ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
בעולם של שפע כלכלי חסר תקדים, פסגת השאיפה האנושית עברה לרדיפה אחרי הכרה ופרסום. רגע לפני שאנחנו לוחצים על כפתור ה"שתף" ונעשים חלק ממעגל הבלהות, עלינו לבחון את התועלת והמשמעות של פעולותינו בעולם הרשתות החברתיות
נתחיל בניסוי חברתי קטן. שאלו נערה ממוצעת: מי האישה העשירה ביותר בישראל כיום? ספק אם תקבלו תשובה ברורה. לאחר מכן שאלו שאלה נוספת: מי הזמרת או השחקנית הגדולה ביותר? אין ספק שתקבלו תשובה במקום (גם אם מוטעית). הניסוי האקראי הזה מוכיח את כללי המשחק החדשים: להתראות כסף, שלום פרסום ותדמית.
דפוסי החשיבה שלנו התרגלו לתפיסה שכסף ומשאבים כלכליים הם התשוקה המרכזית של בני האדם, אולם המאה ה־21 שינתה את התמונה. אנו מצויים כיום בתקופת שפע כלכלי שלא הייתה כמותה בהיסטוריה האנושית והיהודית. את תאוות הממון ואת החמדנות למטבעות זהב החליפה תאווה אחרת, עדינה ומורכבת הרבה יותר: הרצון להכרה חברתית, או במילים פשוטות – הרצון שיאהבו אותי. פופולריות, רייטינג, כוכבנות; אלה משאות הנפש של אדם במאה ה־21. מכוחן אנו מעלים לאינסטוש תמונות של משפחתנו המושלמת והמחייכת, בגללה אנו מתעוררים בלילה בבהלה מחלום שבו עברנו שיימינג. מאותה סיבה אנחנו משקיעים מאמצים עצומים בפן האסתטי של הגוף ושל הבגדים שלנו. כל אלה הם מורשת תרבות המערב של יוון שמקדשת יופי חיצוני ורהבתני.
הסלפי של נרקיסוס
במיתולוגיה היוונית מסופר על הנער נרקיסוס, שהתאהב בבבואתו בנהר ובהה בה עד שגווע ברעב, ובמקום שבו נקבר צמח הפרח נרקיס. נרקיסוס אינו חי רק בעולם האגדות, אלא גם בנפש שלנו. רבים מאיתנו מתבלבלים בין ההכרה במקומנו בעולמו של אלוקים – מקום שאותו יש לשמור ולטפח – ובין נרקיסיזם. כמו הנער שבהה בהשתקפות של עצמו כך האדם כיום בוהה בעצמו בשלל צורות: החל מבילוי של שעות ארוכות מול המראה, המשך בדיבור רווי בגוף ראשון, עבור בקיר של תעודות הוקרה מאחורי המכתבה דרך שקיעה בקריירה האישית וכלה בצילומי סלפי בכל הזדמנות. זהו השלב הראשון בתהליך ההתמכרות.
בשלב הבא הבעיה מתפתחת: מתברר כי המחמאות שאנחנו נותנים לעצמנו לא תמיד תואמות את המציאות. הפער בין התדמית הדמיונית המוגזמת ובין המציאות בשטח מוליד מצוקה. כך מתפתחת אידיאולוגיה שלמה, שעיקרה: "קבלו אותי כמו שאני". אין טוב ואין רע, אין מדדים, אין מי שיכול לשפוט אותנו. אדם מפתח חסינות מוחלטת בפני ביקורת חיצונית מפני שהיא חותרת תחת יסודות קיומו.
בשלב השלישי, לאחר שהאדם כבר שכנע את עצמו כי הוא אינו זקוק להשלמה, הוא מוצא את עצמו מוטרד פתאום. נוצר אצלו מהלך נפשי מפותל, הפוך על הפוך: ידוע לו שבאמת יש בו עדיין חסרונות, אבל הוא כבר הכריז שהוא שלם עם עצמו כמו שהוא. מתחת לחיוך הזחוח שלו מסתתרת כל העת ההכרה כי הוא אינו מושלם. כדי לתחזק בכל זאת את הבניין האישי המזויף שיצר, הוא צריך לשכנע את כולם – ובעיקר את עצמו – שהוא אכן מושלם. מתרחשת מול עינינו תופעה מתמיהה: אותם אנשים שמצהירים השכם והערב שלא אכפת להם מאחרים, עסוקים באובססיביות בשכנוע אחרים שלא אכפת להם מאחרים. אובססיה להעלאת סטטוסים ותמונות לאינסטגרם היא ביטוי נוסף למלכוד הנפשי: "הנה עוגת יום ההולדת שאפינו בשביל הנסיכה שלנו", "הנה אני על גבי החומה הסינית", רק תיתנו לייק. הצורך בהכרה אינו מאפיין רק את המישור האישי, אלא זולג גם למישור התרבותי־ציבורי. אימוץ דפוסי חשיבה, השקעות כלכליות או העדפות תרבותיות, לאו דווקא מפני שהוכחו כאיכותיים יותר אלא מפני שהם תוצרת חוץ, מוכנוּת לוותר על נכסים לאומיים בעבור כתבה אוהדת בערוץ תקשורת זר – כל אלה הם הבסיס הנפשי לזרמים פוליטיים ותרבותיים שרוחשים סביבנו.
