ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אל תקרי הליכות אלא הלכות
"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר: 'הליכות עולם לו'. אל תקרי 'הליכות', אלא 'הלכות'" (נדה ע"ג א').
להפוך את ההלכה מדבר יבש הבא לאדם מחוצה לו בכפיה, בהכבדה, לחי נושא את עצמו, לרוח חיים, לתוכן חיים, ל"הליכות" - יכולים להגיע אך ורק ע"י " שונה הלכות", " ובכל יום ".
אין עוד אומה ולשון, ואין עוד תורה ודת המטילה חובת ידיעה והתעמקות בה בפרטיה ודקדוקיה, בקביעת עתים לידיעתה ובהתעסקות בה, כאשר תורתנו הקדושה.
האדם מישראל, משהוא קם משנתו, מברך "לעסוק בדברי תורה". ולכאורה, הרי המחשבה נתונה למשהו אחר - "להתעסק" בלול, "להתעסק" ברפת, "להתעסק" במזכירות, "להתעסק" בצרכניה. אולם הברכה הזאת, בנוסחתה זו, אומרת אחרת - שההתעסקות, "הראשו ורובו", המחשבה העיקרית, צריכה להיות בדברי תורה. ה"הלכות" צריכות להיות ה"הליכות". לא רק משטר חיים חיצוני, כי אם תוכנית חיים פנימית.
למדנו: "המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו, שנאמר: 'תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב', מורשה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית" (סנהדרין צ"א ב'). ואף על פי, שמאידך גיסא, נדרש "אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורסה'" (ברכות נ"ז ב').
ההפרש שביניהם הוא בזה, שבעוד שהירושה הוא דבר שממילא, הרי ה"מאורסה" הוא דבר שטעון פעולה מצד האדם. שלא תאמר היא ירושה לך, ואין בניהם של תלמידי חכמים תלמידי חכמים (ע"פ נדרים פ"א א'). יש צורך להתעמק, יש צורך להתאמץ, אולם בסופו של דבר מגיעים לטעם תורה, למצב של "מורשה".
" והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך". התורה עיקרה הויות אביי ורבא, "'ושננתם' שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך" (קידושין ל' א'). התורה שבע"פ הנה פעולת השכל וההגיון. שאמנם צריך לזה הסתגלות, אבל ע"י המאורסה מגיעים למורשה , לרכישת ההגיון והשכל התורני. אם בדרך חיי המעשה התורניים יש כלל "שלא ירבו מחלוקות בישראל", והיחיד צריך לקבל מרותו של הרוב, הרי בדרך העיון לא כך הדברים, אלא "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". כל גילוי מחשבה, כל סברא, כל מהלך רעיוני, יש לו מקום ויש לו שורש.
וההתקשרות במקור השכל העליון מאפשרת הצצה על פני החיים באור אחר, אור התורה המאיר את הדרך - "והאר עינינו". חטאו של אדם הראשון התחיל מזה ש"ותרא האשה כי טוב העץ למאכל ותאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל" (בראשית ג' ו'), שקנתה את ההנחה האחרונה מתוך הראשונות. הרמב"ם במורה נבוכים (ח"א פ"ב) מסביר את הענין של עץ הדעת, שקודם לא היה המושג טוב ורע, אלא אמת ושקר. המושגים האסטטיים היו כרוכים במובנים של ההשגה הפנימית הרוחנית. המדה היתה אמת ושקר, המדה היתה התיאום הרוחני. ובמדה זו שהיה הדבר יפה וטוב, היה הוא גם נראה לעין במוחש , בחינת רואים את הנשמע, שהדבר השכלי, היה גם הדבר המוחשי, שלא היתה סתירה בין זה לזה. זה מושג על ידי זה שהלב היה הרואה, כמו שנאמר "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת" (קהלת א' ט"ז). החטא היה בזה שהפכו את הסדר, ומתוך ש"תאוה העץ לעינים" מוציאים משפט שודאי וודאי גם "נחמד הוא להשכיל", שכל מה שנעים וטוב הוא גם נחמד להשכיל - גם נכון, גם אמת. שהשכל נרתם לרגשות הפשוטים במקום להדריך אותם, הוא נהפך לעבד נרצע להם הממלא את תאותם.
"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר ט"ו ל"ט) עין ולב תרי סרסורי דעבירה (ירושלמי ברכות פ"א ה"א), ואם לא אור התורה המאיר את הדרך, המעביר את האדם מפסי הרגשנות התאותית קצרת הראות, ומחנכתו לאורח מחשבה יציב ואהבה לדברים שברוח, מוכרחים ליפול. אין אפשרות כלל וכלל למצוא טעם במצוה, נשאר דבר המצוה כדבר חיצוני שאין הלב מתדבק אליו. "והאר עינינו - ודבק לבנו", שנים הם שהם כאחד, שאין אפשרות אחרת לגמרי.
"הלכות - הליכות". ע"י תורה שבע"פ נרכש לנו כח ההליכה, כח החזקת מעמד של כל יחיד ויחיד בכל מקום שהוא. "כל מקום שגלו גלתה שכינה עמהם" (מגילה כ"ט א'), מקופלת בתוך העלים הבלויים של גמרות ישנות, של כתבי יד, של דפוסים עתיקים בלוחות עץ כבדים, נסתרת היתה השכינה, וכל פעם שנפתח הספר זרם זרם חיים חדש לתוך הורידים ובוטל כל הסובב כעפרא דעלמא. זה היה הכל בעטים של ספרי התורה שבע"פ "ההלכות - ההליכות".
מיהו זה מתוכנו אשר לא התענג על ניגון הגמרא, מיהו זה אשר לא הרגיש את הנועם הזה באיזו פעם שהיא. כבר גילו לנו חז"ל את הסוד באמרם: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא" (אבות ד' י"ז). והאם לא בכח זה החזקנו מעמד.
"בהתהלכך תנחה אותך והקיצות והיא תשיחך" (משלי ו' כ"ב). חלוקת הש"ס הנה נסיון ללכת בדרך זו, להיות בגדר שונה הלכות בכל יום בכל התנאים "בלכתך ובשכבך ובשבתך".
"מורשה קהלת יעקב", לא לבודדים יחידי סגולה, אלא כלחם החוק לכל הקהלה, כשמירה על ירושת אבות יקרה. וכמה מוטל עלינו באופן מיוחד עכשו התפקיד הקדוש לשמור על הנחלה, נחלת אבות, מורשת אבות. להמשיך את אשר נפסק ביד כה אכזרית, להעלות עצמות מפוזרות על שבעה ימים, אשר לא זכו אפילו לבא לקבר ישראל, אשר לא זכו אפילו שיאמר עליהם קדיש ביום זכרונם.
הנה זכינו להגיע לסיומנו הראשון, יהי רצון שכן נזכה להגיע להתחלות וסיומים ליאור באור התורה, ומתוך כך להגיע לדביקות במצוות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








