ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יהודה אריה בן שמואל הכ"מ
מה פתאום 'לימודי אמונה'?
המושג תורה כולל בתוכו הרבה מאוד ענינים. ככלל אפשר לומר, שהתורה מבטאת את דבר ה' ואת רצון ה'. התורה מגלה לנו את רצון ה'.
בית המדרש הנאמן לדרכו של הרב קוק זצ"ל ושל הגאון מוילנא לפניו, מדבר הרבה מאוד על 'לימודי אמונה', והדבר טעון בירור מדוקדק ומהותי. תחילה, ננסה להבין באופן בסיסי מהי בעצם אמונה. מיד אחר כך נבין כיצד לימוד האמונה שייך אלינו, אל עבודת ה' שלנו, ונבין מדוע הוא המבוא לתורה.
בפתח הדברים נשאל: כשאנו אומרים 'אמונה', 'לימודי אמונה', או כשאנו אומרים שלימודי אמונה הם נדבך מרכזי בצמיחה התורנית שלנו בישיבה – מה עומד מאחורי המושגים והאמירות הללו? בשפה האנושית הרגילה, 'אני מאמין לך' פירושו 'אני סומך עליך', או אולי אפילו 'אני בטוח'. אולם לא זוהי המשמעות העמוקה של האמונה.
בספרו "מאמרי הראי"ה" 2 כותב הרב קוק: "כח האמונה הוא כח כללי ולא כח פרטי". ודאי שכח האמונה הוא גם כח פרטי, אולם ביסודו הוא כח כללי, המתפרט גם ביחס לכל אחד מאיתנו. ובהמשך כותב הרב:
תוכן האמונה אינו רעיון, כי אם מציאות גמורה הנמצאת בכל חלקי היצירה, גם בדומם, והוא סוד קיומו של עולם. רק שהאדם מכיר את המציאות, וברואים אחרים אינם מכירים אותה.
האמונה אינה דבר מנותק מהחיים אלא להיפך, מציאות מוחלטת הנותנת חיים לכל המציאות הגלויה שלנו, אפילו לעולם הדומם, וקל וחומר לעולם הצומח והחי.
תוכן האמונה הזה הוא סוד קיומו של עולם, ונבאר את הדברים.
אין מציאות ללא יעוד ומשמעות אלוקיים
אם נבוא ונשאל: מה 'מחזיק' את כל העולם שאנו רואים? להיכן העולם מוביל? מהי משמעות המציאות שנולדתי לתוכה, מדוע היא כך ולא אחרת? מדוע בדור שלי היא נמצאת בצורה מסוימת ובדור אחר היא היתה שונה? מדוע אני הגעתי לדור הזה, ולא לדור הבא? התשובה הראשונה והיסודית היא שהכל מדוקדק על ידי ריבונו של עולם. האמונה היא כח אלוקי שמוטבע במציאות, המקיים אותה.
בספר תהלים 3 נאמר:
כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמד:
כשנתבונן נמצא, כי בפסוק זה כלולות שתי מדרגות. 'הוא אמר ויהי' פירושו שאין שום 'יהי', כלומר אין שום מציאות והופעה בלי היעוד האלוקי הפנימי שקדם לה. כל מה שקיים, מרמת הדומם ועד רמת האדם, הוא תוצאה של אמירה אלוקית, רצון אלוקי ותכנון אלוקי.
המדרגה השניה שבפסוק היא 'הוא ציוה ויעמוד'. מה התחדש בה? אחרי שה' ברא את העולם הוא לא 'הלך הביתה', והשאיר את העולם לתפקד מכח ההתמדה. נכון שיש חוק פיזיקלי שמקיים את הנוקשות של האבן, אולם מי שממשיך את התוקף של אותו חוק הוא הקב"ה, בכל רגע ורגע. ה' לא רק הפך את המציאות על שלל מדרגותיה מיש מציאות לאין מציאות, אלא הוא ממשיך לקיים אותה בכל שניה ושניה. התלות של הבריאה באמירה האלוקית היא כמו התלות של אדם בחמצן שהוא נושם. זוהי כוונת הרב קוק בדבריו "תוכן האמונה אינו רעיון, כי אם מציאות גמורה הנמצאת בכל חלקי ההויה". ודאי שהאמונה היא רעיון, אבל אין היא רק רעיון. היא לא ידע פילוסופי מופשט המנותק מהחיים, אלא זוהי מציאות רוחנית שנמצאת בכל מקום ומקום בהויה. אם ניקח את אותה המציאות מתוך הדומם, אז אין דומם. המציאות כולה נשענת באופן מוחלט ובלתי אמצעי על הרצון האלוקי שאותה מציאות תהיה. הבנה יסודית זו מכניסה את העולם כולו לתוך זיקה ישירה ומוחלטת כלפי אלוקיו.
