ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- ספריה
- מועדים
- מאורות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
כבר עם ההתחלה הראשונה היה ידוע וברור שאין זה אלא מצב ארעי, כי זה לא יוכל להמשך הרבה (הוא אשר אמר "פקד יפקד"), אולם גם לאותם חיי שעה היה מוכרח ליצור תנאים מתאימים.
בפרשת חלומו של פרעה ופתרונותיו השונים יש ואנו מתפלאים על העקמת הישרה ע"י החרטומים והחכמים. כי דוקא הפתרון הפשוט והמתקבל ביותר על הדעת, דוקא אותו לא יכלו למצוא עד שבא יוסף וגילהו (ועי' מדרשים מה שדרשו ע"ז). אכן כנראה שהיה כאן הבדל תכונתי - יסודי. הם לא יכלו למצוא אותו, באשר הוא היה מנוגד לכל הלך המחשבה האלילי. התפיסה הרואה בעולם כוחות עליונים מתרוצצים ביניהם ומשתדלים לתפוס את רסן ההנהגה על העולם, תפיסה זו רואה בשלטון, במלכות מגמה כשלעצמה, מגמה של המלך להרבות כבודו, להרבות עשרו, להרבות שלטונו. אין השלטון אמצעי, השלטון הוא הוא עצם המגמה. אין תפקיד המלך לדאוג לעם, רק במדה זאת "שאין מלך בלא עם", ובכדי שתהיה מלכות ויהיה מלך צריך להיות העם. היא ההשקפה על עולם מחולק למעמדות גבוהים ונמוכים, והמעמד הנמוך מחויב ומתפקידו לשמש את הגדול עד למלך. שיטה זו ותפיסת עולם זו, לא יתכן שתפרש חלומו של פרעה למען הודיע לו את אשר עליו לעשות למען העם, שיטה זו מחפשת פתרון, אם בכיוון ממלכתי - שבע מדינות אתה כובש, אם בכיוון משפחתי-פרטי שבע בנות אתה מוליד. כי לשם מציאת הפתרון האמיתי היה מוכרח למצוא את היהודי. הוא תפיסתו במלכות, הנובעת מהכרת אחדות השם, מהכרת כח אחד מנהל ומנהיג העולם, לא יכול לתאר מלכות בעלת מגמה כשלעצמה. היא רואה במלכות רק אמצעי להשלטת חוק וצדק בעולם, רואה במלכות אמצעי מרסן לראוות הפרט, לרצון השתלטות של כוחות הרסניים אבל לא מטרה כשלעצמה, לא מגמה כשלעצמה. השקפה זו היא שיכלה לפגוע לידי פתרון כזה שיוסף פתר.
ואם אין השלטון מטרה כשלעצמו, אם העיקר הוא שתנתן אפשרות לפתח את דרך החיים הזה, יכולים אנו להבין את הלך הרוח של התחלת ימי הבית השני אשר הננו יכולים לראות כי רצון העצמאות המדינית אינו פועל לגמרי. במשך שבעים השנה של גולה נחלשה התחושה המדינית והרגישו את עצמם בטוב כל עוד לא העיק עול המלכות עליהם.
אולם לשיתוף פעולה זה הגיע הקץ עם גזירותיו של אנטיוכוס. הלך ונתבהר כי השלטון האלילי איננו יכול להצטמצם בתפקידים מסוימים ולהשאיר חופש לחיי רוח עצמיים. יחד עם ההשתלטות הממלכתית נדרשו גם לותר על צורת חיים עצמאית במובן הרוחני, נתברר כי אין אפשרות של קיום יהודי מבלי מלכות יהודית. ומלחמה זו היתה מלחמה על שלטון ברוח ישראל, מלחמה על השלטת תורת ישראל. כי אם אין שלטון יהודי אין התורה אף היא יכולה להתקיים. כי אין אפשרות ללמוד תורה ולשמר שבת אם המלכות היא בידים זרות, וכי בסופו של דבר מוכרח יהיה להגיע לידי התנגשות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