השלב האחרון הוא כבר שיא העלבון. אדם מוכן לבזות עצמו בשביל טיפת תשומת לב. כדרכם של מכורים קשים, אדם יעשה הכול למען סם התדמית. אנשים מוכנים לבזות את עצמם בתוכניות ריאליטי, לפרסם תמונות חושפניות, להתערטל גופנית ורגשית בפני כולם רק כדי לזכות באשליית חשיבות. במקרי קצה ההתמכרות עלולה להגיע גם לאובדנות, שכן גם אם אדם מצליח לזכות בחמש דקות או בחמישים שנות תהילה – בסוף התהילה חולפת. כאן עומדות לפניו שתי אפשרויות: לסיים את חייו פיזית (בעדיפות לצילום האקט והעלאתו ליוטיוב), או להמשיך לחיות כמו צל ובעיניו מבט כבוי של "has been".
שכל ישר
איך יוצאים מזה? קודם כול, להפסיק להתבזות. הכלל "כל פרסום הוא פרסום טוב" הוא משפט מטופש שהמציאו פרסומאים רודפי בצע. בפעם הבאה שתרצו לעלות לשיר על במה למרות כישורי זמרה מוגבלים, ללחוץ על כפתור ה־share מתחת לתמונה חושפנית, אפילו כשתשבו מול המקלדת בבית ותרגישו צורך להביע את דעתכם בפומבי – נשמו עמוק ושאלו את עצמכם שלוש שאלות של שכל יש"ר (י וקר, ש ינוי, ר ווח): האם הנושא הזה באמת יקר וחשוב באופן אובייקטיבי? האם אצליח לשנות מישהו או משהו במה שאומר או אפרסם עכשיו? האם הרווח שיתרחש מן החשיפה אכן גדול יותר מהנזק?
אם התשובה לשלוש השאלות היא חיובית – בבקשה, פרסמו את מה שיש לכם לומר באופן מכובד וענייני. אם התשובה לאחת מהשאלות היא שלילית – אל תעשו זאת. חכו כמה שניות, שתו מים, והצורך העז יחלוף. במקרה הצורך אמרו לעצמכם משפט כמו "סייג לחוכמה שתיקה" או "למד לשונך לומר איני יודע".
השלב השני של הגמילה: לאחר שחדלנו מפרסום מבזה של עצמנו, אפשר לעבור לצמצום חשיפה ופרסום בכלל. לדוגמה, החלטתם להציע נישואין. זהו ללא ספק רגע מרגש וגם מגובה חברתית. כיצד מפתיעים את בת הזוג באופן שייגע לליבה? אפשרות אחת היא להעניק טבעת תוך כדי צלילה, ולדאוג שהמאורע ההיסטורי הזה יצולם בעשרות הטלפונים החכמים של האורחים הנרגשים ויועלה ליוטיוב תחת הכותרת "The best proposal ever". יש גם אפשרות אחרת: להגיע לבד לכותל המערבי, רק שניכם, להביט בעיניים ולהציע נישואין מכל הלב (אולי גם לבקש ממישהו שיצלם את שניכם יחד על רקע השקיעה). אחרי שחלקתם ביניכם את הרגע האינטימי, תבשרו את הבשורה המשמחת לאנשים הקרובים לליבכם.
"על אפך לא אקרא"
הדברים אמורים לא רק בנוגע לפרסום שלנו, אלא גם בנוגע ליחסנו למפורסמים. חלק מהריפוי ממחלת התדמית הוא גמילה מהערצה עיוורת. הערצה היא מלשון עריצות – חיפוש אחר גורם חיצוני שיחליט בשבילי מה נכון ומה לא, איך להתלבש ואיזה רכב לקנות. אדם מאמין אינו מעריץ אף אחד חוץ מריבונו של עולם. הוא מעריך דמויות שמשמשות לו השראה, מה שמכונה בלשון חז"ל "דבקות בתלמידי חכמים", אבל לא יותר מזה. בידוענים אין טעם "להידבק", ואין סיבה להתרגש ממפגש עמם או לקרוא רכילות על חייהם האישיים, בוודאי שלא להצטלם איתם ולהתחכך ב"אבק הכוכבים".
מסופר על אחד מתלמידיו של הרבי מקוצק שנטה למות, ואז פנה לסובבים אותו ואמר: "יצר הרע מפתה אותי לקרוא עכשיו 'שמע ישראל', כדי שיגידו עליי שיצאה נפשי במילה 'אחד' כגדולי הצדיקים; ואני אומר ליצר הרע: לא! על אפך ועל חמתך לא אקרא", ובמילים הללו נפטר. סיפור מדהים, אך המדהים יותר הוא שסיפרו זאת לרבי מקוצק, והוא הגיב: "בכל זאת היצר ניצח אותו. למה הוא היה צריך לספר זאת לכולם?".
"ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" – קודם כול בעיני אלוקים, ורק אחר כך בעיני אדם.
בימים אלו יצא לאור ספרו של הרב לונדין '12 אתגרי אמונה למאה ה־21', בהוצאת דברי שיר, שעוסק באתגרים הקיומיים של אדם דתי בדורנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
