ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הגמרא במסכת מגילה דף ט' הגיעה למסקנה שמותר לכתוב ספר תורה בלשון יוונית בכתב אשורי. הלימוד הוא מהפסוק "יפת אלוקים ליפת וישכן באהלי שם" - יפיותו של יפת יהא באהלי שם, ויוונית היא הלשון היפה מכל בני יפת. גם הרמב"ם (הלכות תפילין פרק א) פסק שמותר לכתוב ס"ת בכתב יווני, אבל הוסיף שכתב זה כבר נשתכח מהעולם.
בפסיקתא רבתי על פרשת פרה פרשה ד כתוב: "פרה" - זו מצרים, "אדומה" - זו בבל, "תמימה" - זו מדי, "אשר אין בה מום" - זו יון. ובזוהר נוסף הסבר, שהם (היוונים) קרובים לדרך האמונה. המדרש ממשיך ומספר שאלכסנדר מוקדון תלה את כל נצחונותיו בזכותו של שמעון הצדיק.
אם כן אנחנו רואים קשר השקפתי כל שהוא בין תורת ישראל ויון מעבר לסיבה האסתטית שהתירה לכתוב את התורה ביוונית.
יון משכיחי התורה
מצד שני אנו רואים מאמרי חז"ל שמציגים את מלכות יון דוקא כמשכיחת התורה. בבראשית רבה פרשה ב' סימן ד' כתוב: "והארץ היתה תהו" - זו בבל, "ובהו" - זו מדי, "וחשך" - זו יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל.
הגמרא במסכת ראש השנה דף יח אומרת שמלכות יון גזרה שיבטלו שם שמים מהשטרות.
גם בתפילת "על הניסים" כתוב "להשכיחם תורתך", ובסידור עולת ראי"ה מסביר הרב קוק זצ"ל שמלכות יון פעלה להשכיח תורת ישראל יותר מכל המלכויות.
אם כך, איך אפשר לישב בין שני הכיוונים המנוגדים?
אומות העולם וישראל
בתחילת איגרת תימן מחלק הרמב"ם את מערכת היחסים בין ישראל ואומות העולם לשלוש תקופות: תקופה של כת אנסים, תקופה של כת טועני טענות, ותקופה של כת מתדמים.
לאחר שהתברר לאומות העולם שהן אינן יכולות להתגבר על עם ישראל ע"י מלחמה פיזית, כמו עמלק ודומיו, ולא ע"י מלחמה רוחנית כמו היוונים ודומיהם, הן בחרו להשתמש בדת ישראל עצמה כדי להתגבר על עם ישראל, כפי שעשו הנוצרים והמוסלמים, שניסו להתחבר לאמונתנו ולהציג את עצמם כממשיכי דרך האמונה באלוקים.
אנו יודעים שכל המאורעות באים לגלות תהילת ה'. ואם כך נצטרך להבין, איך תהילת ה' יוצאת דרך שלושת המכשולים הללו.
גניבת התורה
במסכת סופרים פרק א' מגיעים למסקנה בניגוד לגמרא במגילה, שאסור לכתוב את התורה ביוונית. שם גם מסופר על תרגום התורה ליוונית ע"י תלמי המלך.
תלמי המלך מלך במחוז המצרי של האימפריה היוונית. מלך זה טרח "לגנוב" אוצרות תרבות רבים ולתרגמם ליוונית, כדי להעשיר את התרבות היוונית. בניהם גם תורת ישראל. סיפור תרגום התורה במסכת סופרים מסתיים במילים "והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה".
מדרש תנחומא על פרשת "כי תשא" מסביר מדוע לא הותרה המשנה ליכתב, אלא נמסרה בע"פ. ושם מופיע "ולפי שצפה הקב"ה שאומות העולם עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראין בה יוונית והם אומרים אנו ישראל". כלומר, המדרש תולה את תחילת פתחון הפה של כת המתדמים בתרגום התורה ליוונית.
אומות העולם מכירות בערכה של התורה, אבל הם לא מסוגלים להודות שהתורה היא תורת ישראל. ולכן הם מכניסים את התורה לתבנית שלהם.
לימוד התורה השתלב בתוכניתם של היוונים להשליט את תרבות יון על כל העולם. אם כך, פעולתו התרבותית של תלמי המצרי-יווני מקבילה לפעולתו המלחמתית של אנטיוכוס, מלך המחוז הסורי.
חלוקה לתקופות
הגמרא במסכת סוטה דף מ"ט מסבירה למה אסרו לאב ללמד את בנו חכמה יוונית. "כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להם תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית. לעז להם בחכמת יוונית אמר להן כל זמן שעוסקים בעבודה של המקדש אין נמסרין בידכם. למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר... אותה שעה אמרו... ארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית".
