ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
"אמור אל הכהנים בני אהרן, ואמרת להם, לנפש לא יטמא בעמיו"
(ויקרא כא, א).בעבור שהם כהני ה' ומשרתי אלהינו יאמר להם שיתנהגו כבוד וגדולה בעצמם... כי למעלת הכהן בעבור שהוא ראוי להיות הגדול והנכבד בעמיו יזהירנו שלא יחלל מעלתו בטומאת המתים... וכן בכל הפרשה יזהיר כי הכל למעלתם (רמב"ן).
בפרשה זו מונה התורה כמה אזהרות לכהנים כדי שישמרו על קדושתם ולא יחללוה. ויש לעיין באזהרות אלו, כדי לנסות להבין, מה בינם לבין מעלתם וקדושתם של הכהנים.
" לנפש לא יטמא בעמיו", מה קשורה התרחקות מהמת לקדושת הכהנים, לכאורה היה צריך להיות הפוך, שהכהנים המהווים סמל ודוגמא לעם ישראל, יראו לכולם דוגמא אישית איך מקיימים בהידור את מצות לווית המת, וכבוד המת. מדוע יגרע חלקם של הכהנים ממצווה חשובה זו של חסד של אמת???
" כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו... לה יטמא" (ויקרא כא, ב-ג). תניא "לה יטמא" מצוה, לא רצה, מטמאין אותו על כרחו, ומעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב הפסח, ולא רצה ליטמא, ונמנו אחיו הכהנים, וטימאוהו בעל כרחו (זבחים ק.). אם זה כל כך גרוע להטמא למת, אם יש בזה חילול כה גדול של קדושת הכהונה, מדוע מותר לכהנים להטמא לשבעת הקרובים? ואף אם הכהן אינו רוצה, הוא מצווה להטמא בעל כרחו?
" לא יקרחו קרחה בראשם, ופאת זקנם לא יגלחו, ובבשרם לא ישרטו שרטת" (ויקרא כא, ה), אלו הרי מצוות שנצטוו בהן כל ישראל, "ולא תשחית את פאת זקנך. ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם" (ויקרא יט, כז-כח), לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת (דברים יד, א). איזה קשר יש בין מצוות אלו לכהנים או לקדושתם? מדוע מצווה התורה את הכהנים במיוחד על מצוות אלו?
" אשה זונה וחללה לא יקחו, ואשה גרושה מאישה לא יקחו, כי קדוש הוא לאלוהיו" (ויקרא כא, ז). "אשה זונה וחללה לא יקחו" עוד ניתן אולי להבין משום שיש פגם מוסרי במעשיה או בלידתה, אבל במה חטאה גרושה, מה פגם יש בה שהכהנים נצטוו להמנע מלשאת אותה לאשה, אולי היא אשה כלילת המעלות שנאלצה להתגרש עקב נישואין לאדם מאוד לא מתאים?
" ובת איש כהן כי תחל לזנות (כשתתחלל על ידי זנות, שהיתה בה זיקת בעל, וזינתה או מן האירוסין או מן הנשואין - סנהדרין נא. - ורבותינו נחלקו בדבר והכל מודים שלא דבר הכתוב בפנויה – רש"י), את אביה היא מחללת באש תשרף" (ויקרא כא, ט). הרי איסור חמור זה של אשת איש, עונשו מיתה גם בבת ישראל, "ואיש אשר ינאף את אשת איש, אשר ינאף את אשת רעהו, מות יומת הנואף והנואפת" (ויקרא כ, י), אלא שבבת ישראל דינה בחנק אם זינתה מן הנישואין, ובסקילה אם זינתה מן האירוסין (דברים כב, כא. סנהדרין נב: רמב"ם הלכות איסורי ביאה א, ו). ויש להבין מדוע שונה בת כהן שזינתה שמיתתה בשריפה, מבת ישראל שמיתתה בחנק או בסקילה? וכי מה תועלת יש בזה שהיא מתה בשריפה במקום בחנק או בסקילה, איך זה מועיל או מכפר על כך שחיללה את אביה?
" וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב, ז). "ויפח באפיו נשמת חיים" - ירמוז לנו הכתוב הזה מעלת הנפש יסודה וסודה, כי הזכיר בה שם מלא ואמר כי הוא נפח באפיו נשמת חיים להודיע כי לא באה בו מן היסודות וכו', אבל היא רוח השם הגדול מפיו דעת ותבונה, כי הנופח באפי אחר מנשמתו יתן בו, וזהו שנאמר (איוב לב, ח) "ונשמת שדי תבינם", כי היא מיסוד הבינה בדרך אמת ואמונה (רמב"ן).
