ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- מדורים
- רביבים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מצווה מן התורה לאכול מצה בליל פסח בשיעור נפח כזית. וכדי להיות בטוחים שנקיים את המצווה בשלמות, נוהגים להחמיר לאכול כמות כזו של מצה שבוודאי יש בה שיעור נפח כזית לכל השיטות, שהוא כנפח של מחצית הביצה.
ואם כן, למעשה חובה לאכול כשליש מצה של מכונה, וכאותו גודל במצת יד קשה. ולכתחילה נכון לאכול כשיעור שני שליש מצת מכונה, וכאותו גודל במצת יד קשה. והטעם, שלשיטת ה'נודע ביהודה' וה'חזון איש', הביצים של ימינו הם מחצית מהביצים בעבר, ואם כן מחצית ביצה של פעם היא כביצה שלימה של ימינו. וכדי לצאת גם לפי שיטתם, צריך לאכול שיעור שני שליש מצת מכונה.
ועוד טעם לאכילת שני שליש מצה, מפני שנוהגים לאכול בתחילת הסדר כשיעור שני זיתים מצה, האחד בשביל ברכת 'המוציא' והשני לברכת 'על אכילת מצה'. וכיוון שכבר החמרנו לאכול זית לפי כל החשבונות, כלולים בזה יותר משני זיתים לפי החשבון המקובל. ואם כן, באכילת מצה בגודל של שני שליש מצת מכונה כלולים גם שני הזיתים.
וכך ההלכה גם למנהג ספרדים, ואף שלא נהגו הספרדים לחוש לשיטת ה'חזון איש', הרי מכל מקום נהגו לאכול בתחילה כשיעור שני זיתים, וממילא יש גם באכילה זו כשיעור זית אחד ענקי, שיוצאים בו לשיטת ה'חזון איש'.
שיעור המצה לכורך ואפיקומן
לאחר מכן עלינו לאכול עוד כזית מצה (כשליש מצת מכונה) לאכילת 'כורך', ועוד כזית מצה (כשליש מצת מכונה) לאכילת ה'אפיקומן'. ויש נהגו להדר לאכול כשיעור שני זיתים לאפיקומן, אבל בזה אין צורך שיהיה זית לפי כל השיטות, אלא די שיהיה כשיעור זית לפי השיטה הקטנה. ולכן כשאוכלים מעט יותר משליש מצה, כבר יש שיעור שני זיתים לפי השיטה המקילה (כשיטת הרמב"ם, שכזית הוא פחות משליש ביצה).
האם מנהג ספרדים לאכול כזית לפי משקל
מנהג רבים מהפוסקים הספרדים האחרונים לחשב את שיעורי 'כזית' ו'כביצה" לפי משקל. בפירות אין הבדל משמעותי בין השיעור לפי משקל או לפי נפח. אבל ישנם מאכלים שיש בהם הפרש משמעותי בין הנפח למשקל, ואחד מהם הוא מצה. שאם נשער כזית מצה לפי נפח של מחצית הביצה, ייצא ששיעור כזית הוא שליש מצה. ואם נשער כזית מצה לפי משקל, הרי שמשקל מים של חצי ביצה הוא כ- 28 גרם, ואם כן יוצא ששיעור כזית הוא קרוב למצת מכונה שלימה.
ואכן רבים כתבו לפי זה שצריך לאכול לשם מצת מצווה מצה שלימה, ולכתחילה שתי מצות (כדי לאכול שיעור שני זיתים). אולם למעשה, אפשר לצאת ידי חובה באכילת שליש מצה, ולכתחילה נכון לאכול כשיעור שני שליש מצה (כפי שנתבאר לפני כן). וזאת משום שמוסכם על רוב ככל הפוסקים שעיקר החישוב הוא לפי נפח, ורק כדי להקל על החישובים נהגו לחשב לפי משקל, אבל כאשר יש הפרש משמעותי כל כך בין החישוב לפי משקל לחישוב לפי נפח, יש לחזור לדין המקורי, שהעיקר הוא לפי הנפח. וכך כתבו לכתחילה הרב משאש והרב אבא שאול זכרונם לברכה. ואף הגאון הרב עובדיה יוסף מודה שכך הוא החישוב מעיקר הדין (יעוין בפניני הלכה פסח ט"ז, כ"ג-כ"ד).
