- הלכה מחשבה ומוסר
- לימודי אמונה
אנו כמובן יכולים לטעון שאין לנו פנאי לכך, ובשטף החיים המסחרר של המאה ה־21 מן הסתם נוכל למצוא תירוצים להצדיק זאת, אולם בסופו של דבר, הבחירה בידינו. בתחומים אחרים, כגון כושר גופני, קל יותר להיווכח שהטענה "אין לי זמן לזה" אינה מונעת את התקף הלב. החוכמה היא להבין שגם הזמן המוקדש ללימוד תורה חיוני לנו. כמעט לכל איש ולכל אישה מתפנה שעה או חצי שעה במהלך היום, השאלה היא אם יקדישו אותה לבידור או לכושר רוחני
הלימוד התורני אמור להמיר את מרכז הכובד של הנפש מחומריות לרוחניות, ובהתאם לזאת הוא מעוצב באופן שמקיף את כלל האישיות – מלמטה (הלכה מעשית) עד למעלה (קבלה עיונית), כל זאת מתוך קו מנחה של העמקה הדרגתית. אם רצוננו שהלמידה תעביר אותנו תהליך יעיל ומשמעותי, היא חייבת להיות כוללת ושיטתית. אי אפשר להסתפק רק במקצוע מסוים מתוך הלימודים התורניים, אלא יש להקיף את כולם. מעבר לכך, על מנת שהלימוד יכה גלים בנפש, הוא אמור להיות מתוכנן ומסודר. אנו כמובן יכולים לטעון שאין לנו פנאי לכך, ובשטף החיים המסחרר של המאה ה־21 מן הסתם נוכל למצוא תירוצים להצדיק זאת, אולם בסופו של דבר הבחירה בידינו. בתחומים אחרים, כגון כושר גופני, קל יותר להיווכח שהטענה "אין לי זמן לזה" אינה מונעת את התקף הלב. החוכמה היא להבין שגם הזמן המוקדש ללימוד תורה חיוני לנו. כמעט לכל איש ולכל אישה מתפנה שעה או חצי שעה במהלך היום, השאלה היא אם יקדישו אותה לבידור או ל"כושר רוחני".
תוכנית לימוד
כדי להוריד את העיקרון למעשים, בשורות הבאות ננסה לפרוס "תוכנית עבודה". לימוד התורה אמור להתפרס על פני כל החיים, הן של גברים והן של נשים (בדגשים ייעודיים לכל מגדר). כמות הספרים התורניים נדמית לעיתים כים שאין לו סוף, אולם בעבודה שיטתית והדרגתית אפשר – ואף מוכרח – להשתלט על ליבתם. המטרה היא שכל אחד ואחת מאיתנו יקיפו במהלך חייהם את ספרי היסוד של תורת ישראל.
תנ"ך: התנ"ך (תורה שבכתב) כולל את חמשת החומשים (המכונים בקיצור "תורה"), שהם הנבואה שניתנה מפי משה רבנו, ובנוסף את הנביאים והכתובים (נ"ך), נבואות שניתנו במהלך הדורות ודרגת הקדושה שלהן פחותה מדרגת הקדושה של נבואת משה.
הנבואות הן הבסיס לתורה שבעל פה, רעיונות שפיתחו חכמי ישראל במהלך הדורות באמצעות טכניקות לימודיות שמכונות "שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן", (ספרא ברייתא דרבי ישמעאל א א, ז). את התורה שבעל פה חילקו חכמים לסוגי לימוד שונים, הנלמדים בהעמקה הולכת וגוברת, מן החוץ אל הפנים:
הלכה: לימוד ההלכה, הכוללת את ההוראות מה עושים ומה לא עושים, הוא הבסיס הראשוני. הלכה מלשון הליכה. היא מלמדת כיצד להתנהל וללכת בעולם הזה כדי להופיע בו את המוסר התורני. הרעיונות העליונים והמופשטים ביותר של תורת ישראל הופכים בסופו של דבר לעשייה מפורטת ומדויקת. ההלכה מפרטת לנו בשלב ראשון מה לעשות ומה לא לעשות. ההלכה כשלעצמה אינה עוסקת ברעיונות העומדים מאחורי הדברים, כגון מדוע אסור לערבב בין חלב לבשר. תשובות לשאלות כאלו נלמדות בשלבים הבאים.
