ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הגמרא במסכת מגילה דף ט' הגיעה למסקנה שמותר לכתוב ספר תורה בלשון יוונית בכתב אשורי. הלימוד הוא מהפסוק "יפת אלוקים ליפת וישכן באהלי שם" - יפיותו של יפת יהא באהלי שם, ויוונית היא הלשון היפה מכל בני יפת. גם הרמב"ם (הלכות תפילין פרק א) פסק שמותר לכתוב ס"ת בכתב יווני, אבל הוסיף שכתב זה כבר נשתכח מהעולם.
בפסיקתא רבתי על פרשת פרה פרשה ד כתוב: "פרה" - זו מצרים, "אדומה" - זו בבל, "תמימה" - זו מדי, "אשר אין בה מום" - זו יון. ובזוהר נוסף הסבר, שהם (היוונים) קרובים לדרך האמונה. המדרש ממשיך ומספר שאלכסנדר מוקדון תלה את כל נצחונותיו בזכותו של שמעון הצדיק.
אם כן אנחנו רואים קשר השקפתי כל שהוא בין תורת ישראל ויון מעבר לסיבה האסתטית שהתירה לכתוב את התורה ביוונית.
יון משכיחי התורה
מצד שני אנו רואים מאמרי חז"ל שמציגים את מלכות יון דוקא כמשכיחת התורה. בבראשית רבה פרשה ב' סימן ד' כתוב: "והארץ היתה תהו" - זו בבל, "ובהו" - זו מדי, "וחשך" - זו יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל.
הגמרא במסכת ראש השנה דף יח אומרת שמלכות יון גזרה שיבטלו שם שמים מהשטרות.
גם בתפילת "על הניסים" כתוב "להשכיחם תורתך", ובסידור עולת ראי"ה מסביר הרב קוק זצ"ל שמלכות יון פעלה להשכיח תורת ישראל יותר מכל המלכויות.
אם כך, איך אפשר לישב בין שני הכיוונים המנוגדים?
אומות העולם וישראל
בתחילת איגרת תימן מחלק הרמב"ם את מערכת היחסים בין ישראל ואומות העולם לשלוש תקופות: תקופה של כת אנסים, תקופה של כת טועני טענות, ותקופה של כת מתדמים.
לאחר שהתברר לאומות העולם שהן אינן יכולות להתגבר על עם ישראל ע"י מלחמה פיזית, כמו עמלק ודומיו, ולא ע"י מלחמה רוחנית כמו היוונים ודומיהם, הן בחרו להשתמש בדת ישראל עצמה כדי להתגבר על עם ישראל, כפי שעשו הנוצרים והמוסלמים, שניסו להתחבר לאמונתנו ולהציג את עצמם כממשיכי דרך האמונה באלוקים.
אנו יודעים שכל המאורעות באים לגלות תהילת ה'. ואם כך נצטרך להבין, איך תהילת ה' יוצאת דרך שלושת המכשולים הללו.
גניבת התורה
במסכת סופרים פרק א' מגיעים למסקנה בניגוד לגמרא במגילה, שאסור לכתוב את התורה ביוונית. שם גם מסופר על תרגום התורה ליוונית ע"י תלמי המלך.
תלמי המלך מלך במחוז המצרי של האימפריה היוונית. מלך זה טרח "לגנוב" אוצרות תרבות רבים ולתרגמם ליוונית, כדי להעשיר את התרבות היוונית. בניהם גם תורת ישראל. סיפור תרגום התורה במסכת סופרים מסתיים במילים "והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה".
מדרש תנחומא על פרשת "כי תשא" מסביר מדוע לא הותרה המשנה ליכתב, אלא נמסרה בע"פ. ושם מופיע "ולפי שצפה הקב"ה שאומות העולם עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראין בה יוונית והם אומרים אנו ישראל". כלומר, המדרש תולה את תחילת פתחון הפה של כת המתדמים בתרגום התורה ליוונית.
אומות העולם מכירות בערכה של התורה, אבל הם לא מסוגלים להודות שהתורה היא תורת ישראל. ולכן הם מכניסים את התורה לתבנית שלהם.
לימוד התורה השתלב בתוכניתם של היוונים להשליט את תרבות יון על כל העולם. אם כך, פעולתו התרבותית של תלמי המצרי-יווני מקבילה לפעולתו המלחמתית של אנטיוכוס, מלך המחוז הסורי.
חלוקה לתקופות
הגמרא במסכת סוטה דף מ"ט מסבירה למה אסרו לאב ללמד את בנו חכמה יוונית. "כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להם תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית. לעז להם בחכמת יוונית אמר להן כל זמן שעוסקים בעבודה של המקדש אין נמסרין בידכם. למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר... אותה שעה אמרו... ארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית".
