ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
בלעדי ההתיצבות ברגע מכריע זה, יש רק מדבר נועל וים סוגר ומצרים רודפים. יש רק פחד על הנפש, פחד על הרכוש אשר הושג ואי אמון. בלעדי ההתיצבות יש גם במקרה הטוב ביותר של הצלה רק שימת לב לכלי הכסף וכלי הזהב והשמלות, ישנם רק אינטרסים אישיים, רק דאגה פרטית לסידור יותר נוח ויותר קל, ישנה רק שאיפה לנצל יותר ויותר את השילומים המצריים, להשיג טייפ-רקורדר, או מיקסר, או מכונית, או טרקטור. כי התיצבות פירושה עצירה עצמית, עצירה בעד המרוץ אחר ניצול מהיר ביותר, קל ביותר של התנאים החדשים למען חיי רגע, אשר כאשר באו כן ילכו.
כי בלי התיצבות יש רק דהרה. כאותה ריצה מטורפת בכבישים של זה אשר לא מענין אותו מה שנעשה בצדדים, אשר אינו מסוגל להסתכל קצת אחורה לעשות חשבון נפש של המיוחד שבהיסטוריה הישראלית, אשר כל ענינה יהיה להשיג דרגת שכר יותר גבוהה יום עבודה יותר משתלם, חלקת אדמה יותר מניבה, מחירי קילוגרם עוף יותר רנטביליים, ובחשבון סופי כמה קירות מטויחים יותר יפה, וכמה מטרים מרובעים של בניה, אשר יצליחו להשקיע בהם קצת לירות יותר.
כי בלי ההתיצבות כל אותה מסירות נפש, כל אותו חזון של תקומת מדינה, כל אותה אידיאליות שהושקעו בחלוציות בהזנחת האינטרס הפרטי, בבנין החברה החדשה בא"י, בהנחת היסודות לחיי צדק ואמת ייראו כנאיביים, כתמימים מדי, כמטופשים ביותר. כי בלי ההתיצבות כל אותה תקופה ארוכה של אלפים שנות גולה, של נדודים מעם לעם, של שמירה מכל משמר על תורת אלקים, אשר למענה הורגנו כל היום, תראה כמחוסרת טעם וענין. מבלי להבין, מבלי לרצות להבין, מבלי לתפוס, מבלי לרצות לתפוס כי כל היש של היום אינו אלא פרי המסירות הזאת של אתמול, פרי העקשנות של ההאחזות בתורת החיים מבלי ויתור וזיז כל שהוא.
מבלי ההתיצבות אין כל קשר, אין כל רצון וכל צורך וכל אפשרות ליצור קשר עם העבר, מבלי רצון מבלי אפשרות של תכנון משהו כלפי עתיד, מבלי "התיצבו" לא יתכן יציאת מצרים כהקדמה לקבלת התורה, וממילא לא תתכן גם יציאת מצרים מוחלטת בכלל!
"בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (תהלים קכ"ו א'). הרבה הם חולמי חלומות, העולם כולו מורכב מחלומות ושברם. כי כל יש בעולם אינו מושג מאליו, כי על הכל צריכים לעמול, ובכדי להרתם לעמל צריך ליצור את אידיאל ההישג, צריך לחלום עליו. ואכן כולם חולמים. יש מי שחלם על רפת, על גינה, יש מי שחולם על משרה טובה, יש מי שחולם על משק מפותח, על פרדס מניב, על הכנסה יציבה במובן פרטי. וישנם חלומות המתבטאים בשאיפות קולקטיביות. אבל צד שוה לכל אלה החלומות, שבבא השבר מתנדף החלום, אותה רומנטיות שהיתה מנת חלקו של החולם הופכת להיות להיטות, ניצול כל הטוב והיפה אשר הושקע בעידן החלום לפרוטות של מציאות. וממילא מתנדפת אותה אצילות, אותה הילה רוחנית שעטפה את השאיפה בעודה שאיפה.
ומציין נעים זמירות ישראל, שאשר יציין את שיבת ציון הוא, שגם בשוב ה' את שבתנו "היינו כחולמים", נמשיך להיות חולמי חלומות. כי כבר הסביר הרמב"ם בסוף הלכות מלכים (פי"ב ה"ד): "לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויים בתורה וחכמתה ולא יהא להם נוגש ומבטל".