משנה ותלמוד: השתלשלות הדברים מהפסוקים אל ההלכה. התלמוד (המכונה "גמרא") הוא כעין "פרוטוקול" של דיונים בבית המדרש, שהתנהלו במשך כמה דורות. מטרתם של הדיונים היא לנתח את דברי המשנה (אוסף דברי חכמים קדומים יותר). בלימוד התלמוד אנו מעמיקים פנימה ונוגעים ברובד נוסף: אם בהלכה למדנו מה לעשות, הרי בתלמוד אנו לומדים כיצד השתלשלה ההלכה מתוך הפסוקים. לדוגמה, איסור אכילת בשר עם חלב –התלמוד (חולין קטו, ב) מלמד אותנו כי פרטי האיסור נובעים מכך שבתורה מוזכר הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אימו", שלוש פעמים (שמות כג, יט; שם לד, כו; דברים יד, כא). כל אחת משלוש הפעמים מלמדת אותנו איסור הלכתי אחר הנוגע לערבוב בשר וחלב (איסור אכילה, איסור בישול ואיסור הנאה). הגמרא היא שלב נוסף בלימוד התורה. הקו החורז בין המקצועות השונים של לימוד התורה הוא לא להסתפק רק בידיעת פרטי העשייה הטכנית, אלא להזדהות עם התכנים. ההזדהות מגיעה כאשר חושפים בהדרגה את המהות העומדת מאחורי התכנים, והשלב הראשון של חשיפה זו הוא, כאמור, הכרת ההיגיון הלמדני של הפסוקים.
לימודי מחשבה (אמונה): הרעיון הרוחני שעומד מאחורי הפסוקים. לימודים אלה לוקחים אותנו צעד נוסף פנימה. אם לימודי ההלכה עסקו באופן קיום המצווה, ולימודי המשנה והתלמוד בהבנה כיצד הגענו להלכות מתוך פסוקי התורה שבכתב, לימודי המחשבה עוסקים ב"למה" – בהיגיון האמוני העומד מאחורי הפסוקים. ספרות המחשבה (שבכללה גם ספרות החסידות) תסביר לנו לדוגמה כי טעמו של איסור עירוב בשר וחלב הוא לפתח בנו את המוסר (כלומר אם בחולשתנו אנו נאלצים ליטול את חייהם של בעלי החיים, לפחות לא נגזול את רכושם תוך כדי אכילתם, ונאכל את בשרם בעת ובעונה אחת עם חלב). ההזדהות עם התכנים התורניים הולכת ומתגברת ככל שמבינים יותר את הטעם המחשבתי העומד מאחוריהם. דוגמאות לספרי מחשבה: ספר 'הכוזרי' לרבי יהודה הלוי; 'מורה נבוכים' לרמב"ם; ספרי המהר"ל מפראג; ספרי הרב קוק.
לימודי מוסר: הדרך להפנים את הרעיונות הללו ולהופכם לחלק מהאישיות. המילה "מוסר" מגיעה מתוך המילה מוֹסֵרוֹת (מוטות שהיו מכוונים את הבהמות להליכה ישרה בתוך תלם החרישה). בלימודי המחשבה עסקנו בהבנה של ההיגיון האמוני, ואילו לימודי המוסר מלמדים אותנו כיצד להפנים זאת בנפש. לדוגמה, בנוגע לאיסור עירוב בשר וחלב, שבלימודי המחשבה למדנו כי אחד מטעמיו הוא פיתוח האצילות והרגישות המוסרית כלפי הסובב, לימודי המוסר יעסקו בדרכים להטמיע בנו את הרגישות הזאת (עד רמת עצות מעשיות־פסיכולוגיות). כלומר המטרה אינה רק לבצע את פרטי ההלכות, וגם לא רק להבין אותן בשכל, אלא בסופו של דבר גם לחיות אותן. דוגמאות לספרי מוסר קלאסיים: 'שמונה פרקים' לרמב"ם; 'מסילת ישרים' לרמח"ל.
