ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וראיתי להביא את דעות הפוסקים בענין:
בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל מובא שענה לשואל אם מותר לברך על הדלקה מחוץ לביה"כ, שכל מקור הברכה הוא על יסוד שמברכין על מנהג כהלל בר"ח, ודי לנו במה שנוהגים ולא להוסיף עליה [שו"ת אז נדברו ח"ו סימן עה].
במנחת יצחק להגרי"י וייס זצ"ל ח"ו סימן סה אות ג כתב בתשובה לשאלה אם לברך על נ"ח בהתאסף הציבור והנוער בכיכר העיר בחנוכה משום פרסומי ניסא. הנה כמה דחקו רבותינו למצוא טעם על ברכה זו בביהכ"נ כמבואר בתשובת הריב"ש (סי' קי"א) ובתשו' חכם צבי (סי' פ"ח) ואיך יעלה על הדעת לחדש מעצמנו מה שלא שערו אבותינו, וביותר על עיקרם של אסיפות כאלו אין רוח חכמים נוחה הימנם ואיכמ"ל וגם כהדג"ק כתב טעמים לשבח דאין מקום לברכה זו שם.
בציץ אליעזר להגרא"י ולדינברג זצ"ל חט"ו סימן ל - ועל דבר שאלתו אם מותר לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבה הנני להשיבו כדלקמן ובקצרה.
ברור הדבר שאין לברך, ופוק חזי כמה דיות נשתפכו בקשר למנהג ההדלקה בבית הכנסת ואיך שאפשר לברך על כך, וכמה מגדולי דורות הקפידו באמת שלא לברך על ההדלקה בביהכ"נ [הגם שלמעשה כן מברכין כפסק הש"ע] יעויין וכו', על כן ברור ופשוט הדבר שאין בכחנו להוסיף עוד ולהנהיג להדליק ולברך על הדנ"ח במסיבות.
ויש למנוע זאת , והמברך מברך ברכה לבטלה, והנמנע יקבל שכר על הפרישה.
בספר מקור חיים להגרח"ד הלוי זצ"ל ח"ד פרק רכז סעיף לז נר חנוכה שמדליקים במסיבות מצוה כבר נפוץ המנהג שלא לברך עליו - ובהערה 75 כך שמעתי אומרים בשם הגרצ"פ פרנק זצ"ל שהורה לא לברך, ואיני ח"ו כחולק ובלא"ה סב"ל, אלא שלענ"ד נראה שהיה ראוי לברך משום פרסומי ניסא, וכדין ההדלקה בביהכ"נ שאין אדם יוצא בה ובכ"ז מברכים, שכל כינוס הקהל ראוי להדליק בו וביכ"נ לאו דוקא. ואין די בעצם ההדלקה לפרסומי שהלא גם בביהכ"נ מדליקין בברכה ודוק.
בשבט הלוי להגר"ש הלוי ואזנר שליט"א ח"ד סימן סה, ואשר שאל במי שכבר בירך על נ"ח בביתו ונזדמן לו לאיזה מסיבה ושם מכבדים לו בהדלקת נרות אם מותר לו לברך בשם ומלכות דודאי ישנם שם אנשים שלא הדליקו ומכוון להוציאם וגם יש בזה פרסומא ניסא, הנה נשאלתי ע"ז כ"פ, ודעתי העני' דאין לברך, וטעמי ונימוקי דהפוסקים נתקשו בעצם המנהג של הדלקה גם בביה"כ וכו' וכיון שאין נ"ד דומה לגמרי אין בכחנו להוסיף, וידעתי גם ידעתי שהיו מדינות שהיו מברכים במסיבות כאלה אבל מי יודע אם רוח חכמים נוחה מהם.
בתשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך שליט"א ח"א סימן שצח, נשאלתי בחתונה בחנוכה שהתפללו שם מעריב ורצו שחזן ידליק נ"ח בברכה. הוריתי דעתי שאין בזה דין הדלקה בברכה כלל, שעיקר ההדלקה בביהכ"נ היא מחודשת ודנו בה טובא הפוסקים איך מברכין על המנהג והבו דלא לוסיף עלה, ואין לנו אלא מה שמבואר בפוסקים דוקא בבית הכנסת וכו'.
