ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
- ספריה
- מועדים
- מאורות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
חז"ל מגדירים את המצב ששרר בזמן שהורם נס המרד של החשמונאים ביוון בהגדרת חושך - "'וחושך' זו מלכות יוון שהחשיכה את עיניהם של ישראל בגזרותיה, שאמרה: 'כתבו לכם על קרן השור שאין לכן חלק באלוקי ישראל'" (פסיקתא ל"ג). כי היסוד העיקרי של תורת ישראל היא ההתייחדות הישראלית, הרעיון של אומה נבחרת. ותורה זו בנויה על ההנחה היסודית של אלוקים כבורא עולם וכמשגיח עליו, אלוקים אשר קשור עם הבריות. ובכל עת ובכל זמן שהייתה באה תורת ישראל בפגישה עם תורות אחרות הייתה הטענה העיקרית נגדה, שאין צורך ואין זה מתאים להקים במה עצמית. שכל בני האדם הם שווים. אם יש אלוקים, הרי הוא רחוק מכולם באופן שווה. אלוקי ישראל, אלוקי אומה מיוחדת הוא שיור מהשקפות ישנות, שיש צורך להתגבר עליהן. "וחושך שהחשיכה עיניהם של ישראל", שגם עיני ישראל, הם הגדולים והחשובים, נחשכו עיניהם, והיו מוכנים לקבל את התורה הזאת.
מלחמה באלוקי ישראל הוכרזה לאחר זמן גם ע"י הנצרות. היא שוב טענה שאין מקום להתייחדות, שכולם שווים בפני הבורא, ושטענות ישראל אינם אלא התרברבות שווא. אולם, אם אמנם הצליחו בכל פעם להחשיך עיניהם של ישראל, הרי תמיד היה מתעורר החוש היהודי והיה מעמיד את הדברים על אמתותם.
הגורם הפלאי להצלת עם ישראל
מה הוא הגורם הפלאי שמציל את ישראל בעמדם על סף הכיליון? מהיכן מתגלים הכוחות הנפלאים לעמוד בפרץ? חידה זאת מליטים רבותינו הגדולים במחלוקתם הידועה: "פוחת והולך או מוסיף והולך. פוחת והולך כפרי החג, מוסיף והולך כי מעלין בקודש". (שבת כ"א ב'). ההבדל שבין ישראל לעמים יכול להתבלט בשני אופנים, או ע"י שמתגלה נוולותם של העמים, או שנחשף ומתגלה המאור שביהדות. כי הבדל זה בין ישראל לעמים הוא ישנו וקיים תמיד. אלא שהוא לעתים מתגלה ע"י ירידת העמים, ועתים ע"י התעוררות פנימית.
התעוררות למרד
מה עורר את היהודים למרד? הנה אנו קוראים בחשמונאים איך שצרו על המערות שהיו היהודים מתחבאים שמה ועורכים מלחמה דווקא ביום השבת, והנה מסופר איך היהודים התמימים אמרו להם: "עדים השמים והארץ כי אתם באים עלינו במצב שאנחנו מחוסרי התגוננות". מה הייתה ההתראה הזאת? הייתה זו קריאה למצפון האנושי של אלה שכל כך התגאו בו. הנה אתם המתפארים בגינוני האצילות של תרבותכם, הנה אתם אשר מכריזים על עקרונות תרבותיים, איך אין אתם מהססים לפגוע באנשים מחוסרי הגנה? היכן תרבותכם? היכן עקרונות הקרב האציל שלכם? מקרה זה היה עלול לפקוח את עיניהם של העם הפשוט, אשר איננו מתמצא הרבה בעקרונות מופשטים, והיה צריך להראות את התרבות היונית במערומיה. "פוחת והולך כפרי החג" - האכזבה שמנחילה בהכרח התרבות הגויית את אלה שרוצים להתחמם לאורה, היא לדעת ב"ש הקובעת.
אולם ב"ה הם בדעה אחרת. לא על סמך גילוי שפלותם ונוולותם של הגויים ותרבותם אנו צריכים לבנות את ההכרה של העליונות היהודית, אלא ע"י חישוף יתר של המקורות היהודיים כשלעצמם. נחנך יותר לקיום מצוות, להתלהבות במעשה המצוות, ללימוד ולהתעמקות במקורות ישראל, נראה את גדולי ישראל באורם הנכון, נלון באהלה של תורה, ואז ממילא יתבאר היתרון היהודי, וכל אחד מישראל ידע לבחור את דרכו. מוסיף והולך!
בימינו אנו...
גם היום אנו עומדים בפני סכנה של החושך. אלה רואים את האור במזרח, ואלה רואים אותו במערב, אבל נחשכו העיניים מלראות אורם של ישראל. כיצד יתגבר ישראל על זה? ישנה דרך של פוחת והולך. הנה אנו רואים אותה לעינינו. אכזב המזרח במשפטיו הידועים, אכזב בהפכפכות שלו. והיו כאלה אשר בנו על המערב, והנה ראינו גם כיצד הם אינם אלא את טובת עצמם דורשים. "פוחת והולך", תפקחנה העיניים ונראה כיצד שווא ושקר הם האידיאלים של הדמוקרטיה ואי ההפליה. ואולם זה אינו מספיק. שעה זאת תובעת מאתנו התעמקות יתר במקורותינו אנו, דבקות יתרה בקיום המצוות, חישוף המקורות של המאור שביהדות. יראו מה עשיר הוא עולם היהודי, מה יקרים הם הרעיונות הטמונים בכל הלכה והלכה. מוסיף והולך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
