ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תכונתו של גדול היא לחרוג מהמסגרת המצומצמת של הרגע ולחבק זרועות עולם, להפנות מבט לעבר רחב ולעתיד מרוחק. חכם עדיף מנביא (בבא בתרא י"ב א), עדיף משום שרואה הוא לפניו את השתלשלות הענינים ואת הכרח תולדת סבותיהם. וכגודל חכמתו כן גודל תפיסתו וכושר ראיית הנולד שלו.
האדם הרגיל רואה את מעשיו של הגדול, שומע את דיבורו, ואינו מבינם, אינו תופסם, ומתוך שאינו תופסם יש והוא תולה את חסרונו בגדול – מנותק הוא מהחיים, אינו יודע בהויות עולם, זר לדרישות החיים. אינו חש ואינו מרגיש, כי אותה חכמת חיים שהוא דוגל בה אינה אלא תוצאה מצרות אופק של תפיסת הרגע, של קטנות מוחין, שעל ידי זה המאורע של הרגע מאפיל עליו, על כל ישותו, בולעו ומשתלט עליו. ממש כאותו הרהור תשובה שאינו מסוגל אליו אלא כעבור זמן השתכרותו, כשיין תענוגות השעה מופג ממנו.
הצדיק כגדול הדור מקדים את התקופה, הוא רואה בחזונו הרים מצטיירים במקום שהעין הפשוטה לא תרגיש אלא קו מעורפל באופק. וכשהצדיק, הגדול, מדבר על חזיונו, הדברים מתקבלים כהזיה, כדמיונות, כדבר יפה, אבל לא מעלמא הדין. רק אחרי מיתת הצדיק, ולא תמיד תיכף אחרי מיתתו, אחרי עידן ועידנים, כשמתמלאים דברי נבואתו, או אז ידעו כי נביא היה בתוכם.
גדול, יותר מדי גדול היה האיש. קרוב, יותר מדי קרוב הזמן בכדי לאמת את דבר חזונו, החזון אשר הקיף את כל חייו, את כל מחשבתו וישותו, חזון התחיה השלמה, חזון הגאולה המלאה.
אנו רוצים להצטמצם בנקודה אחת, החיונית ביותר בשבילנו, זו שכאילו היתה צדדית בגונים השונים של הצטיינותו, ושעם כל זה יש לומר לאין ספק, שהיא היא שהביאתו לידי גדלות זו – הכונה היא להתמדתו בתורה.
תכונה זו שהיתה בו עוד בקטנותו ליותה אותו דרך ימי הבגרות, בהם היה מתבודד באיחור נשף לאורה של מנורה דלת אור שעליה היה רשום "שויתי ה' לנגדי תמיד". ואולי נוכל לעמוד מתוך כך על אופיה של התמדה זו, שנבעה מתוך אותו צמאון גדול לקרבת אלקים. וזה היה אולי הגורם שתכונתו זו לא עזבתו גם בגדלותו עד רגעו האחרון. בימי הזהר שלו של ראש רבנות ארץ ישראל כבימי הילדות, לא היה מזניח אף רגע פנוי מלנצלו ללימוד ולעיון. הבחורים המתמידים בישיבה אחרי כלותם לימודם באחת בלילה, כשהיו סוגרים את ספרם היו רואים עוד את האור המנצנץ בחדרו הצר הקטנטן של הרב זצ"ל. בין גברא לגברא של המבקרים המרובים שלו היה ספרו פתוח והמוח מרוכז תיכף בענינים העומדים ברומו של עולם.
וברי, רק אותה התרכזות עליונה היא שהדריכה את דרכו גם בין לימוד ללימוד, היא שהיתה שמה בפיו את התשובות הגאוניות לאותם המבקרים הרבים שבאו להתיעץ, לשאול, לדרוש, לאו דוקא בענינים של רוחניות, אבל בענינים חשובים העומדים על הפרק של חיי האומה בארץ ובגולה. בתשובותיו ובדרכיו בכל הענינים האלה היה מורגש הברק הגאוני וההיקף הרחב המודד את כל מאורע ואת כל צעד מבחינה תקופתית ואולי גם נצחית. ודבריו היו תמיד מפתיעים ומשכנעים. קשה היה להתנגד לו, אי אפשר היה, אף על פי שלא תמיד היתה בלב ההרגשה שהצדק אתו. על זה נוכחו רק אחר עבור זמן.
וכשאנו רוצים לעמוד על שרשם של כוחות נפש אלו, של אינטואיציה פנימית וראית הנולד – לא אותה פקחות מעשית של מיצוי המצב לפי אותם הנתונים המסחריים של אנשי מעשה, אלא אותה גלויות עינים, המוותרת על רווחים ארעיים ורואה לשמור על טהרת העיקר – הרי אנו מוצאים אותה ודאי באותו לימוד ללא ליאות, שהתשובות בעניני המעשה היו רק הפסק ארעי ולא להיפך, אותו לימוד לשמה שנוסף על כל המעלות שמנו בו חכמים מסתיים במילה מיוחדת במינה – "ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" (אבות ו' א). בהיר עינים, בלתי משוחד, בלתי תלוי בכבוד או קלון, בלתי תלוי בדעת בריות במובנו ההמוני, מודרך תמיד מהרעיון של החדרת אהבת אלקים בכל מעשה ומעשה, היו דבריו האורים והתומים של כל אלה אשר רצו את טובת האומה באמת.
בדבריו היו חשים משהו מעין זה של אותו ציווי "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים י"ז יא), וכדברי חז"ל אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, זה האומר לך לבטל את הכרתך אתה מול אותה הכרה גאונית ובלתי משוחדת של האדם הענק.
התמדה זו, שהיא משולבת ונובעת מאותה כתובת "שויתי ה' לנגדי תמיד" היא שצריכה להיות מורה הדרך לנתיב בה עבר הגאון המופלא.
רשאי כל אדם להגיע למעלתו של משה רבינו עליו השלום (דברי הרמב"ם בה' תשובה ה' ב), חייב כל אדם להגיע למעלתם של הגדולים שבדור הקודם. רק בזה מובטחת המשכת עטרת הגדלות בישראל. כל אחד מאתנו קרוא לזה, קרוא לקבל את ירושת האדם הגדול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