בשוב ה' את שיבת ציון לא יהא זה שבר החלום, אלא תנאים יותר נאותים להמשיך בחלום. "היינו כחולמים".
נזכור זאת גם במטרת "ראשית צמיחת הגאולה". אל נרצה לקטוף את פרחי הגאולה מבלי לתת להם להניב הפרי. יהא זה אות המבחן לגאולת אמת כי נמשיך להיות כחולמים, כי כל אותם ערכים אשר עליהם חיו ומתו אבותינו בארצות הגולה, כי כל אותם ערכים אשר קדושים היו בעליות הראשונות לארץ, לא יהפכו לאסימונים שחוקים. נתיצב כמעט קט, נסתכל אחורה, נסקור את כל מהלך הדורות, נזכור מה הביא אותנו עד הלום. או אז גם "נראה" את ישועת ה', או אז גם נראה את התפקיד הגדול של גאולת ישראל כקבלת תורה מחדש, כשלב הקדמה לגאולה השלימה, אשר עליה נאמר: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה י"א ט').
בגילה וברעדה אנו נכנסים ליום הזה, יום העצמאות למדינת ישראל - "במקום גילה שם תהא רעדה" (ברכות ל' ב').
בגילה - שרק עם אשר אלפיים שנה היה משולל אפשרות לחוג יום מעין זה יכול לחוש אותו; וברעדה - בהעלותנו על לב כמה דורות צמאי פדות וחולמי גאולה לא זכו לו.
בגילה - בהרגישנו כמה מכשולים וכמה מפריעים עמדו לנו בדרכנו, בידענו מה מרובים היו שונאינו במשך שנות הגולה אשר דימו שהנה הנה הם מצליחים להשמיד שם ושארית לישראל ולא עלתה בידם; וברעדה - בידענו מה רבים הם אויבנו אשר סביב שתו לנו, ואשר עד היום מתנחמים עלינו להחזירנו אחור ולהרחיקנו מנחלת אבותינו.
בגילה - כי זכינו לעצמאות מדינית; וברעדה - כי עדיין לא זכינו לעצמאות רוחנית. כי עדיין מוצאים ענין בתרבות נכר, כי עדיין עומדת על הפרק שאלת מיהו יהודי, כי עדיין נמצאים בתוכנו מתנכרים הדורשים בשבח נשואי תערובת; ברעדה - כי יש התולים זאת בחכמתנו המדינית, בעליונות הטכנית. וכי, מאידך גיסא, עדיין נמצאים בתוכנו כאלה אשר לבם סתום מהכרת הנס ודורשים אותו לגנאי כמעשי שטן, ("ענני שלא יאמרו מעשי כשפים").
יותר ויותר שאנו מתרחקים מאותו יום גורלי בו הכרזנו על הקמת המדינה, נוכחים אנו לדעת מה גדול היה היום הזה, מה גדול היה הנס אשר קרה לנו באותה שעה, שלא החמצנוה, ועמד בנו העוז להכריז על העצמאות בהסכמת המעצמות, אשר למרות השנאה אשר רחשו ורוחשים לנו, הסתנוורו והצביעו עבורנו.
יותר ויותר אנו נוכחים לדעת מה עמוקה השנאה אלינו, מה עצומים הם כוחות השחור אשר נגדנו, ותמהים אנו כיצד נתנו לנו לקום על רגלנו ולהיות עם בין העמים.
וכל מה שאנו רועדים יותר למחיר ששילמנו ועודנו משלמים עבור עצמאותנו, יותר ויותר גדלה הגילה, גדל בעינינו ערך ההישג אשר השגנו בהרגישנו כי כל כלי יוצר לא צולח עלינו.
"מאת ה' היתה זאת - היא נפלאת בעינינו". נפלא בעינינו כי עברנו, כי היה כח בנו ואמונה היתה בנו כי עבור נעבור, כי רצון פלדה חושל בקרבנו לעבור המכשולים, וכי כל המכשולים הפכו בדיעבד לכח מפרה, ואם הם חשבו לרעה הוא חשבה לטובה.
