ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- ספריה
- קומי אורי
- א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
שוב דולקים נרות חנוכה על פתח הבית או על אדן החלון. שוב מברכים אנו בלב רוטט "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם" ומודים אנו לא-ל בורא כל "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". אך, הַכֵּנָה ברכתנו...? כלום מודים אנו באמת על "חיי הזמן הזה"?
הבה נטה אוזן לנרות, נשמע מה בפיהם על חיי השנה הקשה שחלפה עלינו מחנוכה התשס"ה ועד חנוכה התשס"ו.
הנרות לוחשים: לא טובה היתה השנה מן השנה שקדמה לה. לא בישרה גאולה ולא הביאה בכנפיה ישועה. צמאה הארץ לדם - דם יהודי טהור הרווה אדמת מולדת ואדמת גולה. צעקת ישראל עלתה מן האדמה, ותנסר בחלל.
עברה עלינו שנה כואבת וקשה, ידה של ממשלת ישראל היתה בעקירת עשרות ישובים יהודיים מאדמתה של ארץ הקודש. צה"ל - פאר מדינת ישראל - נוצל בכוח השליט, למשימה בזויה זו, שחיללה את קדושתו המיוחדת.
אלפי פליטים יהודים, נודדים בארצם, ושוכנים ב"עיר אוהלים" בבתי-מלון ובאכסניות עראי - כבודם נרמס ופרנסתם נגזלה מהם.
על מצב כזה הורונו חז"ל לברך ברכת "ברוך דיין האמת", וכך עשינו. קשה מאוד לברך בלב שלם ברכת "שהחיינו". בכל זאת, כך נעשה כמאמינים בני מאמינים, נברך גם אותה, כי חייבים אנו להודות לבורא עולם, על כל רגע ורגע, ולהתפלל לשנה טובה יותר.
בפתח הבית ועל אדן החלון מהבהבים הנרות. הם מספרים על ציון שבין החומות ועל הר-הבית המושפל והנתון למשיסה. הם מספרים על להבת השחרור, הבניין וההתיישבות, על ההתנחלות בארץ הקודש, שאורה מכוסה עפר, אך פורץ החוצה.
אורות מאופל
אש הנרות מלאה גם זעם. היא לוחשת ביקוד כאב על מנמיכי הקומה וממעיטי הדמות, אשר חזרו למשול בנו, אחרי שדומה היה כי תקופה חדשה באה לציון ופועם בקרבה רוח חדשה, זו היא רוח הנרות, רוח של אמונה ושל מסירות-נפש.
השנה אין הודיה של שמחה בליבנו על מה ש"זכינו" לו ב"חיי הזמן הזה", מחנוכה התשס"ה עד התשס"ו. השנה לא נברך על הטובה, כי כבר ברכנו על הרעה, וקיבלנו עלינו דין שמים באהבה, מתוך אמונה כי גם זו לטובה תהיה בעז"ה. השנה, כבכל שנה, נברך בחנוכה "על הנסים" מתוך שמחה על הנס שאירע, ולא רק לאבותינו אלא גם לנו - בימים ההם בזמן הזה.
כן, נברך כולנו, העם כולו, את יוצר הכול, על שהחיינו וקיימנו מתקופת החשמונאים ועד היום הזה, על שעשה נסים עם אבותינו ואתנו. על שלא משה גבורת החשמונאים מקרב ישראל עד היום הזה.
נברך על ניצוצות האור הדולקים גם באופל התקופה. נברך על גילויי הגבורה. נברך על גבורת ישראל, על גבורת חיילי ישראל ועל גבורת מחונני אדמתה בכל רחבי הארץ הקדושה המובטחת מפי הגבורה, לנו ולבנינו עד עולם. נברך על ראשית זקיפת הקומה - אשר מקורה בחג החנוכה, שלפני מאות דורות. נתפלל ונייחל לישועת ד' על עמו ונחלתו.
האהבה תנצח
הנרות לוחשים. הם מספרים על גאון יעקב - שלא נשבר. הם מספרים על הטוהר שנשמר ועל אש הקודש שלא פסקה ולא כבתה מעולם. הם מייצגים את "התנוצצות אורו של משיח", גם בארצות הגולה.
אכן, כל נצח ישראל, כל פרשת חייו, סבלו וענותו, כל סוד ייעודו ורז תורתו, גנוז בנרות - ועל כך אנו מודים. ברוך ד' שעשה נסים לאבותינו ולנו - בימים ההם ובזמן הזה. ברוך ד' שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. לחזות בסוד הנרות, להבין ולקיים. כך לימדונו רבותינו: מעט מן האור - מפזר הרבה מן החושך! ברוכים יהיו מדליקי הנרות, אוהבי תורת ישראל, אוהבי ארץ-ישראל ואוהבי עם ישראל. בסופו של דבר אהבה זו תנצח. ברוכים יהיו אוהבי השלום האמיתי - שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, שלום בין ישראל לעמים ושלום בין כל חלקי האומה והעם.
על כך אנו מברכים ומתפללים: מי שעשה נסים לאבותינו ולנו, וגאל אותם ואותנו מעבדות לחרות, הוא יגאל אותנו גאולה שלמה בקרוב, ויקבץ נידחנו מארבע כנפות הארץ. חברים כל ישראל ונאמר אמן.
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
