ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הגמרא במסכת שבת 1 מספרת, ש"בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?" וכו'. הגמרא מדגישה, שרז זה - "מלאכי השרת משתמשין בו". זו היא השגה של מלאכים, ומדרגתם של המלאכים היא שהם עושים רק את רצון ה'. מלאך הוא רצון ה', ובלא רצון ה' לא קיים המלאך.
במעמד הר סיני הגיעו בני ישראל למדרגה כזאת שהם היו מוכנים לבטל את עצמם כלפי רצון ה', וזהו המובן של "נעשה ונשמע" - נעשה את רצון ה' גם ללא הבנה שלנו. אין לנו אלא רצון ה'. זו היא ההכנה לתורה, מתוך ביטול כל הספקות הגיע עם ישראל לאחדות, ומתוך כך היה מוכן לשמוע את דבר ה'.
אולם עוד קודם לשמיעת עשרת הדיברות יש צורך בהכנה נוספת. ביום השני אומר הקב"ה אל משה 2 :
וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאלוקים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמר כּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
בפסוקים אלו אנו רואים שיש צורך להדגיש, שהיסוד לנתינת התורה הוא ההכרה בסגולת ישראל. רק מתוך "אשר בחר בנו מכל העמים" ניתן להגיע לשלב של "נתן לנו את תורתו". לימוד התורה חייב לבוא מתוך הבחירה של עם ישראל, ועל כן קודם ללימוד יש צורך בהקדמה של "והייתם לי סגולה", "ממלכת כהנים", ו"גוי קדוש". את הבחירה "אתם ראיתם" מיציאת מצרים ועד עתה, ומתוך כך יכולים אתם להגיע לקבלת התורה.
איזו כפיה היתה בקבלת התורה?
ובסיום דבריו אומר הקב"ה: "אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל", ומדגיש רש"י: "אלה הדברים - לא פחות ולא יותר". ויש לשאול, מדוע הוצרך הקב"ה לצוות את משה שלא להוסיף על דבריו? הציווי הראשון, של "לא פחות", מובן. יש צורך להגיע להכרה בסגולתם של ישראל, ורק מתוך כך ניתן לקבל את התורה. אולם לשם מה היה צריך לצוות את משה שלא להוסיף על הדברים?
ועוד יש לשאול על דברי חז"ל 3 : "ויתיצבו בתחתית ההר" 4 - מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם, אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם". לשם מה היה צורך בכפייה זו? הרי בני ישראל אמרו כבר: "כל אשר דבר ה' נעשה"! 5
אלא הסבר הדבר הוא, שיש הבדל בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. את התורה שבכתב קיבלו בני ישראל ברצון, ואילו על התורה שבעל פה היתה כפייה, כפי שנאמר במדרש תנחומא 6 שאת התורה שבכתב קיבלו ישראל באהבה וברצון "שהיא קלה ונוחה וערבה ואין בה לא טורח ולא צער", אבל על התורה שבעל פה היה צורך לכפות הר כגיגית "לפי שהיא קשה ממוות ועמוקה משאול ויש בה טורח וצער ויגיעה ונידוד שנה ואין לך מי שעמל בתורה שבעל פה אלא מי שאוהב הקב"ה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו".
אולם הכפיה על קבלת התורה לא היתה כפייה רגילה, שבה האדם אינו רוצה לעשות את המעשה ואף על פי כן הוא עושה אותו. הכפייה בקבלת התורה היתה בכך שהקב"ה הראה לבני ישראל מה היא התורה, ולאחר שראו אותה בני ישראל, הם לא יכלו כלל שלא לקבל אותה. כוח הבחירה ניטל מהם. כאשר הקב"ה מראה לאדם מה היא תורה, אין אף אחד שמסוגל שלא לקבלה. כל אחד מבין שמבלעדי תורה אין חיים, ועל כן היתה זו כפייה.
וזה גם המובן של הציווי: "לא יותר". אם משה רבנו היה מוסיף עוד הסבר אחד מה היא תורה, שוב לא היה אדם בעולם שהיה יכול שלא לקבל את התורה, וכוח הבחירה היה ניטל. אם משה רבנו שהוא מבחר המין האנושי וכל שערי חכמה פתוחים בפניו היה מוסיף עוד טעם אחד, שוב לא היתה בחירה לגבי קבלת התורה. ומכיוון שרצה הקב"ה שאת התורה שבכתב יקבלו ישראל מרצון ולא בכפייה, לכן ציווה הוא את משה רבנו: "לא יותר".
---------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת בבא בתרא", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
