ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הגם שיש הרבה מאוד אמת בדברים, יש גם צד אחר שברצוני להאירו.זכינו וב"ה אנו גדלים בבית מדרש בו יש נאמנות והמשכיות מלאה לרוחו של מרן הרב קוק זצ"ל. ובבית מדרש זה זכינו ולמדנו להסתכל על דברים בשלמות ולא לפחד כלל. שלמות פירושה לראות את האמת כולה, לראות את כל צדדי המציאות, כֵיוָן שבכולם שֵם שמים שורֶה - בבחינת 'בכל דרכך דעהו'. המבט הזה נכון בכל תחומי החיים, בין בפרט ובין בכלל, ומי שמבין אותו לעומקו וחי על פיו נכון, הוא חי אמת, ודבק באלוקיו, ועוזר לעולם כולו ולסביבתו לראות איך הקב"ה מתגלה בכל תחום בחיים. רבים מבני הישיבה שואלים את עצמם: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם" (אבות פ"ב) איך ומה צריך להיות היחס בין הלימוד, לבין שאר כוחות החיים והכישרונות בהם נתברך האדם? וכמו כל דבר, יש ציר שבו יש 2 קצוות. קצה אחד אומר שהכישרונות הם יצר הרע באדם, הם מסיחים אותו מלראות ולגלות את יכולתו להתעמק בתורה. כביכול זה בא בסתירה, הכישרונות והתורה. הקצה השני אומר שהכישרונות וכוחות החיים הם החיים העיקריים, ולימוד - זה רק למי שמתאים. בעצם אנו עסוקים בשאלה ,האם יש לאדם תרבות פרטית? זאת אומרת במובן של כוחות חיים חיוביים שבהם הוא צריך להשקיע כי הם חלק ממנו, ואולי גם יתרום בהם לכלל ישראל בהמשך. ובכן לעניות דעתי זכינו למדנו בבית מדרשנו שֶהֵצֶעַם של דברים כך הוא:
נפשו של אדם היא אחת (רמב"ם, שמונה פרקים פ"א). אחת במובן של מאוחדת, הרמונית, בלי סתירות ובלי סדקים. וייעודו של אדם בחייו ברור מוגדר וקבוע הוא (אלוקי עד שלא נוצרתי / עולת ראי"ה), באנו לעולמנו זה להופיע ולגלות את שם שמים המתגלה בנו באות המיוחדת לנו. ודרך גילוי זה פועלים אנו בשתי רמות: א. במישור הפרטי מגלים את עצמנו, את ייחודיותנו ובכך מגלים תוספת הארה של הקב"ה בעולם, ב. במישור הכללי משלימים אנו את עולמו יתברך בכך שהאות המיוחדת לנו משלימה את הכלל. זכינו להבנה שכל אדם בעולם צריך לבדוק את ייעודו ע"פ 2 קריטריונים. האחד מהי האות המיוחדת לו, השני מה כלל ישראל צריך ממנו. עד כאן הקדמה כללית - ומכאן לשאלת היחס בין הלימוד והכישרונות.
כל בחור בישיבה, ניתן לחלק את שלבי התפתחותו לתקופת בנין וקבלה, ולתקופת נתינה. זה לא אומר שלא נותנים בשלב א', וזה לא אומר שמפסיקים לקבל בשלב ב', אבל השאלה היא מה העיקר. ובכן, בתקופת הבניין והקבלה ראוי לו לבחור להשקיע ולשקוע כל כולו בתוך הלימוד, בתוך הישיבה, ולא לפזר את כוחו בין 'בתי כנסיות של עמי הארץ' ולרכז את כולו בנקודת השקידה וההתגדלות בלימוד בבחינת 'אדם כי ימות באוהל', ודרשו חז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באוהלה של תורה". בתקופה זו, דרך ריכוז הכוחות, עם השנים הולכת ומתבהרת לו הזהות והאות המיוחדת לו בדווקא. בתקופה זו מצוי הוא בקשר עמוק, רציף, עם רבו מחנכו בין בדרכי הלימוד ובין בהליכות חייו 'מתבשל' הוא בעולמה הקסום של הישיבה - עמל ושוקד, משבר ובונה, קורע ע"מ לתפור, והכל באמונה ובשמחה מתוך ידיעה שדרך זו מקנה לו קניין תורה וחיבור לרבותיו. וממילא הולך ומגלה הוא את ה"אות" המיוחדת לו, את עצמיותו האמיתית. בתקופה זו אומר מורנו ורבנו, ראש הישיבה שליט"א, - אל לו לאדם להעיר ולעורר כישרונות חדשים ולפזר את הכוחות ולהאיץ את פיתוחם של כוחות ישנים. יחס חיובי - בודאי, אבל בשלב זה העיקר נמצא בצמיחה רוחנית וכוחות החיים מקבלים הם את ביטויים במינון מצומצם ובעיתוי הנבחר לפי התייעצות אישית עם רבו. כמובן שזוהי הדרכה כללית, ולכ"א יש את הצורך לברר מהו המינון הנכון אצלו. בשלב ב', כאשר ייעודו וייחודיותו יותר מבוררים, ושלב הבניין המרכזי וקניין התורה בנוי וקנוי בעיקרו, יש מקום לתת ביטוי רחב יותר לשאר כוחות החים והכישרונות אשר הם מבטאים את שלמות הופעת אישיותו של האדם.
ואם ישאל השואל: הנה יוצא שאני יש לי כישרונות, וחברי למדן... (לא בהכרח בכלל שזה סותר), האם חייב להיות שזה רע?" כבר ענו חז"ל בגמרא בברכות י"ז "אני בריה וחברי בריה ובלבד שיכוון את לבו לשמים." וכבר מפורסמים הדברים ב'מוסר אביך', שם בפ"ב כותב הרב זצ"ל שהטעות הגדולה ביותר היא שבזמן שהאדם עושה דבר מסוים הוא חושב על משהו אחר, וכשהוא עסוק במשהו אחר, הוא חושב על דבר שלישי. וזו טעות - "כל העולם כולו מתקפל לפניו דוקא בדבר שבו הוא עסוק ומיניה ומיניה יתקלס עילאיה".
על כן בימי החנוכה האלו נתחזק כולנו להמשך בנין רוחני גדול ושלם של כל צדדי האישיות שבנו, בשמחה ובאמונה גדולה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