וכאשר אוכלים מצות רכות ועבות, ההפרש בין הנפח למשקל קטן יותר, ויותר קל לאכול לפי משקל, היינו כ- 28 גרם, ולכתחילה מצד הדין משקל 56 גרם, כשיעור שני זיתים.
מהי מצה עשירה ודינה למנהג ספרדים
מצה עשירה נעשית מקמח שנילוש במי פירות, כדוגמת יין, דבש, חלב, שמן ומי ביצים, וכן כל המיצים הנסחטים מהפירות כגון מיץ תפוחים ותותים.
ומעיקר הדין אין במצה עשירה איסור חמץ, שלא אסרה התורה אלא את החמץ שנוצר מקמח ומים. אבל אם לשו את הקמח במי פירות, אפילו אם שהו יום שלם עד שהעיסה תפחה אין היא נחשבת חמץ, מפני שתפיחה זו שונה מהתפיחה של חמץ שאסרה התורה.
אבל אם נתערבו מים במי הפירות, הרי הם יכולים להחמיץ את העיסה. ולא זו בלבד, אלא שלדעת כמה פוסקים מים עם מי פירות גורמים להחמצה מהירה יותר, וכדי שלא להיכנס לחשש חימוץ אסרו חכמים ללוש בפסח עיסה במי פירות עם מים (שו"ע תס"ב, א'-ג').
וכך הוא מנהג הספרדים, לאכול מצה עשירה. אלא שלמעשה כבר שנים שהראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א ערער על המצות העשירות שמקבלות הכשר לפסח למנהג הספרדים, ולדעתו גם לספרדים אסור לאוכלן, מפני שיש בהן חששות מרובים. ראשית נתגלה כי בכמה מפעלים שייצרו מצה עשירה עירבו מים בתוך המי פירות. ואף שיש אומרים שמדובר בכמות מועטה של מים, והם בטלים במי הפירות ואין בכוחם לגרום להחמצה, מכל מקום יש ספק בכמה מים מדובר, ויש פוסקים שאף במעט מים מחמירים. בנוסף לכך, בכל מערכת התעשייה המודרנית מוסיפים חומרים רבים למזון, ויש לחוש שאותם חומרים עשויים על בסיס מים. ופעמים שנתנו כשרות למצות עשירות, ולאחר פסח התגלה שהיו בהם בעיות קשות. ואמנם ספרדי שרוצה ללכת בדרכם של גדולי הרבנים ובראשם הראשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א, שנותנים כשרות למצות עשירות, יש לו על מה לסמוך. מכל מקום לכתחילה עדיף להתרחק מהספק ולחוש לדבריו של הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א.
אשכנזים נהגו שלא לאכול מצה עשירה כלל
יש מהראשונים שאסרו לגמרי לאכול בפסח מצה עשירה, מתוך שחששו שמא נתערבו בתוך מי הפירות מעט מים, ואזי הבצק יחמיץ. ועוד, שחוששים לדעת רש"י החולק על שאר הראשונים, וסובר שיש לאסור גם מצה עשירה שנעשתה מקמח ומי פירות בלא שום תערובת מים. וכן נוהגים האשכנזים שלא לאפות ולא לאכול מצה עשירה בפסח, ורק לחולה או זקן הצריך לכך הקילו (רמ"א תס"ב, ד').
