ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- שיר השירים
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מתי נאמרה שירה זו ועל ידי מי נאמרה? דעות שונות מצינו בזה בחז"ל (ילק"ש שה"ש א') שעל כולם יאמר: "אלו ואלו דברי אלקים חיים". ר' חנינא בר פפא אמר: בים נאמרה, ר' יהודא בר' סימון אמר: בסיני נאמרה, ר' מאיר אומר: באהל מועד, רבנן אמרין: בבית עולמים. ומי אמרה? לדעה אחת כנסת ישראל אמרתו. משום ר' נתן אמרו: הקב"ה בכבוד גדולתו אמרו - "שיר השירים אשר לשלמה" למלך שהשלום שלו. רבן גמליאל אומר מלאכי השרת אמרוהו - שיר שאמרוהו שרים של מעלה.
זר לא יבין, יתפלא ודאי על החרדה אשר חרדו עלינו חז"ל בפרשם דברי השיר כשיח-שיג בין הקב"ה לכנסת ישראל. הרחוקים מרגשות התעוררות קודש עליונה שישראל מרגישים כלפי אביהם שבשמים רואים במגילה זאת מחרוזת של שירי רועים של תקופה קדומה. אולם אלה עומדים גם בפני חידה סתומה בקראם את דברי ימי האומה הישראלית שאין בדומה לה בתולדות ימיה של כל אומה ולשון. נצטט כאן מדברי ר' שמשון רפאל הירש ז"ל בנידון: "אלף פעמים פתחה עריצות העמים לפני ישראל בכוח את הדרך המובילה לעושר ואושר עלי אדמות, אם יתרצה להביע, ולו רק במלה אחת בלבד, את התכחשותו לאמונה באל יחיד ולתורתו. אבל הוא בז בכל עת לדרך קלה זו. נתן גוו למכים ולחייו למורטים, בעט בקניני הבל ובתענוגות עולם הזה, על מזבח אמונתו הקריב עם זה את כל היקר לו ביותר, ועל כל דפי ההיסטוריה רשם בדם לבו שישראל אוהב רק את האל היחיד והמיוחד, ושאיננו מודה ברוממות אנושית, אשר בקנינים גשמיים ובתענוגות יסודה."
האם כל זה אינו אלא מקרה? האם יתכן לראות את כל שלשלת ההיסטוריה הישראלית כשלשלת מקרים שאין להם כל משמעות? האם לא יהיה זה עורון שכלי אם נתעלם מלראות בזה גילוי תכונה נשמתית של העם אשר מימיו הראשונים כרת ברית לא תופר אם בורא עולמים? מה נמרצים ונכונים בזה דברי הרב קוק ז"ל שאמר כך: "סגולתה של כנסת ישראל שהיא מסתכלת על ההויה כולה באספקלריא של קודש. בכל עוז חייה היא מכרת שהחיים שוים הם את ערכם רק באותה מידה שהם אלקיים, וחיים שאינם אלקיים אינם שוים לה מאומה."
מתי נאמרה איפוא שירה זו ומי אמרה? אכן דברי חז"ל כולם צדקו יחדו. היא נאמרה גם בים וגם בסיני, גם באוהל מועד וגם בבית עולמים, גם בארץ וגם בגולה, גם במצולות ים וגם במדורות אש ועשן. היא נאמרה ונאמרת. תשמע אותה בכל מקום בו מבצבצים גילויי מסירות נפש וקידוש השם. היא מתרוננת מתוך כל דף של ההיסטוריה הישראלית. היא בוקעת ועולה מכל איש מישראל אשר עמד בנסיון ולא השתחוה לצלם אבן ולפסל אדם. היא שיר מזמור של כנסת ישראל לדודה, היא שיר תהילה של הקב"ה לרעיתו הנאמנה. היא שיר מזמור של דרי מטה עם שרי מעלה.
נקשיבה נא ברטט קודש למלים אשר יש להם משמעות מיוחדת בימינו: "קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעיתי, יונתי תמתי, שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








