ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- שיעורים נוספים
מוציא,מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל.
פירוט הסדר:
מוציא – ברכת "המוציא לחם מן הארץ" קודמת לכל שאר הברכות, מכיוון שהיא נחשבת לברכה החשובה ביותר וקשורה בלחם, שהוא המזון המרכזי של האדם.
מזונות – ברכת "בורא מיני מזונות" נאמרת על מאכלים המבוססים על דגנים שאינם לחם, כמו עוגות, עוגיות ופסטה. ברכה זו קודמת לברכות אחרות לאחר "המוציא".
גפן – ברכת "בורא פרי הגפן" (על יין) באה לאחר "המוציא", שכן יין נחשב למשקה חשוב ומיוחד שמקדשים עליו בשבתות ובחגים.
עץ – ברכת "בורא פרי העץ" (על פירות הגדלים על עצים) באה אחרי ברכת "הגפן". לדוגמה, תפוחים, תפוזים, תמרים וכדומה.
אדמה – ברכת "בורא פרי האדמה" (על פירות הגדלים מהקרקע שאינם עצים) באה לאחר "עץ". לדוגמה, ירקות ותפוחי אדמה.
שהכל – ברכת "שהכל נהיה בדברו" היא הברכה הכללית, הנאמרת על דברים שאינם משתייכים לקטגוריות הקודמות, ולכן היא האחרונה בסדר הקדימות.
לכל ברכה יש 'כוונה' משלה:
מזונות-
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מיני מזונות
תפילה לפרנסה:
יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שיהיו מזונותי ופנרסתי ומזונות ופרנסת בני ביני עם מזונות ופרנסת כל עמך בית ישראל, מוכתרים ומאומתים לידך המלאה והפתוחה, הקדושה והרחבה, ותהא מלאכתי וכל עסקיי לברכה ולא לעניות, לחיים ולא למוות, ותזכני שלא יתחלל שם שמיים על ידי, ואהיה מן המועילים והמשפיעים טוב לכל אדם, תמיד, ותמלא ידי מברכותיך ושבענו מטובך, כמו שעשית ליוצאי מצריים, כי אתה ברכת ומברך לעולם, עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו. פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, לא ייתן לעולם מוט לצדיק, ואתן הנשמות הקדושות והטהורות, העתירו אל ה' בעדי ובגללי, ירים קרני ויגביה מזלי, למען אוכל לעובדו בלבב שלם כל ימי העולם. אמן
גפן-
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן
תפילה למציאת בן זוג:
יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ולוקי אבותי, שתמציא לי ברחמיך הרבים ובחסדך הגדולים את זיווגי הראוי לי בזמנו, זיווג הגון הראוי להוליד תלמיד חכם גדול
בתורה וביראה, מזרע צדיקים ואנשי אמת ויראת חטא, כמו שהמצאת זווגו לאדם הראשון, לאברהם, יצחק, יעקב ומשה, כל אחד זיווגו בעיתו ובזמנו
אותו איש שתמציא לי, לזיווגי, יהא איש טוב, איש נאה במעשיו, בעל מעשים טובים, בעל חן, איש משכיר וירא אלוקים, רודף צדקה וגומל חסד. ולא יהיה
בו שמץ פסול, מום ופגם. ולא יהיה כעסן ורגזן, רק בעל ענווה ונמיכות רוח בריא ובעל כח. ואל יעכב אכזריות הבריות ושונאים ומחשבותיהם ותחבולותיהם לעכב את בן זיווגי הראוי לי. יהי לרצון אמרי פי והגיון לבניך לפניך, ה' צורי וגואלי.
עץ-
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ
תפילה לזרע קודש
אבינו אב הרחמן, שמע תפילתנו ותאזין שוועתנו, שיהיו כל העקרות נפקדות חיש קל מהרה, וילדו ברחמיך בנים חיים וקיימים. ויתרבו עמך בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר. וכשם שגברו רחמיך על אבינו הראשון, אחד היה אברהם אבינו ואשתו שרה אמנו אשר זכרתם לטובה, ותפקדם לעת זקנותם ונתת להם את יצחק, והבטחתם להרבות זרעו ככוכבי השמיים. כן יהמו נא מעיך ורחמיך על כל עקרות עמך בית ישראל, אשר עיניהם תלויות אליך, לבד שתתן להם זרע של קיימא לעבודתך וליראתך. רחם עליהם למענך, ופקדם לטובה. ומלא משאלותם ברחמים, ותעתר להם ותשמע תפילתם. ותתן להם הריון חיש קל מהרה, ויזכו להוליד זרע של קיימא וישמחו אביהם ואמם בהם ויזכו לגדלם לתורה לחופה ולמעשים טובים לאורך ימים ושנים טובות. אמן.
אדמה-
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה
תפילה לבריאות
יהי רצון מלפניך, ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתתמלא רחמים עלינו, עשה למען אבותינו הקדושים, אברהם איש החסד, יצחק נאזר בגבורה, יעקב כליל
תפארת, ותבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות, ובצל כנפיך תסתירנו. ונהיה בריאים בכל איברינו וגידנו, ותשמרנו מכל צרה ומכל פחת ומכל חולי, ותצילנו מכל מיני כישוף ומבלבול הדעת. ואל ידווה לבנו, ואל יחשכו עינינו, ונהיה מיושבים בדעתנו, ותן בנו כח ובריאות לעבודתך וליראתך. ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים, ובכל אשר נפנה נשכיל, ובכל אשר נעשה נצליח, אמן כן יהי רצון. יהי חסדך ה' עלינו כאשר ייחלנו לך, הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו, ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך, אשירה לה' כי גמל עליי.
שהכל-
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהייה בדברו
תפילה לשמירה והצלחה בכל
יהי כבוד ה' לעולם. ישמח ה' במעשיו, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם.
המביט לארץ ותרעד. יגע בהרים ויעשנו. רומה את השמיים אלוקים, על כל הארץ כבודך.
יהי רצון מלפניך, ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתעשה למען רחמיך, ובזכות פסוקים אלו ושמות הקודש הרמוזים והמצורפים בהם, תרחם עלינו
ותצילנו מכל צרה, ותרצנו ברחמיך הרבים, אמן נצח סלה ועד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
