ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הלא מוזר הדבר! מלכות יון לא היתה עריצה. היא לא הכבידה את שלטונה על הארצות והממלכות שכבשה. היא לא השפילה את קומתם הזקופה של העמים החיים בצלה. להפך, יחסה היה ליברלי מאוד וכמעט שלא היה על מה להתאונן. כך היה היחס אל יתר העמים. ובמה נפלינו איפוא, שיחס יוון אלינו נשתנה תכלית השינוי? מדוע התאחדו כל הכחות כדי לאבד את זכר ארצנו?
אלכסנדר מוקדון היה, רבותי, לא רק שר צבא גדול, לא רק המוח הפוליטי הכי-גדול בהסטוריה. הוא היה גם המסיונר הכי-גדול שבתולדות העולם. חיילותיו הרבים כחול הים נשאו אתם אל ארצות המזרח לא רק את דגל-יוון, שהתנוסס כסמל הפוליטי של עם מקדוניה. הם נשאו בחיקם את תורת יוון, אותה התרבות שקמה בחצי האי ההלני, לזרוע אותה בין העמים, לנטוע אותה בכרמי המזרח ולהטביע בה את-כל העולם.
תרבות-יוון גדולה היא. שפת היונים יפה היא ומלאה אפשרויות מדעיות, ובכל מקום שרגל יוון רק דרכה חגגה תרבות זו את חג נצחונה. ומה נפלא היה בעיני אלכסנדר לראות שיש ארץ אחת קטנה שדוחה את תרבותו בשתי-ידים, ודחיה זו באה לא מתוך יראה מפני החדש, לא מתוך חשכה תרבותית כאשר אצל עמי המזרח הקדמונים, אלא מתוך הכרה, מתוך ההכרה שהתרבות העצמית גדולה מתרבות-יוון, ששפת הארץ עולה על שפת יוון.
ארץ קטנה זו היתה ארץ ישראל והדור היושב בקרבה - דור המכבים. כל הנסיונות של כיבוש תרבותי לא הצליחו, כל ההתאמצויות עלו בתוהו. ההמונים נשארו מובדלים מהתרבות החדשה כחומה בצורה, מבלי שתהיה אפשרות להורסה.
וכאן החלה המלחמה, החל הלחץ - גם הלחץ לא הועיל - ביחס לשדרות הרחבות של העם. הוא הועיל רק להחדיר את תרבות-יוון אל החלונות הגבוהים של השרים ורבי המלוכה. אריסטוקרטיה יהודית זו לא היתה די אונים ואולי גם די רצון לשמור על שלה ונאחזה ברצינות ברעיון להסיר את תרבות ישראל מהמערכה ולהחליפה בתרבות-יוון וצורתה החיצונה - השפה היונית. בנו איפא גמנסיות יוניות, תרגילי הגימנסטיקה היוניים נעשו לדוגמא לחנוך הנוער העברי.
הופעה מענינת בכל הדבר הוא זה, שהמתיוונים לא בגדו בגלוי בעמם, לא דרשו להפסיק באופן רדיקלי את הקשר עם תורת-ישראל. להיפך, הם עשו את עצמם כשומרים את התורה האמיתית ורצו רק להגיב נגד הוספות אנשי ההלכה. צאו וראו כמה דומים מעשיהם למעשי המתבוללים שבמאה התשע-עשרה. המתיוונים-הצדוקים שהכחישו את האמונה בתחיית המתים, באשר קשה היה להביא את זה לידי הסכם עם ההשקפות הפילוסופיות של היונים, דוקא אלה עמדו בכל תוקף להגן על-מה שכתוב בתורה ורק על-מה שכתוב בה. כי הם היו מתבוללים, אנשים שבחיים הרוחניים-תרבותיים התרחקו מן היהדות כמטחוי-קשת. היהדות לא היתה בשבילם תרבות רוחנית, שבה כל מקור החיים, אלא נעשתה אצלם רק "דת" ונקודה שריכזה סביבה את רגשיהם הרומנטיים ואת חיבתם לעבר.
כאן הנקודה להבין את אחיזתם העקשנית של הצדוקים ב"קרנות הכתוב" את התנגדותם הקנאית לכל חידוש שנראה להם ככזה. כי התנגדותם היתה בעיקרה ובתוך-תוכה התנגדות להתפתחות החיים, שיכלולם ושיפורם על יסוד התורה, התנגדות לרצונם של רבני התורה, שרוח התורה והגיונה יהיו חופפים על-כל מקצועות חיי האדם מישראל. הם לא רצו להסיר את "דת" ישראל, לכאורה רצו לשמור עליה, אבל רצו להוציא את החיים מתחת כנפיה. לא בביטול הדת רצו אלא בביטולם של חיי-דת מלאים ושלמים. או, אם נדבר במשל: לא רצו לבטל את מצוות אכילת המצה, אבל רצו לבטל את ליל-הסדר, סמל חיי-הדת של ישראל בתפארתם ועזוזם.