"נפלאת בעינינו", כי לא זו בלבד שהפר עצת אויבינו להכחידנו, אלא שמתוך צרה המציא לנו רוחה, ומדי פעם בעמדנו מול סכנת השמדה יצאנו מההתנגשות חזקים פי כמה בהרחבת גבולות ובחישול יתר.
"נפלאת בעינינו", בהזכרנו בה' אייר תשכ"ז, בעמדנו בעיר מפולגת ומבותרת רחוקים משריד מחמדנו, והנה נפלו החומות ונתאחדה ירושלים, והננו יכולים לחוג היום בעמדנו ליד הכותל, אשר מעולם לא זזה שכינה משם.
מי מלל לנו, כי דורנו, אשר ראה חורבנה של יהדות אירופה, הוא אשר יזכה גם להיות דור ראשון לגאולה, כי בצפון ובנגב ממזרח ומים אנו עומדים איתן כשצבא עטור נצחון עומד על המשמר יומם וליל. לא עוד נתונים למשיסה ולביזה, למכה ולחרפה ולמנוד ראש.
ומכיון שכן, הרי במקום רעדה שם תהא גילה. ידוע נדע כי אם אמנם "רגשו גויים ולאומים יהגו ריק", הרי זה - "על ה' ועל משיחו" (תהלים ב' א'-ב').
"'אספרה אל חוק ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך', כבר הדברים מסופרים הם בחוקה של תורה, ובחוקה של נביאים, ובחוקה של כתובים. בחוקה של תורה מנין: 'בני בכורי ישראל', בחוקה של נביאים: ... 'הן עבדי אתמוך בו', בחוקה של כתובים נאמר: 'נאם ה'...' וכתיב: 'ה' אמר אלי בני אתה'" (שוח"ט ב').
כי שנאה זו אינה לנו אלא בשל היותנו עם ה', כי רוזנים אשר נועדו יחד - על ה'. כי יודעים הם גם יודעים, אם לא אינהו חזו הרי מזליהו חזו, כי הנה עם כלביא יקום, כי אכן הולך וקרב היום אשר נתנער מכל הבלי הגויים ויתלקח שוב הזיק הפנימי הגנוז בנפש כל אדם מישראל, והעצמות היבשות הקרבות עצם אל עצמו, וגלויות ישראל ההולכים ונקבצים בארץ זו, הנה קורם עליהם עור ובשר.
והמדינה אשר עדיין אין שם ה' שגור בפיה עור תתעורר, היא מתעוררת והולכת. הנה באה הרוח האלוקית, היא באה מכל ארבע רוחות הארץ, היא באה ומתעוררת מתוך שהננו הולכים ומתוכחים יותר ויותר כי אכן לא ככל הגויים בית ישראל, כי לא כצורנו צורם. הולכים אנו ומכירים כי כל התרבות הגויית בנויה משאות שוא ומדוחים, כי יש בנו משהו המרתיע ומפחיד אותם, כי פוחדים הם מפני רוח ה' הנושבת בנו.
"ה' עוז לעמו יתן" (תהלים כ"ט י"א). העוז הזה יתורגם, יתברר ויטהר. יתגלה כי אכן אין עוז אלא תורה (מכילתא בשלח), ואם אינם יכולים לעכל כיצד קם עם מתועב גוי ומלמד משפטים את צורריו, ואם קשה להם להשלים כי אכן ירושלים היא שוב עיר בירת ישראל, עיר עז לנו, הרי באותה מדה עצמה יתברר גם לנו כחנו האמיתי שהוא בעוזה של תורה, ואז גם נזכה לקיומו של דבר ה' - "ה' יברך את עמו בשלום" (שם), שלום של שלימות פנימית, שלום של שלימות הארץ, שלום של איחוד מלא של ארץ ישראל עם עם ישראל, שלום של איחוד מלא של ירושלים של מטה עם ירושלים של מעלה, שלום של אחרית הימים אשר "לא ישא גוי אל גוי חרב", בשורת השלום לעמנו ולעולם כולו, אשר יכול לבוא, ובא יבוא רק מעיר השלום, וממי שהשלום שלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