מנהג איסור קטניות בזוגות מעורבים
השייכות לעם היהודי נקבעת על פי האם, אולם בתוך עם ישראל הילדים נוהגים על פי האב. וכך למדנו בתורה לעניין כהונה ולוויה, שהולכים אחר האב. וכך הדין לגבי אכילת תרומה, שמותרת לכוהנים ואסורה ללוויים וישראלים. ובת ישראל שנישאה לכהן מותר לה לאכול בתרומה, ובת כהן שנישאה לישראל אסורה לאכול בתרומה. וכך גם לגבי אכילת קטניות בפסח, הולכים אחר מנהג הבעל.
שאלה:אישה שנהגה בבית אביה במנהגי ספרדים, ונישאה לאשכנזי, ולאחר זמן בעלה נפטר, האם עליה להמשיך לנהוג איסור קטניות או לא?
תשובה:דין זה נלמד מאשת כהן, שישראלית שנישאה לכהן ונפטר, אם יש לה מהכוהן ילד, הרי היא ממשיכה לאכול בתרומה, ואם אין לה ממנו ילד אינה רשאית לאכול תרומה. וכן לגבי המנהגים, אם יש לה ממנו ילד ממשיכה כמנהגו, ואם אין לה ילד חוזרת למנהגי בית אביה. וכל זה בזמן שהיא אלמנה, אבל אם תינשא בשנית, תנהג כמנהג בעלה השני.
שאלה:אישה שנהגה בבית אביה במנהגי אשכנזים ונישאה לספרדי, האם צריכה לעשות התרת נדרים כדי לאכול קטניות?
תשובה:יש שנהגו להדר לעשות התרת נדרים, אבל מצד הדין אין צורך לעשות התרת נדרים, מפני שכך הדין שהאישה נוהגת כמנהגי בעלה.
שאלות מאשכנזים שמתארחים אצל ספרדים לעניין קטניות
שאלה:בבית הורי נוהגים כמנהג ספרדים שאוכלים קטניות, ובעלי אשכנזי שאינו אוכל קטניות. בכל פסח מתעוררת מחדש השאלה, אם בטעות עירבו תבלינים מקטניות, האם מי שנמנע מאכילת קטניות יכול לאכול מהתבשילים?
תשובה:דין קטניות קל משאר האיסורים, מפני שאיסורו לאשכנזים הוא מחמת מנהג בלבד, ולכן בשעת הדחק הם בטלים ברוב. כלומר, אם בישלו מאכל לפסח ונפלו לתוכו מיני קטניות, אם ניתן להוציא את גרגירי הקטניות מהתבשיל - יוציאום, ומה שאי אפשר להוציא בטל ברוב (רמ"א תנג, א. ואמנם מלשון תה"ד משמע שרק בשישים הקטניות בטלים, אבל האחרונים כתבו שבטלים ברוב, וכ"כ שו"ע הרב תנג, ה, ח"א קכז, א, חו"י ו, א"ר ד, מ"ב ח'-ט').
שאלה:כאשר אנחנו מארחים אשכנזי, האם מותר לנו מלכתחילה לערב תבלינים של קטניות בתבשיל, ואח"כ הוא יוכל לאוכלם כי הם בטלים ברוב?
תשובה:רק בדיעבד, כאשר בלי כוונה עירבו קטניות בתבשיל שהוכן עבורו, הקטניות בטלים ברוב. וכן כאשר הכינו תבשיל עבור המשפחה, ופתאום התברר שגם החתן האשכנזי בא להתארח, ואין תבשילים אחרים שראוי לכבד אותו בהם, אז מותר לו לאכול מהתבשיל שמיעוטו קטניות. אבל לכתחילה אסור לערב בתבשילו קטניות, ואם עשו כך, אסור לו לאכול את התבשיל.
שאלה:האם מותר לאשכנזי להשתמש בכלים שבישלו בהם קטניות?
תשובה:לכתחילה נוהגים להשתמש בכלים שעברו עליהם עשרים וארבע שעות מאז שבישלו בהם קטניות. אבל בשעת הצורך, כשאין שם כלים אחרים, אפשר להקל לבשל בכלים שלא עברו עליהם עשרים וארבע שעות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