באז נדברו להגר"ב זילבר זצ"ל ח"ה סימן לז וח"ו סימן עה כותב שמותר לברך על הדלקת נרות בככר העיר משום שעיקר התקנה של נ"ח היא הדלקה בחוץ ומשום פרסומי ניסא ע"ש ראיותיו בהרחבה - אכן כל זה הוא דוקא בכיכר העיר דבחלק יא סימן לב כותב ובקשר למקומות ציבוריים שיש טוענים: הבו דלא להוסיף עלה, כיון שיש עוד טעמים אף שכתבתי דיש להדליק במקומות הציבוריים בכל זאת לא מלאני לבי לפסוק דבכל מקום שמתאספים שם שיש לברך ולא פסקתי לברך אלא אם מתאספים ברחובה של עיר (כמובן אם האסיפה מתאים עם דיני התורה) ואין זה נובע מהמנהג של הדלקת בהכ"נ אלא שלעולם לא נתבטל תקנת חז"ל של הדלקה בחוץ ממש והמדליקין בפנים עדיין יש עליו חובת הדלקה בחוץ אפילו להראשונים דיוצאים בדיעבד בהדלקה בפנים ע"ש.
בנטעי גבריאל להג"ר גבריאל ציננער שליט"א פרק מ סעיף י כתב, מקום שאין מתפללין בו אלא באקראי, כגון בבית הנישואין או בבית האבל וכדומה אין מדליקין בו, ומבאר דהתקנה היתה דוקא בבית כנסת קבוע ע"כ. לפי"ז דעתו תהיה שכש"כ בנד"ד במסיבה במקום שלא מתפללין בו כלל ודאי שאסור לברך על הדלקת נרות חנוכה.
דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א דאין לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבות חנוכה, גם אם יש שם אנשים שלא הדליקו נרות, וגם אם יש בכך פירסומי ניסא, ואפילו יתפללו שם תפילת ערבית - כיון שאין חיוב להדליק שם נר חנוכה ולא היתה התקנה אלא בבית הכנסת שבו מתקיים מנין קבוע ולא בכל מקום שבו מתפללים [ספר חנוכה הלכות ומנהגים של הרב צבי כהן שליט"א פרק כא סעיף כז].
ביביע אומר להגר"ע יוסף שליט"א ח"ז סימן נז אות ו כתב והנה ראיתי מלכים מדיינים מרבני דורנו הי"ו אודות מסיבות הנערכות באולמי שמחות וכיו"ב בלילי חנוכה, עם המון חוגג, ומשמיעים בהם דברי תורה ומוסר לקרב את ישראל אל צור מחצבתם, האם רשאים להדליק שם נרות חנוכה בברכות, משום פרסומי ניסא, לברך את השם במקהלות, וכמו שפשט המנהג הזה בבית הכנסת, או שמא נאמר הבו דלא להוסיף עלה, ודי לנו לברך על הדלקת נ"ח בבהכ"נ, שהוא מקדש מעט, ויש בו דמיון לנס שאירע בבית המקדש, ורוב רבני דורנו סוברים כסברא אחרונה דשב ואל תעשה עדיף, וכ"כ בשו"ת שבט הלוי וכו', וכ"כ בספר אז נדברו בשם ידידנו הדגול הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך וכו', וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק ע"ש, וכ"כ ידידנו הדגול הגרא"י ולדינברג בשו"ת ציץ אליעזר ע"ש. אולם בספר משנת יעקב להגר"י רוזינטל נר"ו (בהל' חנוכה עמוד ר"ס) כתב לברך, כי פעמים רבות הפרסום במסיבות אלה גדול ביותר, אפילו מן הפרסום של בהכ"נ, מהקהל הרב הנוהר לשם. ע"ש. ואחרי הודיע ה' אותנו וכו', נראה שהנוהגים לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבות כאלה, יש להם על מה שיסמוכו, כיון שיש בזה משום פרסומי ניסא. ומה טוב להתפלל שם תפילת ערבית בצבור מיד לאחר ההדלקה, וכפי שנוהגים בבתי הכנסת. וע' בשו"ת בנין שלמה (סי' נג). ודו"ק.
