ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תכונתו של גדול היא לחרוג מהמסגרת המצומצמת של הרגע ולחבק זרועות עולם, להפנות מבט לעבר רחב ולעתיד מרוחק. חכם עדיף מנביא (בבא בתרא י"ב א), עדיף משום שרואה הוא לפניו את השתלשלות הענינים ואת הכרח תולדת סבותיהם. וכגודל חכמתו כן גודל תפיסתו וכושר ראיית הנולד שלו.
האדם הרגיל רואה את מעשיו של הגדול, שומע את דיבורו, ואינו מבינם, אינו תופסם, ומתוך שאינו תופסם יש והוא תולה את חסרונו בגדול – מנותק הוא מהחיים, אינו יודע בהויות עולם, זר לדרישות החיים. אינו חש ואינו מרגיש, כי אותה חכמת חיים שהוא דוגל בה אינה אלא תוצאה מצרות אופק של תפיסת הרגע, של קטנות מוחין, שעל ידי זה המאורע של הרגע מאפיל עליו, על כל ישותו, בולעו ומשתלט עליו. ממש כאותו הרהור תשובה שאינו מסוגל אליו אלא כעבור זמן השתכרותו, כשיין תענוגות השעה מופג ממנו.
הצדיק כגדול הדור מקדים את התקופה, הוא רואה בחזונו הרים מצטיירים במקום שהעין הפשוטה לא תרגיש אלא קו מעורפל באופק. וכשהצדיק, הגדול, מדבר על חזיונו, הדברים מתקבלים כהזיה, כדמיונות, כדבר יפה, אבל לא מעלמא הדין. רק אחרי מיתת הצדיק, ולא תמיד תיכף אחרי מיתתו, אחרי עידן ועידנים, כשמתמלאים דברי נבואתו, או אז ידעו כי נביא היה בתוכם.
גדול, יותר מדי גדול היה האיש. קרוב, יותר מדי קרוב הזמן בכדי לאמת את דבר חזונו, החזון אשר הקיף את כל חייו, את כל מחשבתו וישותו, חזון התחיה השלמה, חזון הגאולה המלאה.
אנו רוצים להצטמצם בנקודה אחת, החיונית ביותר בשבילנו, זו שכאילו היתה צדדית בגונים השונים של הצטיינותו, ושעם כל זה יש לומר לאין ספק, שהיא היא שהביאתו לידי גדלות זו – הכונה היא להתמדתו בתורה.
תכונה זו שהיתה בו עוד בקטנותו ליותה אותו דרך ימי הבגרות, בהם היה מתבודד באיחור נשף לאורה של מנורה דלת אור שעליה היה רשום "שויתי ה' לנגדי תמיד". ואולי נוכל לעמוד מתוך כך על אופיה של התמדה זו, שנבעה מתוך אותו צמאון גדול לקרבת אלקים. וזה היה אולי הגורם שתכונתו זו לא עזבתו גם בגדלותו עד רגעו האחרון. בימי הזהר שלו של ראש רבנות ארץ ישראל כבימי הילדות, לא היה מזניח אף רגע פנוי מלנצלו ללימוד ולעיון. הבחורים המתמידים בישיבה אחרי כלותם לימודם באחת בלילה, כשהיו סוגרים את ספרם היו רואים עוד את האור המנצנץ בחדרו הצר הקטנטן של הרב זצ"ל. בין גברא לגברא של המבקרים המרובים שלו היה ספרו פתוח והמוח מרוכז תיכף בענינים העומדים ברומו של עולם.
וברי, רק אותה התרכזות עליונה היא שהדריכה את דרכו גם בין לימוד ללימוד, היא שהיתה שמה בפיו את התשובות הגאוניות לאותם המבקרים הרבים שבאו להתיעץ, לשאול, לדרוש, לאו דוקא בענינים של רוחניות, אבל בענינים חשובים העומדים על הפרק של חיי האומה בארץ ובגולה. בתשובותיו ובדרכיו בכל הענינים האלה היה מורגש הברק הגאוני וההיקף הרחב המודד את כל מאורע ואת כל צעד מבחינה תקופתית ואולי גם נצחית. ודבריו היו תמיד מפתיעים ומשכנעים. קשה היה להתנגד לו, אי אפשר היה, אף על פי שלא תמיד היתה בלב ההרגשה שהצדק אתו. על זה נוכחו רק אחר עבור זמן.
וכשאנו רוצים לעמוד על שרשם של כוחות נפש אלו, של אינטואיציה פנימית וראית הנולד – לא אותה פקחות מעשית של מיצוי המצב לפי אותם הנתונים המסחריים של אנשי מעשה, אלא אותה גלויות עינים, המוותרת על רווחים ארעיים ורואה לשמור על טהרת העיקר – הרי אנו מוצאים אותה ודאי באותו לימוד ללא ליאות, שהתשובות בעניני המעשה היו רק הפסק ארעי ולא להיפך, אותו לימוד לשמה שנוסף על כל המעלות שמנו בו חכמים מסתיים במילה מיוחדת במינה – "ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" (אבות ו' א). בהיר עינים, בלתי משוחד, בלתי תלוי בכבוד או קלון, בלתי תלוי בדעת בריות במובנו ההמוני, מודרך תמיד מהרעיון של החדרת אהבת אלקים בכל מעשה ומעשה, היו דבריו האורים והתומים של כל אלה אשר רצו את טובת האומה באמת.
בדבריו היו חשים משהו מעין זה של אותו ציווי "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים י"ז יא), וכדברי חז"ל אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, זה האומר לך לבטל את הכרתך אתה מול אותה הכרה גאונית ובלתי משוחדת של האדם הענק.
התמדה זו, שהיא משולבת ונובעת מאותה כתובת "שויתי ה' לנגדי תמיד" היא שצריכה להיות מורה הדרך לנתיב בה עבר הגאון המופלא.
רשאי כל אדם להגיע למעלתו של משה רבינו עליו השלום (דברי הרמב"ם בה' תשובה ה' ב), חייב כל אדם להגיע למעלתם של הגדולים שבדור הקודם. רק בזה מובטחת המשכת עטרת הגדלות בישראל. כל אחד מאתנו קרוא לזה, קרוא לקבל את ירושת האדם הגדול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