יצירת האדם, לידת האדם, הרי היא התגלמות השראת השכינה העליונה בעולם החומרי, ולעומת זאת מיתת האדם, פרידת הנשמה מגוף האדם, הרי זו פרידה מ"רוח השם הגדול", פרידה מ"נשמת שדי", ואין לך הסתלקות השכינה גדולה מזו, הרי לנו הסבר במהותה של טומאת מת וטומאה בכלל, טומאה הרי היא הסתלקות השכינה.
" ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח). כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו - לפי שהעם מסתכלין בו, ואמרינן במסכת חגיגה (דף טז.) המסתכל בכהנים בשעה שנושאין את כפיהן עיניו כהות לפי שהשכינה שורה על ידיהן (מגילה כד: ורש"י).
מהות תפקידם של הכהנים משרתי ה', היא השראת השכינה בישראל, זו מהות עבודתם כמשרתי ה' במקדש, וזו מהות ברכת הכהנים, האיסור על הכהנים להטמא למת, היא בדיוק משום כך, תפקידם הוא להשרות שכינה בישראל, ולכן הם מתרחקים מכל דבר שמסמל את הסתלקות השכינה, ואין לך הסתלקות השכינה גדולה מטומאת מת.
וראוי באמת למשרתי השם יתברך להתרחק ממנו (מן המת), זולתי לקרובים שהותר להם, כי אחיהם בשרם הוא, וכל דרכי התורה דרכי נועם ונתיבותיה שלום, ולא רצתה לצערם כל כך, כי יחם לבבם על הקרוב המת, שלא יוכלו להתקרב תוך האוהל אשר הוא בתוכו, ולשפוך את רוחם, ולהשביע נפשם בבכי עליו (ספר החינוך מצוה רסג). התורה הבינה את הצורך הנפשי של הכהנים להטמא לשבעת קרוביהם, ולכן החריגה אותם מן האיסור להטמא למת, ומשזה הותר לכהנים, הרי שהם חייבים להטמא למת, משום שזהו כבוד המת, והם חייבים בכבודו.
שורשן של מצוות, עשיית קרחה למת, השחתת הזקן, ושריטה על מת, הוא להרחיק כל ענין עבודה זרה, ודברים אלו היו מנהג כומרי עבודה זרה (ספר החינוך מצוות רנב, תסז, תסח. רמב"ם הלכות ע"ז יב, ז, יג. ב"י יו"ד קפא). "כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר, ושב מאחריך" (דברים כג, י, טו). ובספרי (תצא קיט) ונשמרת מכל דבר רע.. אין לי אלא ערוה, מנין לרבות עבודת גלולים וכו', ת"ל ונשמרת מכל דבר רע.. מה ערוה מיוחדת מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה, אף כל מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה.. כי מלבד האזהרות שבאו באלה העבירות החמורות, יוסיף לאו במחנה שנשמר בו מכל אלו העבירות, שלא תסתלק השכינה מישראל אשר שם. שלושת האזהרות הללו הינן עברות ששורשן בעבודה זרה, דבר הגורם להסתלקות השכינה, לכן ברור מדוע הוזהרו הכהנים באזהרה מיוחדת, שהרי זה מנוגד לחלוטין לתפקידם המיוחד להשרות את השכינה בישראל.
דרש רבי עקיבא, איש ואשה זכו שכינה ביניהן, לא זכו אש אוכלתן (סוטה יז.). שכינה ביניהם- שהרי חלק את שמו ושיכנו ביניהן, יו"ד באיש וה"י באשה. לא זכו אש אוכלתן- שהקב"ה מסלק שמו מביניהן ונמצאו אש ואש (רש"י). הנישואין הם התגלמות השראת השכינה בבית היהודי, אשה זונה וחללה, ואשה גרושה מאישה, מסמלות מערכת יחסים שלא היתה בה השראת השכינה, אלא כזו שהסתלקה ממנה השכינה, גם אם זה לא באשמתן, הן לא מתאימות לנישואין עם כהן, שמהות תפקידו היא השראת השכינה.
" ובת איש כהן כי תחל לזנות", היא מביאה בכך לסילוק השכינה מישראל, "ושב מאחריך". היא מחללת בכך את קדושתו של אביה הכהן, שגידל אותה על ברכי האידיאולוגיה של השראת השכינה בישראל, "באש תשרף", היא נענשת במיתה בגלל חטאה, ודווקא בשריפה כדי לסמל את חילול קדושתו של אביה בסילוק השכינה. "וירא והנה הסנה בער באש, והסנה איננו אוכל" (שמות ג, ב), כשיש השראת השכינה, והסנה איננו אוכל, האש איננה מכלה את הסנה, אבל כאשר מסלקים את השכינה, האש מכלה את הנשרף.
הכהנים מוזהרים במיוחד לשמור על קדושתם בכל אורחות חייהם, כדי להיות המצפן של עם ישראל המסמן את הכיוון הנכון, ואת הדרך הנכונה, כדי שתמיד תעמוד לנגד עיני העם המטרה הנעלה, שהיא השראת השכינה בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
