ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
"וְחֹשֶׁךְ" זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (בראשית רבה ב, ד).
"חדקל" זו יון שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (בראשית רבה טז, ד).
"בהרת" זו יון שהיתה מבהרת בגזרותיה על ישראל ואומרת להן כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (ויקרא רבה טו, ט).
אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם... בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים (שו"ע או"ח תקפ, א-ב. מהכל-בו סג).
בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא מן שטריא תרגום: בשלשה בתשרי בטלה האזכרה מן השטרות, מפני שגזרה מלכות יון הרשעה שמד על ישראל, ואמרו להם כפרו במלכות שמים, ואמרו אין לנו חלק באלהי ישראל, ולא היו מזכירין שם שמים בפיהם. וכשתקפה יד בית חשמונאי התקינו שיהו כותבין שם שמים בשטרות. וכך היו כותבין: בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול דהוא כהן לאל עליון. וכששמעו חכמים בדבר אמרו, וכי מזכירין שם שמים בשטרות, למחר זה פורע את חובו וקורע את שטרו ונמצא שם שמים מוטל באשפה, ובטלום. ואותו היום עשאוהו יום טוב. (מגילת תענית, פרק ז תשרי).
"מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה" אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמן הדא הוא דכתיב (עובדיה א, ח): "והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו" יש תורה בגוים אל תאמן דכתיב "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה" (איכה רבה ב, יג).
מלכות יון מתפשטת בעולם ופועלת בכח הזרוע להשליט את חכמתה ותרבותה על העולם כולו. מהי אותה חכמה? מהי אותה תרבות? "יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם" (בראשית ט, כז), דבריו של יפת יהיו באהלי שם ואימא גומר ומגוג, א"ר חייא בר אבא היינו טעמא דכתיב יפת אלהים ליפת יפיותו של יפת (הוא לשון יון, לשונו יפה משל כל בני יפת – רש"י) יהא באהלי שם (מגילה ט:). חכמת יון כוללת שפה יפה, מלים גבוהות, היא כוללת פילוסופיה מפותחת ממיטב המוח האנושי, תרבות יון מחצינה את יופיו של האדם, את גבורתו, את הצלחותיו, אבל מה אין בה? אין בה את הקדוש ברוך הוא! היונים נלחמים בכל כוחם לכפות על כל העולם את חכמתם ותרבותם הכוללת הכל חוץ מהדבר האמיתי והעיקרי, הקדוש ברוך הוא! הם נוחלים הצלחות מסחררות, גם כאשר הם פונים להלחם בעם ישראל ההצלחה מאירה להם פנים, הם מגייסים לשורותיהם עוד ועוד מתייוונים ששמחים להצטרף אל העולם הנאור, המתקדם והתרבותי... לא, הם אינם זונחים את "תורת ישראל", הם פשוט הופכים אותה לעוד חכמה הנלמדת באוניברסיטה, "חכמת ישראל"! היוונים שמחים לאמצה ובלבד שהיא תכלול הכל מלבד דבר אחד, את "אלוקי ישראל". ואז הגיע הרגע הגדול.... הצבא היווני האדיר פוגש את החשמונאים, כיס התנגדות קטן של יהודים חדורי אמונה, אמונה בכך ש"תורה בגוים אל תאמין", שאין דבר כזה "תורת ישראל" בלי "אלוקי ישראל". הם מכריזים באומץ נדיר, בקול רם וצלול "מי לה' אלי"!!! כל מי שלא מוכן לוותר על "חלק באלוקי ישראל" מוזמן להצטרף ולהלחם בחירוף נפש נגד היוונים.
החשמונאים הולכים נגד הטבע, על פי דרך הטבע אין להם כל סיכוי לנצח או אפילו לשרוד מול הצבא היווני האדיר, הקדוש ברוך הוא משלם להם מיד ובמזומן, ב"מדה כנגד מדה", ונותן להם את הנצחון נגד הטבע באופן נסי, "גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים". הקדוש ברוך הוא היה יכול להציל את החשמונאים בהנהגה הרגילה בה הוא מנהיג את עולמו, בדרך הטבע, כגון על ידי מגיפה של נגיף קטלני מדבק בשורות הצבא היווני, אבל אז לא היה מתיישב ענין ההשגחה בלב בני האדם, כי זה היה נתלה במקרה ובמנהגו של עולם, ולכן שילם להם הקדוש ברוך הוא בנס הגדול לעיני כל העולם שעמד נרעש ונפעם מכך שכיס התנגדות קטן של החשמונאים הצליח להביס בדרך מלחמה את הצבא היווני האדיר.
ישנה שאלה מפורסמת על נוסח תפילת על הנסים, "גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים" מציינים את גודל הנס שזכו לו החשמונאים, אבל "וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך", וכי איזה נס יש כאן? האם יש איזה כלל שקובע שטמאים אמורים לנצח את הטהורים, שרשעים אמורים להביס את הצדיקים, שעוסקי תורתך אמורים להנתן ביד זדים???
ולפי דברינו אפשר לבאר שהמילים "גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים" אכן באים לציין את הנס, אבל ההמשך אינו מציין את הנס, אלא בא להסביר מדוע קרה הנס, הסיבה ש"מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים", היא משום שהיו אלו "טמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך", הקדוש ברוך הוא נתן לחשמונאים את הנצחון ההירואי נגד הטבע ובאופן נסי משום שהם היו טהורים, צדיקים ועוסקי תורתך שמסרו נפשם נגד הטבע, וכל זאת כדי שיודע לעין כל, כי זה בהשגחה מהשם יתברך, ובכונה ממנו לשלם טוב לטובים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