לימודי קבלה (תורת הנסתר): העיקרון המופשט המסתתר מאחורי ההלכה. לימודי הנסתר הם השיא במסע אל הפנימיות. על גבי ידיעת ההלכה, הבנת ההיגיון הלמדני והפנימי שלה והפנמתה בנפש – בלימודי הקבלה אנו לומדים מהם העקרונות הרוחניים של היצירה הא־לוהית המתגלים בציווי המדובר. ההבדל בין לימודי אמונה ללימודי קבלה הוא שהראשונים נאמרים בשפה ובמושגים הניתנים להבנה אינטלקטואלית, ואילו האחרונים נאמרים בשפת קוד למביני דבר. לדוגמה, בנוגע לעירוב בשר בחלב: הבשר מבטא, על פי תורת הסוד, את מידת הדין (הצדדים הקשים במציאות), ואילו החלב מבטא את מידת הרחמים (הצדדים הרכים), וערבוב שלהם שלא במקום מבטא טשטוש תפקידים שונים בבריאה. דוגמאות לספרי קבלה: ספר 'הזוהר'; כתבי האר"י.
עיקרון העל של לימוד התורה, כשהוא נעשה באופן הדרגתי ומובנה, הוא לשאול כל העת "למה?" – בכל שלב בצורה עמוקה יותר. למה ההלכה השתלשלה דווקא כך מהפסוקים? למה הפסוקים אמרו מה שאמרו? וכן הלאה. זו הדרך היחידה ליצור חיבור ממשי וארוך טווח עם התכנים הרוחניים. בדוגמה האמורה לעיל – איסור ערבוב בשר וחלב – הלימוד התורני גורם להפיכת הפעולה הטכנית־לכאורה לחוויה רוחנית מעצימה. אדם הלומד תורה אמור לחבר בין העולמות, בין הרעיונות המופשטים ביותר ליישום המעשי. לימוד התורה על כל חלקיה אמור לבנות אישיות האוחזת בכל הרבדים – המעשיים (הלכה); השכליים־טכניים (תלמוד); השכליים־מופשטים (מחשבה); הנפשיים (מוסר) והנשמתיים (קבלה).
צורת הלימוד המומלצת
בתנ"ך ישנם 929 פרקים, שמן הראוי שכל יהודי ויהודייה יעברו עליהם בחייהם, ולו פעם אחת. לרובנו ישנה היכרות מסוימת עם פרקי התנ"ך מימי בית הספר, אולם היכרות זו מסתיימת על פי רוב בסוף ספר מלכים ב'. משם עובר התנ"ך מסגנון סיפורי לנבואות מליציות קשות להבנה. הפתרון הוא שימוש בספרים שמבארים את דברי הנבואה בלשון עברית בת זמננו. חשוב להקפיד ללמוד ביאורים שנכתבו בידי אנשים יראי שמיים, שנאמנים לפרשנות חז"ל. באופן זה, אפשר בדקות ספורות ביום ללמוד פרק תנ"ך ברמת פשט הכתוב, ואחת לשנתיים־שלוש להקיף כך את התנ"ך כולו. משם אפשר להמשיך לסבבי לימוד נוספים בליווי ביאורים עמוקים יותר.
לימוד הלכה אף הוא נדמה כמכשול בלתי־עביר, אם אין מתכננים אותו כראוי. כל נערה ונער יהודיים מגיל שתים עשרה ושלוש עשרה (בהתאמה) מחויבים להכיר את דיני ההלכה, אחרת הם עשויים לעבור עבירות בלי להיות מודעים לכך. רכישת ידע הלכתי היא משימה חשובה אפילו יותר מהפקת סרטון ה"בת מצווש". ההלכה היהודית מרוכזת בספר 'שולחן ערוך' שכתב רבי יוסף קארו (1575-1488), המורכב מארבעה חלקים ('חושן משפט' שעוסק בדיני ממונות; 'יורה דעה' שעוסק בדיני כשרות ומצוות נוספות; 'אבן העזר' שעוסק בנושאי נישואין וגירושין; 'אורח חיים' שעוסק בחיי היומיום, כולל שבתות ומועדים). החלק הרלוונטי במיוחד לחיי היומיום הוא החלק 'אורח חיים', המפרט את ההלכות מרגע הקימה בבוקר עד שעת השינה. מכיוון שגם חלק זה נכתב באריכות ובסגנון שאיננו מורגלים בו, כדאי להשתמש בספרי 'קיצור שולחן ערוך' למיניהם (שיש להם גרסאות שונות לפי מנהגי העדות). לימוד הלכה יומית בכמה דקות מאפשר להקיף את ההלכות הרלוונטיות במהלך שנים לא רבות.
