ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
בוודאי שהטרדה ואונס הם תועבות שיש למונען בכל מחיר. אנסים וכיו"ב נחשבים גם לפי ההלכה לרשעים ולמזיקים. ואף על פי כן, אם המחאה העולמית נגד התנהלות זו יוצאת דווקא מחוגי הוליווד ומקביליהם, שהנהנתנות והפריצות חוגגות בהם ללא מיצרים, זו צביעות. מי שמופיעים בפרהסיה ומצטלמים כחיות השדה לעיני עשרות מיליוני צופים, אינם תמימים. אלו שהערך הקדוש הבלעדי שלהם הוא ההתנגדות לכל צנזורה, נוהגים כזמרי ומבקשים שכר כפנחס. למרות זכותם להגנה ולפרטיות, התיקון לנורמות ההתבהמות הללו לא יושג בווידויים ובהאשמות חושפניים, אלא בשינוי יסודות אורחות חיים, ביניהם צנזורה על תכנים של מ"ט שערי טומאה.
אחד המקורות לסוגיה זו הוא חנוכה שבפתח. הרמב"ם מציין שהיוונים פשטו ידם בבנות ישראל. עובדה זו נראית משנית לפי רוב המקורות, ולא קשורה ישירות לחנוכה. היא מופיעה בספר יהודית מהספרים החיצוניים ומעט בחז"ל (במסכת כתובות ובמגילת תענית), אך רק במדרש אזוטרי ("בית המדרש", ילניק, ח"א, עמ' 137) מדובר על התעללות היוונים בבת מתתיהו החשמונאי.
ואולם, חכמינו הבינו בעליל שהאומנות, הספרות, המחזאות וכל אורח החיים היווני, לא עמדו בסתירה גמורה ליהדות ולא סיכנו אותה, אלמלא קלקולי פריצות ואיום על טהרת בנותינו. אף חטא עץ הדעת עיקרו היה בתאווה - בכניעה לבהמה שבאדם. הקלקול היה בהתפתות נוכח דבר "נחמד למראה ותאווה לעיניים". הפסוק לא מדבר על קנאה או כבוד, אלא על תאווה, הבולטת מהשלושה שמוציאים את האדם מן העולם.
למרות שיוון הצטיינה במוחין, ברגש, באסטתיקה, בפילוסופיה, בספורט, באומנות ובעצם במה לא, המנוע הפנימי שלה היה ההדוניזם, תאוות הנהנתנות. אף ישראל לא ביקשו לעבוד עבודה זרה אלא להתיר להם עריות. היוונים האינטלקטואלים היו חכמים מדי מכדי להתייחס ברצינות לפולחנים הפגאניים. אלו היו אך תירוץ להצדקת החושניות, כמו גם חלקים גדולים מהאומנות, אז כהיום. דווקא החוכמה שהם הצטיינו בה, היא דרדרה אותם לתועבות.
תיעול היצר
סתם יצר הוא עריות וזימה. הדרך לנטרלו היא על ידי משיכת אותו מנוול להתמכרות לקדושה, לבית המדרש. בית מדרש זה בתחום הזמן הוא החנוכה, מועד חוכמת התורה שבעל פה, כמודגש במהר"ל ועוד. נס פך השמן מסמן את האור הגנוז האיכותי הכובש את טומאת ההלניזם.
לא במקרה המועד האחרון המהווה את הצידה לדרך לאודיסיאה שלנו, לגלות הארוכה, מתרחש בדורות יצירת המשנה. חוכמת ישראל עיקרה בתורה שבעל פה, והיא היכולה לחוכמות הזרות. אנחנו לא "עם הספר". תרגום המקרא, הספטואגנטה, גזל אותו מעמנו. אנחנו עם התלמוד, כדברי וולטייר. לכן הנס התרחש במנורה המסמלת חוכמה. הרוצה להחכים ידרים, שמנורה בדרום.
הניצחון על יוון היה בתיעול היצר, היצירתיות, למלחמתה של תורה וקדושה. האלטרנטיבה היא זליגת הליבידו, יצר החיים, אל מחוזות האופל וההתבהמות כמשתאות דיוניסוס. אפילו סוקרטס, שנתפס פעם בקלקלתו, התנצל: אני בחופש, איני פילוסוף כרגע.
ועדיין אין זה מחייב התנתקות מהמיטב שביוון. חוכמה בגויים תאמין, נאמר עליהם. יוסף, גיבור פרשיותינו, לא נקרא "הצדיק" אלא מפני שגבר על יצרו נוכח פיתויים שחינו ומעמדו (רק הכיסא גדל ממנו) זימנו לו בחברה שטופת זימה. הוא נותר, למרות היותו נטול כל קשר חברתי עם אחיו, דבק באלוקיו. אשת פוטיפר והבנות שצעדו עלי שור והטרידוהו (לפי רש"י: טיפסו על חומות מתחם ארמונו לחזות ביופיו, משל היה כוכב עליון) לא יכלו לחינוך הטהור שספג מבית אבא.
לכן יוסף, המשמר טהרתו בתוך עולם הטומאה, הוא הצדיק האולטימטיבי. דרכו היא קידוש השם בכלי עולם הזה, כתיאור מרן הרב ב"הספד בירושלים" (על הרצל) ושל הגרי"ד סולובייצ'יק ב"חמש דרשות". אף הרש"ר הירש היה יוסף מודרני. תיקון עולם בבחינת משיח בן יוסף עובר דרך הקידמה שהעולם המשוכלל מציידנו.
זה עובד רק אצל מי שיראתו קודמת במודגש לחוכמתו. אם נצליח לתקן את יצר התאווה ששוטף הכול בדורנו – דור מבול חדש – נזכה, כבית חשמונאי, להיכנס אל התיבה ולהישרד עד שתמלא הארץ דעה.
הכותב הוא ראש מכון 'זיו התורה' ורב שכונות רמת שרת, רמת דניה והולילנד בירושלים
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