בספר התודעה מסביר הרב אליהו כי-טוב ז"ל את מהות גזירת היוונים לבטל מישראל את שלושת המצוות שבת, קידוש החודש וברית מילה, וכך הוא כותב: נכונים הם שליטי יוון להסכים לרוב גופי תורה, הללו שבדמיונם ניתנים לעירוי אל תוך הכלים היווניים. שלוש מצוות בלבד הם רוצים לבטל מישראל שאם ייבטלו אלה, לא ישארו כל המצוות האחרות אלא פולחן יווני נעור וריק שסופו להשתכח מן הלב: שבת, חודש ומילה.
השבת מזכירה לשומריה ולכל רואיהם, כי יש מנהיג לבירה ובדברו האין נעשה ליש, ובמאמרו היש הופך לאין - תנו כבוד לבוראכם והשתחוו לו כל הארץ! שבת זו תיעקר וישכח זכרונה; אנחנו אדוני הארץ וכל יושביה - רק לנו ישתחוו!
החודש מזכיר למקדשיו ולכל רואי אותם, כי כח אלוקים פועל בזמן. לא הכל קבוע וקיים בזמן, ולא הזמן שולט על החיים בו, אלא הכל תלוי בקידוש שמקדשים יראיו של הקב"ה כרצונו. קדשו בית דין החודש, מקודש הוא, ומקודשים המועדים והם נעשים מעיינות שופעים קדושה והתרוממות בגופים ובנפשות; לא קדשוהו בית דין - הכל חולי חולין, ואפילו יבואו כל מלכי מזרח ומערב לרומם נפש אחת משפלותה ולקדשה, אינם יכולים! חודש זה יעקר מישראל וישכח זכרונו; אנחנו קובעים זמנים ומועדים; שמחתם ותוגתם בידינו קבועים הם וקיימים; נבלה בהם כדי שלא יבלו אותנו!
ברית מילה מזכירה לכורתיה ולכל רואיהם, כי הגוף כנפש - שניהם יחד, ממחצב אחד חצובים, כשם שהנפש באדם יש לה אחיזה בעולם התחתון ובעל כרחה היא נשמעת לחוקיה ומושפעת ממנו, כך הגוף אחיזה יש לו בעולמות העליונים וחייב להיות נשמע לחוקיהם ומשפטיהם, שכל העולמות יחד - עולם אחד הם, עולמו של הבורא; וכל הנמצא בכולם, הכל עבדיו ועושים רצונו; - ברית זו תיעקר מישראל ולא תהא למזכרת עוון לחכמי יוון, האומרים: שני עולמות הם, הגוף שולט בעולמו ואין מעצור לו מפני תאוותיו; והנפש שולטת בעולמה ואין מעצור לה מפני העפלותיה למרומי שחק לשיר שם את שיריה ולחלום חלומותיה - לא הגוף נכנע לנפש ולא הנפש נכנעת לגוף, גוף של חזיר ונפש של מלאך.
הרש"ר הירש ז"ל רבה הגדול של יהדות אשכנז מסביר את משמעותה של ברית מילה בפירושו על התורה, "זאת בריתי אשר תשמרו" [בראשית יז, ה]. זה הוא קידוש הגוף, שיעבוד היצר המיני לצד המוסרי. היצר המיני נטוע בכל חי לשם קיום המין. ברם, לאדם ניתן החופש להפריד בין המעשה לבין תוצאותיו, לקיים את הנאתו בלא לקיים את תפקידו, ולהופכו לתכלית עצמה. לפיכך בכריתת הברית שומה על היהודי לכוון ולהטות את יצרו זה לקראת מטרה קדושה של קיום משפחה וקיום האומה, ואסור לו להטותו לשם מילוי תאווה פראית. אות המילה הוא עדות לשלטון המוסר על יצרי הגוף, ואף על היצר הבלתי מרוסן ביותר.
אשר על כן בעמדנו בימי החנוכה, וכאשר אנו מתבוננים במהותם של ימים נעלים אלו, ומעמיקים אנו בהבנת משמעותה של מצות ברית מילה, מבינים אנו שבעצם בתוך כל אחד ואחד מאיתנו נמשכת מלחמת המכבים ביונים ובמתיונים במלא עוזה, אולם בידנו הדבר, לנצח שוב את נצחון המכבים כימים ההם בזמן הזה, אילו רק נזכור לחיות חיי רוח יהודיים מלאים ושלמים, להשליט את שלטון המוסר על יצרי הגוף, שלטון הנפש על הגוף, גוף של אדם ונפש של מלאך או במילה אחרת "יהודי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