לימודי משנה וגמרא הם מורכבים יותר, הן מצד הקושי והן מצד ההיקף האדיר שלהם. תכניהם מרוכזים בשישה סדרים (ש"ס), שאחת הדרכים המומלצות להשלים אותם היא במסלול של 'דף יומי', שבו מסיימים את הש"ס פעם בשבע שנים. ישנם היום ספרי ביאור רבים ושיעורים ייעודיים, שבסיועם אפשר ללמוד דף גמרא בחצי שעה ביום. לימוד הגמרא, נקודתית, ייעודי יותר לגברים מאשר לנשים; האופי הנשי, על פי רוב, פחות זקוק לפלפול התלמודי כדי לחוש חיבור לעולם הרוחני.
תוכני אמונה (מחשבה) מטבעם מופשטים יותר, ולכן הם נמדדים באיכות יותר מבכמות. קרי, אנו מקדישים להם פחות זמן, ובמקביל מסתייעים בשמיעת שיעורי עזר כדי להבינם, יותר מבתחומי הלימוד האחרים. רבע שעה של לימוד עצמי בספרי אמונה מדי יום, בנוסף לשמיעת שיעור או שניים בשבוע, יעניקו לנו את ההשפעה המתבקשת.
לימודי מוסר אינם צריכים לארוך זמן מרובה, אולם ישנה חשיבות להקפיד עליהם במינון קטן בכל יום, מפני שהם מעניקים את המוטיבציה ללימוד התורני בכללותו. אומרים בשם בעלי המוסר שבמקרה שיש לאדם רק חמש דקות פנויות ביום, והוא מתלבט אם להקדיש אותן ללימודי גמרא או מוסר – עדיף שילמד בהן מוסר, כי כך יגלה שיש לו גם חמש דקות נוספות ללימודי גמרא... הזמן המומלץ ללימוד קצר זה הוא לפני השינה, בתוספת חשבון נפש אחריו. לימוד המוסר יכול לשמש סיכום יום מצוין ומתכון בטוח לשינה שלווה.
את הסקרנות הטבעית ללימודי קבלה ונסתר מומלץ לרסן בשלב ראשון. תורת הנסתר עוסקת ברעיונות עליונים הנראים במבט ראשון תמוהים. במקרה שאדם אינו בשל עדיין לעכל את התכנים הללו, העיסוק בהם עלול להביא לטשטוש של גבולות ההלכה והנורמליות. לימודי האמונה, כאמור לעיל, מעניקים את התכנים המופשטים בשפה מונגשת; בעתיד, לאחר שהאדם ירכוש לעצמו מטען מבוסס בהלכה, גמרא, אמונה ומוסר – יגיע גם להבנת רמזים עמוקים יותר בלימוד תורת הקבלה. ישנם גם רעיונות קבליים שמשולבים בספרי אמונה וחסידות, והבנתם תלויה בלומד; במקרה שיצליח – הם יהיו בכלל "לימוד אמונה", ובמקרה שלא – יהיו הם בכלל "תורת הנסתר".
אם כן, סדר יום טיפוסי יכלול חמש דקות של הלכה יומית; חמש דקות פרק תנ"ך יומי (בסופה של תפילת שחרית, למשל); חצי שעה 'דף יומי' (לגברים); רבע שעה לימוד אמונה בערב; חמש דקות לימוד מוסר לפני השינה. סך הכול שעה ביום לגברים וחצי שעה ביום לנשים – השקעה סבירה למען הנכס החשוב ביותר בחיים שלנו. שיעורים שבועיים נוכל להוסיף בימי שישי ושבת או בזמן נסיעות, בעזרת שיעורים מוקלטים המאפשרים לנצל את הנסיעה באופן מיטבי. בכלל, היום יש אין־סוף אפשרויות לשמוע דברי תורה בכל רגע נתון ובכל מקום – שיעורים מוקלטים, אפליקציות, פודקאסטים, סרטונים ועוד.
כל האמור לעיל הוא כמובן רק בגדר הצעה. כל אחד ואחת מעצבים לעצמם בסופו של דבר את פיתוחם הרוחני באופן שיתאים להם (ועם הזמן אדם גם מוצא את התחום התורני שבו ליבו חפץ), אולם העיקר הוא להתרגל להבנה שלימוד התורה כולה נמצא בהישג יד, גם, ואולי במיוחד, במאה ה־21. למדו ותראו.
מתוך העיתון ב'שבע'
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
איך נראית נקמה יהודית?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
הלכות שטיפת כלים בשבת
בריאת העולם בפרשת לך לך
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך מוסרים את הנפש בימינו?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