במובן זה אפשר להתבונן על המדרש המפורסם "אם בני ישראל מקבלים את התורה מוטב, ואם לאו אני מחזיר את העולם לתוהו ובוהו". אם אתם מקבלים את התורה שהיא רצון ה' אז יש מציאות, ואם לא אז אין מציאות. צריך להתרגל למבט הפנימי הזה, כי כלפי העין הנגלית שלנו לא תמיד הדברים נראים כך. הפער נובע מכך שיש בחירה חופשית, אחרת - אדם שפעם אחת חילל שבת היה צריך להיעלם מיד. אולם כיון שהקב"ה מסר את מגמת העולם ביד בני האדם, המוּעדים לנפילה ותיקון, אז במציאות הנגלית לא תמיד רואים את הדברים בצורה מוחלטת.
התפקיד שלנו בתוך המערכת
כאשר אנחנו מבינים את היסוד הזה – אנו יכולים להתחיל להבין את העולם באמת, להיכן הוא צריך להתקדם, ומה התפקיד שלנו בתוכו. ביחס לכל מציאות וכל מאורע שאנו נפגשים בו, אנו שואלים: מה הקב"ה רוצה לדבר אלינו בדור הזה דרך אותה המציאות? התביעה הראשונית והבסיסית מבן תורה היא לפתח עינים של אמונה, עינים אנושיות שתובעות מעצמנו להבין את העינים האלוקיות, את הדיבור האלוקי, שהרי אנו זוכרים תמיד שאין מציאות שהקב"ה אינו מחיה אותה.
בתפילת שמונה עשרה של ימים נוראים אנו אומרים: "אלוקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי". ומפרש הרב קוק:
לפני שנוצרתי - כל אותו הזמן הבלתי מוגבל שמעולם עד שנוצרתי, ודאי לא היה דבר בעולם שהיה צריך לי. כי אם הייתי חסר בשביל איזו תכלית והשלמה הייתי נוצר, וכיון שלא נוצרתי עד אותו הזמן הוא אות, שלא הייתי כדאי עד אז להבראות, ולא היה בי צורך כי אם לעת כזאת שנבראתי, מפני שהגיעה השעה שאני צריך למלא איזה דבר להשלמת המציאות. ואילו הייתי מייחד מעשי אל תכלית בריאתי הנני עכשיו כדאי, אבל כיון שאין מעשי מכוונים לטוב התכלית הרי לא הגעתי אל תכלית בריאתי, ואיני עדיין כדאי כמו קודם לכן.
השאלה 'מדוע אני נמצא כאן' צריכה לפתוח בכל יום את הבוקר שלנו. "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי, רבה אמונתך" – אני חי עוד יום, מכאן שהקב"ה רוצה אותי כל יום. האמונה היא סוד הקיום שלי, אם אני קיים משמעות הדבר היא שאלוקים רוצה שאני אהיה, שהרי "הוא אמר ויהי", אם הוא לא היה אומר - לא הייתי. כיון שכך, כל חיי מוקדשים לשאלה אחת, מה אלוקים רוצה? אחרי שאני אבין מה הוא רוצה, אשאל את עצמי מה עלי לעשות.וכך אומר הרב קוק על המילים 'רבה אמונתך':
האמונה האלהית היא החוקקת את התפקידים של כל כחות ההויה, שיעשו את עבודתם בכל עז ומרץ, בכל איתניות של קיום ונצחון, שהכח הכביר של אור האמונה האלהית מאיר עליהם, למסור בידם תוכנים וענינים מתוקנים עומדים על מכונם, ולקלקל ולהפסיד את צורתם וערכם, כדי להוציא על ידי קלקול זה ערכים יותר נפלאים בחדוש פנים לעילוי ולשבח.
האמונה חוקקת את התפקידים של כל כוחות ההויה – הרצון האלוקי הוא הקובע ומטביע את התפקיד של כל כח במציאות. הוא הקובע את התכנים, התפקידים, היעודים, השליחויות, המשימות והחזון, הכל בכלל האמונה. מה שמענין אותנו וצריך לכוון אותנו הוא השאלה מה התפקיד שלנו, של כל אחד מאיתנו.
עתה כבר אין צורך להסביר מדוע האמונה היא מבוא לתורה. דרך המבוא הזה אנו נכנסים לתורה, והוא צולח לנו את הדרך להבין - גם אם לא מרגישים זאת בכל שניה ושניה – שבכל סברא שכותב רש"י, בכל סיום מסכת, בכל 'קצות' ו'נתיבות' ובכל דיבור של תוספות, יש עמל שלי לחבר את ההבנה המצומצמת שלי כאדם לרצון האלוקי הגדול. דבר זה צריך להיעשות על ידי כל אדם, לפי יעודו ויכולתו.
בשיעור הבא נעסוק בדרך מימוש היעוד של כל אחד מאיתנו, ובצורך המהותי בענווה ובהתבטלות כתנאי ללימוד התורה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










