ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
פתיחה חגיגית זו של ה"סדר", מורשת קדומים היא בידינו, מזמן לא רחוק מהחורבן, באותה שעה בה הייתה הארמית שגורה בפי העם, ונתחברה בלשון זו בכדי שתהא מובנת לכולם. קשה להגדיר אותה כתפילה - אין בה מניסוח של בקשה. יותר נראית היא כהצהרה - הצהרה שכל איש מישראל מצהיר בחגיגיות וללא כל פקפוקים, כי שנה זו אחרונה היא לשעבוד, ולשנה הבאה - בני חורין.
ומה מפליא הדבר, כיצד נשתמרה הצהרה זו בנוסחתה הראשונה והגיעה אלינו דרך דורי דורות של גלות ועבדות. שנה שנה מסיבים יהודים בליל הסדר ומצהירים ברורות כי הנה נגמר הסיוט, כי הנה בשנה הבאה נהיה בני חורין בארעא דישראל. והנה עוברת השנה, ועוברות שנים. והשנים מצטרפות לשמיטות ויובלות. ועוברת ההצהרה מאבות לבנים, ומהם לבני בנים ולנינים. מדי שנה מתגלה כי לשווא הייתה ההצהרה בשנה שעברה, כי עדיין ממשיכים אנו להיות עבדים. ועם כל זה חוזרים ומכריזים אותה חגיגית מחדש, כאילו רק ברגע זה הגיעו לכלל החלטה זו, כאילו לא שנים על גבי שנים, עשרות, מאות בשנים לא נתבדתה ההכרזה בצורה העלובה ביותר. ולא עלה על הדעת לתקן , לכל הפחות במקצת, את הנוסח. לדחות את תקוות הגאולה לזמן ממושך יותר, אולי לזמן בלתי מוגבל. להמעיט במקצת את סכנת ההתאכזבות. נשתמרה ההצהרה בנוסחתה הקדמונית.
כאן אנו יכולים לעמוד עד כמה משרשת בתוכנו האמונה בגאולת ישראל. לא זו בלבד שאין להתייאש מן הפורענות, אין בכוח הפורענות אפילו לדחות את תקוות הגאולה לימים רחוקים. "ואעפ"י שיתמהמה" - ואע"פ שהתמהמה . ואעפ"י שתקוות שלשום ואתמול נתבדו, ואע"פ ששום דבר כמדומה לא נשתנה מאז, נתחיל היום לקוות מחדש . כי הן יבא היום, כי הן מוכרח היום לבא, וע"כ "אחכה לו בכל יום - שיבוא".
ולא לחנם קשרו תקווה זו עם "הא לחמא עניא". לחם זה הוא שיעיד. שנים על גבי שנים - כמניין רד"ו - אכלו את הלחם אשר אף פעם לא היה מספיק להחמיץ, לחם עוני, לחם עבדים. כי עבדים היו, עבדים במצרים. ומצרים חזקה, חזקה הייתה - מושלת בכיפה. ועם בני ישראל חלשים ומושפלים עד שאול. עבדים, ובבית עבדים, "עד שנגלה עליהם הקב"ה". ללא כל התפתחות עניינים טכנית, ללא כל השתלשלות רגילה של סיבות. בשנה הקודמת - עבדים, עבדי עבדים. לשנה הבאה בני-חורין - "ובני ישראל יוצאים ביד רמה".
אף אנו כך! והיא שעמדה להם. והיא שתעמוד גם לנו. השתא עבדי - לשנה הבאה בני חורין, בירושלים הבנויה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













