ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- קיום מצוות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המקובל יצחק בן טפחה זיע"א
"וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואהרן כן עשו.
על פסוק זה אומרת המכילתא במקום:
וכי מיד עשו? והלא לא עשו עד ארבעה עשר לחדש; אלא כיון שקיבלו עליהם לעשות, מעלה עליהם הכתוב כאילו עשו מיד.
מכאן למדים אנו, כי ההכנה לקיום רצון ה', הרי היא כקיום רצון ה' עצמו, וכעשיית התורה עצמה.
המשנה באבות 2 אומרת, ש"כל שמעשיו מרבין מחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרבה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת". ומקשה על כך רבנו יונה במקום: "יש לשאול איך אפשר להיות מעשיו מרובין מחכמתו, ואם אינו יודע התורה והמצות, וכי יש לו לעשות המעשים האלו?" וכו', והוא מסביר: "אלא שקבלו עליהם תחלה לעשות כל אשר יצוה להם וישמעו, ומיד קבלו שכר כאילו עשאום" וכו'. אם קיימת נכונות של האדם לעשות גם בלא ה"נשמע", הרי זה כאילו כבר עשה זאת.
ההכנה לתורה - הרי היא כתורה עצמה. אמנם עיקר לימוד התורה הוא "הוי שקוד ללמוד תורה" 3 , אולם קודם לכן יש צורך בהכנה: "והתקן עצמך ללמוד תורה" 4 , כיסוד וכהקדמה ללימוד. לפני שפותח האדם את התורה עצמה, צריך הוא להכין עצמו אליה על ידי ארבעים ושמונה הדרכים שבהם נקנית התורה. ולימוד גדול הוא זה, בייחוד אם יש צורך בכל ארבעים ושמונה הדרכים על מנת ללמוד את התורה.
ההכנה לקבלת התורה מלמדת אותנו כיצד עלינו לגשת ללימוד התורה, וכפי שאומרת הגמרא במסכת ברכות 5 :
'והודעתם לבניך ולבני בניך', וכתיב בתריה: 'יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב' - מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע.
ישנה משמעות מיוחדת להכנה לתורה. לכן מצווה עם ישראל: "והיו נכנים ליום השלישי, כי ביום השלשי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני" 6 . יש צורך בשלושה ימים, ואף קודם לכן, בהכנה לקראת קבלת התורה, ופרשה זו של הכנה, יש בה עיקרים ויסודות של תורה.
ולשם כך קיימת הפרשה הזאת. הפרשה הזאת מלמדת אותנו, ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע", ומתוך כך אומרת המשנה במסכת אבות 7 , שבין ארבעים ושמונה הדרכים שהתורה נקנית בהם, מצויים: "באימה, ביראה". כל מה שנאמר בפרשה זו, הרי הוא מהווה הלכות של תורה, כיצד עם ישראל יכול להגיע לתורה. מתוך ההקדמה לתורה יכולים אנו ללמוד הנהגות ויסודות של תורה, ועל כן יש ללמוד זאת בכל פעם מחדש.
---------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











