו את העם, רק נס השמן שכנע את כל הציבור שיד ה' בדבר.
צדקת המיעוט מול הרוב
ניצחון זה שאנו חוגגים הוא סמל לדורות, שלפעמים מעטים צודקים ולא הרבים, ולא רק לפעמים. אנחנו עם קטן "הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים" (דברים ז, ז), כל העמים דוגלים בדרך אחרת, ולמרות זאת אנחנו ממשיכים בדרכנו, מפני שאנחנו בטוחים בדרכנו הנכונה והאמתית ובכך שה' עימנו. למרות כל הנסיונות שעברנו במשך הדורות לא שינינו את אמונתנו, נשארנו בטוחים בריבונו של עולם.
במשך דורות רבים לעגו לנו הגויים, אמרו לנו שאנחנו טועים, שהקב"ה עזב אותנו ואינו רוצה בנו, עובדה שאנחנו מקבלים מכות רבות מאד והעמים האחרים מצליחים. אבל נשארנו באמונתנו במשך כל הדורות, והקב"ה עשה לנו בימינו נס, ומה שאירע לחשמונאים אירע גם לנו. אמנם, אין זה נס גלוי ממש, אבל אין נס גדול יותר מזה: קיבוץ הגלויות, החזרה לארץ ישראל והליכה נגד כל האומות הרוצות ברעתנו. הדברים מתגלגלים על פי החכמה והסדר האלוקי, והקב"ה הוליך אותנו לארץ ונתן לנו את השלטון בארץ ישראל. נס תחיית האומה שבימינו גדול יותר מנס חנוכה. המופת הזה, שלאחר אלפיים שנות גלות, כאשר ישראל מפוזרים ומפורדים בכל הארצות, נוצר חיבור בין האיברים וכל העם שב לארץ, איננו קל ופשוט כלל, ולמרות כל הקשיים, האיברים הולכים ומתחברים.
צדקת המיעוט בתוך עם ישראל
גם בתוך עם ישראל יש רוב ויש מיעוט, ולפעמים המיעוט צודק. ציבור שומרי התורה והמצוות איננו הרוב, אבל הוא הצודק. גם בתוך ציבור שומרי המצוות יש כאלה שמשתדלים לשמור את כל המצוות, וביניהן גם את מצוות יישוב ארץ ישראל ואהבת ישראל. הציבור הזה הוא המיעוט שבמיעוט, אבל הוא הצודק. הרוב מפריע ומתנגד, מחפש את כל הדרכים כיצד למנוע מהמיעוט להמשיך בדרכו. התיישבנו ביהודה ושומרון, אנו מחזיקים ונאחזים במקומות האלה בתוקף ובחוזקה, והדבר הוא לצנינים בעיניהם של הרוב. חושבים הם שבזה מתעכב השלום, השקט והשלווה, ושבכלל עדיף היה לוותר על כל המקומות האלו וכך כל המלחמות היו פוסקות, כביכול - ואנחנו ממשיכים בדרכנו.
עלינו לזכור שהמיעוט לא תמיד טועה, לפעמים דווקא הוא הצודק. כמובן, תמיד צריך לבחון את הדרך ולברר שתהיה נכונה ומושלמת.
הגאולה הנסתרת
בספר קול התור 3 כתב:
עקבות משיחא באות בהפרעות ומכשולים... אף מעז יצא מתוק ופועל ידינו ירצה ה׳. ולכן חלילה לנו לסגת אחור במשהו אם יהיה ח״ו איזה קושי, איזה מכשלה בדרך עבודתנו, ולהיות בטוחים כי דוקא ממנה יעקב יושע, ומן המיצר נגיע למרחביה.
ועוד כתב 4
" ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו" (בראשית, מב) וזוהי אחת מתכונותיו של יוסף, ולא רק בדורו כי אם בכל דור ודור אשר הוא משיח בן יוסף מכיר את אחיו והם לא מכירים אותו, ומעשה שטן הוא המסתיר את תכונותיו של משיח בן יוסף שאין מבינין בעקבות משיחא וגם מזלזלים בהם בעוה"ר.
ובהמשך כתב 5 :
עשה והצליח (דה״י ב׳ ל״א) – כך הן תכונותיו וסגולותיו של יוסף שהצלחתו באה רק ע״י עשיה כמו שנאמר על יוסף: כל אשר הוא עושה ה׳ מצליח בידו (בראשית ל״ט ג-ד).
אנו צריכים לא להיבהל מאווירת "עליהום" ומכל מיני לחצים תקשורתיים. גם בימי החשמונאים, כל התקשורת הייתה נגדם, אמרו שהם מסכנים את האומה, גורמים נזק והורסים את השלום, אחרת היה שלום עם היוונים והיה אפשר להגיע למזרח תיכון חדש. החשמונאים הלכו בדרך שלהם, והיום כולם חוגגים את חנוכה, גם מי שלא שומר כל כך תורה ומצוות, ואף על פי שזהו חג של קנאים.