מכאן אנחנו לומדים שבתחילת הופעת מלכות יון חשבו שאפשר להתיר לימוד חכמה יונית, ורק לאחר שראו את הקלקולים שגורמת חכמת יון החליטו לאסור על לימודה.
את התוצאה הזאת ניתן לראות גם בדברי הרמב"ם מסבות הסטוריות שהובאו לעיל. מצד הדין מותר לכתוב ספר תורה בכתב יווני, אבל למעשה הדבר לא יכול לצאת לפועל בגלל שהכתב נשתכח.
התורה והאומות
השפעת התורה על העולם מתחילה במתן תורה. אז יצאה התורה אל הפועל בדיבור, ואפשר היה לבטא אותה ע"י תרגום ולהפיצה באומות. הראשון שנצטווה לתרגם את התורה ללשונות העמים היה יהושע. הוא נצטווה לכתוב את התורה בשבעים לשון על אבנים שיוצבו בהר עיבל.
בפרשת כי תבוא נכתב פעמיים הציווי לסוד את האבנים בסיד. ולכן אומר המדרש באופן מוזר שהיו שתי שכבות סיד: שכבה מתחת לכתב ושכבה גם מעל לכתב. וכל מלכי אומות העולם היו שולחים שליחים לקלף את הסיד כדי שיוכלו להעתיק את התורה המתורגמת.
התיאור הזה מבטא את המשפט "לא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה". התורה צריכה להופיע בעולם ולהשפיע עליו, אבל כל עוד העולם לא מוכן התורה מוצנעת תחת הסיד. כאשר אומות העולם מנסים בכל זאת לגרד את הסיד, הם מקבלים תורה מקוטעת ומשתמשים בה בצורה שלילית.
וזהו פשר תרגום התורה ליוונית. העולם התעדן, יש "יפיותו של יפת", ואז יש נסיון להפיץ את התורה בעולם. אבל לאחר מעשה מתברר שהעולם עדיין לא מוכן, וההכנה חיצונית בלבד. העולם לא רצה להכיר את הקב"ה דרך התורה. להפך. הוא רוצה להשתמש בתורה נגד עם ישראל.
ומה פשר הביטוי "כיום שנעשה העגל"? בספר אורות במאמר המלחמה אומר הרב קוק זצ"ל שחטא העגל גרם לאומות העולם לא להכיר ברוממתן של ישראל. ולכן מובן שכל המתח בין ישראל לאומות, שבגללו הפך תרגום התורה ליוונית לדבר שלילי, נבע מחטא העגל. שחשבו שגם ישראל נגועים בע"ז, ולכן לא התרוממו הגויים מבחינה רוחנית.
אור וחשך בערבוביה
כמו שאמרנו מלכות יון שייכת לכת השניה, כת טועני הטענות, שמנסה להחשיך עיניהם של ישראל. אבל ע"י תרגום התורה היא התקדמה לכיוון של כת המתדמים. אם כך, תרגום התורה שכלל את אמצעי מאבקם של שונאי ישראל בצורה משמעותית, ויום התרגום קשה כיום שנעשה בו העגל.
אבל, יש גם צד שני למטבע. בסידור עולת ראי"ה הרב קוק זצ"ל מבאר את דעת בית הלל, שהדלקת הנרות תהיה בדרך של "מוסיף והולך". הרב אומר, שבחנוכה נצחנו את תרבות יון שני נצחונות: הצלחנו למנוע את "התיוונות" המקדש והצלחנו להחדיר את התורה לתרבות היוונית. בזכות תרגום התורה, הפילוסופים היווניים חוללו מהפכה באימפריה היוונית והטיפו למוסר ותיקון מידות לכל העולם. הרב ממשיך ששני הנצחונות הללו מקרבים אותנו לאחרית הרוממה של "ומלאה הארץ דעה את ה'", ולכן הנס מוגדר "מוסיף והולך".
כך נסביר גם את תיאור שלוש הכתות של הרמב"ם. בנסיונותיהן של שלוש הכתות להתגבר על עם ישראל הן הולכות ומגלות את רוממתן של ישראל . הכת הראשונה תופסת את רוממות ישראל בצורה הכי גסה ופשוטה, ומנסה לחסל את עם ישראל בכח הזרוע. הכת השניה מבינה שיש כאן משהו רוחני, ומנסה לרתום אותו לעגלה של ע"ז (אין לכם חלק באלוקי ישראל). הכת השלישית מבינה שרק תורת ישראל היא האמיתית, ומנסה להכנס אליה ולשנותה מבפנים.
אם כך יש כאן אור וחשך שמשמשים בערבוביא, וזהו פשר היחס הדו משמעי שראינו בדברי חז"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
