ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
יכולים אנו לציין ימים אלה כאשר צוינה תקופה דומה בשיר השירים לפי חז"ל: "'אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק... פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה, רחצתי את רגלי איככה אטנפם'. 'אני ישנה' מבית המקדש, ו'לבי ער' בבתי כנסיות ובתי מדרשות, 'אני ישנה' מן המצוות ו'לבי ער' לעשותן, ...'אני ישנה' מן הקץ ו'לבי ער' לגאולה, 'אני ישנה' מן הגאולה ו'לבי ער' לקב"ה שיגאלני" (ילק"ש שה"ש פרק ה').
יש כתות שונות בישראל. הלב ודאי ער, נשאר ער גם כשהעיניים עצומות והאוזן אטומה. יש שלבם ער לגאולה, אף על פי שהנם ישנים מן הקץ, שאינם יודעים שהחזון הישראלי איננו מסתפק בצהלת קלגסים, ברעש הטנקים, בהמולת האווירונים. הכת הזאת ישנה מן הקץ. ויש לך צבור שלבו ער למצוות, שמבחינה תיאורטית מדבר גבוהה על ערך של חיי תורה, אולם 'ישנים מן המצוות' בפועל וצריכים חיזוק. ויש והם ערים לקב"ה, אבל ישנים מן הגאולה, מן המעשים בפועל ממש הנצרכים להיעשות, ישנים מחזון המקדש, אף על פי שניכרת ערנות לבסס יותר את בתי המדרש הקיימים.
והנה קול הדוד דופק. תקומת המדינה צריכה לשמש סימן התעוררות לכולם, במיוחד לאלה שקרובים לחזון הגאולה. אולם כאן שומעים טענה: "דודי שלח ידו מן החור" (שה"ש שם ד'). האין החור מקום שקצים ורמשים? - אכן, כן הדבר, הגאולה באה ע"י כורש. והעם טוען האם לא היה ראוי שתהיה הגאולה ע"י צדיק, ע"י דניאל? (עי' שהש"ר ה'). "'פשטתי את כתנתי', בגדי כהונה ובגדי מלכות" (שם), מיהו זה שיכול לחדש את המסורת הזאת, היכן נמצאים האנשים הראויים לאצטלא זו? "'רחצתי את רגלי' מאבק ע"ז, שכן מקום זה (א"י) גורם לע"ז" (שם). כבר נגמלתי מזה בימי בבל, איככה אטנפם? האם זה כדאי, האם זה ראוי? האם זאת היא פקידה?
"'ומעי המו עליו' (שה"ש שם)... אמר הקב"ה... גם אני אמרתי: 'מעי מעי אוחילה' (ירמיה ד' י"ט)" (שהש"ר שם). וכך נחמצה ההזדמנות - 'דודי חמק עבר', וכורש מכריז מי שלא עבר את הפרת אל יעבר. האם גם היום נחמיץ ההזדמנות, האם גם היום תשארנה האוזניים אטומות והעיניים עצומות?
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". כאן, במילים האלה תשובה על הלבטים שלנו. עובר עלינו משבר, הרבה מהתקוות התנדפו. הציונות לא פתרה את אשר התימרה לפתור. חשבנו כי נפתור את בעיית קיבוץ גלויות, חשבנו כי נפתור את שאלת עמידתנו העלובה בגויים. זה לא נפתר. עמידתנו נשארת רופפת, תלויה בנסים יום יום, ואנחנו כבר יודעים שגם במספר היותר גדול של טנקים שיש לנו, עדיין לא נוכל להחזיק מעמד. מבחינת האנטישמיות גם כן התאכזבנו. להיפך, המדינה עוררה בעיות שקודם לא היו. דוגמת קיומן של קהילות יהודיות בארצות ערב, והתעוררות שנאה לישראל בין מדינות אשר לא מכירים יהודים כלל. נשארנו בודדים כאשר היינו, אחרי שבע שנות קיום מדיני.
אך זה גופא צריך לעודדנו - הרי "מאת ה' הייתה זאת". מה שיותר מתבלטת שנאת הגויים לישראל, יותר ויותר אנו למדים להעריך ערך הנס בט"ז כסלו כאשר מזרח ומערב התאחדו בעדינו. רק הסבר של נסיות יכול לתת למאורעות את משמעותם האמיתית - "מאת ה' הייתה זאת..., זה היום עשה ה'".
כמו כן, יש כאן תשובה כלפי פנים. גם כאן השאלה: האם לפי התנאים הללו עוד יד ושם לנו במדינה, האם נתן יד למען העלאת יהודים שיעבירו כאן אותם או את ילדיהם על דתם ודעתם? האם לא דורות על דורות מסרנו נפש למען שמירה על הייחוד העצמאי? וכאן גם כן התשובה בפסוק הנ"ל.
יש מאמר חז"ל (ברכות י' א') על חזקיה המלך שנמנע מלקחת אישה ולהוליד בנים מפני שחזה שעתיד לצאת ממנו מנשה, המלך אשר הרבה להרשיע. ונאמר לו: "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" (מל"ב כ' א'). ועל הויכוח שלו עם ישעיה עונה לו הלה: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?". אפשר להבין ללבו של חזקיה, זה אשר בדורו הגיע העם לדרגא אשר תינוק ותינוקת היו בקיאים בדיני טהרה וטומאה, והוא רואה ברוח הקודש מה שעתיד לצאת ממנו ונרתע ונמנע - הכיצד, האם הוא בעצמו יהרוס במו ידיו מה שכל כך עמל להקים? ואולם נאמר לו: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך. מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומאי דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" (שם).
הוא הדין בנידון שלנו - הרי זה היום עשה ה', הרי לא מקריות כאן, הרי יש כאן יד אלקית מכוונת, ואם כך אסור לנו לחשוב את חשבונותיו. עלינו לעשות הכול להגברת עליה, להגברת המדינה ולהאבקות על דמותה, והשאר נשאיר לה להשגחה העליונה, אשר ודאי תדע להוציא מתוק ממר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