זהו הסדר האלוקי, הגאולה צריכה להיות נסתרת. אנחנו כל הזמן בונים ומתקדמים, ומסביב יש המון צעקות והפרעות מחלקים אחרים בעם. הגויים חושבים שאולי על ידי הוויכוחים האלו בתוך העם שלנו יצליחו להוריד אותנו ובסוף ינצחו אותנו, ולכן הגויים עצמם לא לוחצים כל כך, כיוון שהם רואים שבתוכנו ישנם הרבה מתחים ומאבקים. כך אנחנו יכולים לבנות ולפעול עוד ועוד, וכך הכול מתקדם. זהו חלק מהמהלך, חלק מן הבניין.
ניצחון הרוח וצמיחה מתוך המשברים
המכבים ניצחו אז, והמכבים של עכשיו מנצחים גם כן. גם אז וגם היום הניצחון לא בא בפעם אחת אלא נמשך זמן, אך בסופו של דבר ניצחו הטהורים את הטמאים, הצדיקים את הרשעים, וביד עוסקי התורה ניתנו הזֵדים. ואף שהטהורים והצדיקים היו מעטים וחלשים הם ניצחו את הרבים, כי הרוח חזקה מהחומר ותמיד היא המנצחת.
כך גם היום: האמונה הולכת ומתגברת, הניסיונות להחליש ולשבור אותה, נהדפים ונשברים בעצמם. ולא עוד, אלא שהאמונה מתחשלת מכל ניסיון לפגוע בה. אנשי האמונה יודעים, כי אין דבר בעולם שהוא מחוץ לשליטתו של הקב"ה, הכל מכוון ומושגח על ידי ריבונו של עולם. גם לקשיים ולניגודים לאמונה יש תפקיד - הם באים לבחון את האמונה, להעמיק אותה ולהעלות אותה למדרגה גבוהה יותר. לכן אין אנשי האמונה נבהלים מן האתגר, אדרבא, הם ששים לקראתו על מנת להתגבר עליו ולפתח על ידו כוחות חדשים. אמנם המבחנים הם קשים, שכן קשה להחזיק בגובה של אמונה במציאות שבימינו, אל מול המתירנות והכפירה, אל מול הרדידות והנהנתנות. אכן, זהו מבחן למצויינים בלבד, לאנשי סגולה בעלי כוחות מיוחדים, ואנשי האמונה המצויינים עומדים בו בהצלחה ואמונתם מתעמקת והולכת, ונוצר הגרעין הרוחני שממנו יצמח עץ גדול. הולך ונבנה היסוד, שעליו ייבנה בניין גדול, שיקיף את האומה כולה.
הווה אומר, שאנחנו נמצאים גם כעת בתהליך של התקדמות רוחנית, והביטוי "אנחנו" מכוון לכל עם ישראל. בניגוד למה שנראה באופן שטחי, כאילו יש משבר וקשיים, לא כן המציאות לעומקה. המשבר הוא שטחי, הוא חיצוני ובכף הירך, אבל הלב הולך ונבנה והמח הולך ומתחזק. בלב ובמוח של האומה - הלב שבו מקננת האמונה והמוח שבו שוכנת הכרת ד' - באברים שהנשמה תלויה בהם, בהם יש כל הזמן התפתחות והתעלות שנוצרת דוקא על-ידי הקשיים והמשברים. בסופו של דבר, המוח והלב ישלחו זרמי חיים של אמונה אל כל האברים של האומה, וחיי האמונה ימלאו את הכל.
אין צורך להסביר למי שנמצא בתוך מחנה האמונה, שהמחנה הזה הולך ומתגבר. התורה מתפשטת, ספסלי בתי-המדרש מתרבים, ישיבות נוספות קמות, ועם ריבוי הכמות, גדלה גם האיכות. אין צורך להסביר למי שנמצא במחנה אוהבי ארץ-ישראל, שהמחנה הזה הולך ומתחזק, היישובים גדלים, אהבת הארץ מתגברת, הדבקות בארץ ד' מגיעה לשיאים חדשים, שלא היו בעבר. כל מצוה שישראל מסרו את נפשם עליה נתקיימה בידם (עי' שבת קל, א), וכשהלב של האומה מתחזק, האומה כולה מתחזקת.
"מרובה מדת הטוב ממדת פורענות על אחת מחמש מאות" (תוספתא סוטה פ"ד ה"א), ואם על עבירה אחת אדם יכול לאבד את נפשו, הרי שעל מצוה שאדם מקיים הוא זוכה פי חמש מאות. הכפל את ההתחזקות שישנה היום פי חמש מאות, ותקבל פרופורציות נכונות ביחס שבין ההתקדמות הרוחנית שבאומה מצד אחד, לבין החולשה הרוחנית מצד שני. אמור מעתה: הרוח מנצחת גם היום ואנחנו מוסיפים והולכים בכל יום, ולא רחוק היום שהניצחון יתפשט ויקיף את הכול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