מכאן אנחנו לומדים שבתחילת הופעת מלכות יון חשבו שאפשר להתיר לימוד חכמה יונית, ורק לאחר שראו את הקלקולים שגורמת חכמת יון החליטו לאסור על לימודה.
את התוצאה הזאת ניתן לראות גם בדברי הרמב"ם מסבות הסטוריות שהובאו לעיל. מצד הדין מותר לכתוב ספר תורה בכתב יווני, אבל למעשה הדבר לא יכול לצאת לפועל בגלל שהכתב נשתכח.
התורה והאומות
השפעת התורה על העולם מתחילה במתן תורה. אז יצאה התורה אל הפועל בדיבור, ואפשר היה לבטא אותה ע"י תרגום ולהפיצה באומות. הראשון שנצטווה לתרגם את התורה ללשונות העמים היה יהושע. הוא נצטווה לכתוב את התורה בשבעים לשון על אבנים שיוצבו בהר עיבל.
בפרשת כי תבוא נכתב פעמיים הציווי לסוד את האבנים בסיד. ולכן אומר המדרש באופן מוזר שהיו שתי שכבות סיד: שכבה מתחת לכתב ושכבה גם מעל לכתב. וכל מלכי אומות העולם היו שולחים שליחים לקלף את הסיד כדי שיוכלו להעתיק את התורה המתורגמת.
התיאור הזה מבטא את המשפט "לא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה". התורה צריכה להופיע בעולם ולהשפיע עליו, אבל כל עוד העולם לא מוכן התורה מוצנעת תחת הסיד. כאשר אומות העולם מנסים בכל זאת לגרד את הסיד, הם מקבלים תורה מקוטעת ומשתמשים בה בצורה שלילית.
וזהו פשר תרגום התורה ליוונית. העולם התעדן, יש "יפיותו של יפת", ואז יש נסיון להפיץ את התורה בעולם. אבל לאחר מעשה מתברר שהעולם עדיין לא מוכן, וההכנה חיצונית בלבד. העולם לא רצה להכיר את הקב"ה דרך התורה. להפך. הוא רוצה להשתמש בתורה נגד עם ישראל.
ומה פשר הביטוי "כיום שנעשה העגל"? בספר אורות במאמר המלחמה אומר הרב קוק זצ"ל שחטא העגל גרם לאומות העולם לא להכיר ברוממתן של ישראל. ולכן מובן שכל המתח בין ישראל לאומות, שבגללו הפך תרגום התורה ליוונית לדבר שלילי, נבע מחטא העגל. שחשבו שגם ישראל נגועים בע"ז, ולכן לא התרוממו הגויים מבחינה רוחנית.
אור וחשך בערבוביה
כמו שאמרנו מלכות יון שייכת לכת השניה, כת טועני הטענות, שמנסה להחשיך עיניהם של ישראל. אבל ע"י תרגום התורה היא התקדמה לכיוון של כת המתדמים. אם כך, תרגום התורה שכלל את אמצעי מאבקם של שונאי ישראל בצורה משמעותית, ויום התרגום קשה כיום שנעשה בו העגל.
אבל, יש גם צד שני למטבע. בסידור עולת ראי"ה הרב קוק זצ"ל מבאר את דעת בית הלל, שהדלקת הנרות תהיה בדרך של "מוסיף והולך". הרב אומר, שבחנוכה נצחנו את תרבות יון שני נצחונות: הצלחנו למנוע את "התיוונות" המקדש והצלחנו להחדיר את התורה לתרבות היוונית. בזכות תרגום התורה, הפילוסופים היווניים חוללו מהפכה באימפריה היוונית והטיפו למוסר ותיקון מידות לכל העולם. הרב ממשיך ששני הנצחונות הללו מקרבים אותנו לאחרית הרוממה של "ומלאה הארץ דעה את ה'", ולכן הנס מוגדר "מוסיף והולך".
כך נסביר גם את תיאור שלוש הכתות של הרמב"ם. בנסיונותיהן של שלוש הכתות להתגבר על עם ישראל הן הולכות ומגלות את רוממתן של ישראל . הכת הראשונה תופסת את רוממות ישראל בצורה הכי גסה ופשוטה, ומנסה לחסל את עם ישראל בכח הזרוע. הכת השניה מבינה שיש כאן משהו רוחני, ומנסה לרתום אותו לעגלה של ע"ז (אין לכם חלק באלוקי ישראל). הכת השלישית מבינה שרק תורת ישראל היא האמיתית, ומנסה להכנס אליה ולשנותה מבפנים.
אם כך יש כאן אור וחשך שמשמשים בערבוביא, וזהו פשר היחס הדו משמעי שראינו בדברי חז"ל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