היוצא מדברי הרוב המכריע של הפוסקים שאין צד להקל אפילו לאדם שלא הדליק בביתו וגם לא ידליק, משום שסברת האוסרים היא שמקום ההדלקה הוא בביתו או בבית הכנסת, ובכל מקום אחר זה ברכה לבטלה, ובאשר למה שהעירו לי שהרב ואזנר בשבט הלוי אסר דוקא במקרה שהאדם כבר הדליק נ"ח בביתו אבל אם לא הדליק בביתו לכאורה יהיה מותר לו לברך במסיבה, המעיין יראה שהאמת היא שהשואל שאל על מקרה שאדם הדליק כבר נ"ח בביתו אבל על פי תשובתו טעמו ונימוקו של הרב ואזנר אין נפק"מ אם הדליק או לא משום שאין להדליק בכל מקום מלבד ביתו או בית הכנסת, והוא אף הוסיף שאכן ידע על מדינות שהיו מברכים במסיבות כאלה אבל מי יודע אם רוח חכמים נוחה מהם.
וכיון שלדעת רוב הפוסקים אין לברך על הדלקת נרות חנוכה במקום שאינו בית כנסת, הפועל היוצא הוא שזה ברכה לבטלה וידוע חומר העון של "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא" שמות כ-ז [בברכות לג. ר' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרווייהו, כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא, ובשבועות לט. כל עשה ולא תעשה הן מן העבירות הקלות, וכל חייבי כריתות ומיתת ב"ד מן העבירות החמורות ולא תשא עמהם, ושם. הוי יודע שכל העולם נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה לא תשא וכו'] וידוע הכלל בברכות דספק ברכות להקל.
לסיכום: לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, הגרי"י וייס זצ"ל, הגרצ"פ פרנק זצ"ל, הגרא"י ולדינברג זצ"ל, ולהבדיל בין חיים לחיים, הגרי"ש אלישיב שליט"א, הגר"ש ואזנר שליט"א, הגר"מ שטרנבוך שליט"א, והנטעי גבריאל אין לברך על נ"ח במסיבה.
ואף לדעת הגר"ב זילבר זצ"ל שמקל לברך בהדלקה בכיכר העיר אין לברך אם מדובר במסיבה פנימית משום שההיתר שלו הוא רק ברחובה של עיר.
הדעת יחיד שמקל הוא הגר"י רוזנטל שליט"א מחיפה והגר"ע יוסף שליט"א שמביאו כותב שהנוהגים לברך יש להם על מה שיסמוכו.
באשר למה שיש שהעירו שמא יש להקל משום שאנו בשעת הדחק: שתי תשובות בדבר
א. מבחינה עקרונית - לא פשוט בכלל שמותר לברך ברכה לבטלה לדעת רוב הפוסקים גם למטרת קרוב רחוקים וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך [שבת דף ד.], וגם אם נאמר שברצוננו להסתמך על מיעוט הפוסקים המקילים חושבני שאין צורך בכך כמו שאכתוב מיד בתשובה ב.
ב. מבחינה פרקטית - הייתי באחד המרכזים לקרוב רחוקים שבו הדליקו נרות קודם תחילת המסיבה ללא ברכה ואח"כ במסיבה שרו וניגנו בשמחה ובהתלהבות הנרות הללו ומעוז צור וכו' וזו היתה אחת המסיבות היותר מוצלחות מקרבות ומעוררות השראה שראיתי, ואשר על כן איני רואה שזה הוי שעת הדחק וחבל להקל בענין ללא כל צורך.
להלכה : מכיון שלרוב הדעות אין לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבה, ראוי להימנע מכך משום חומרא ד"לא תשא" וספק ברכות להקל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














