ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
ימי החנוכה הם ימים של הלל והודאה על הניסים ועל הנפלאות שעשה ה' לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. אלו הם גם ימי התבוננות ולימוד מאותם מאורעות גדולים, כיצד התגברו ישראל על המשבר הקשה שפקד אותם בימים ההם.
אויבי ישראל היוונים רצו לעקור את האמונה מעם ישראל, הם רצו שנכתוב על קרן השור שאין לנו חלק באלקי ישראל חס וחלילה (בראשית רבה פרשה ב, סי' ד ועוד). הלחץ של היוונים הלך וגבר עד שנעשה בלתי נסבל. רוב עם ישראל לא יכלו לעמוד בלחץ וכוח ההתנגדות הלך ונחלש. על רבים החלו להימאס המאבקים הארוכים על שמירת האמונה היהודית, הם לא יכלו לסבול יותר את השנאה של הגויים אלינו בשל אמונתנו המיוחדת, והתקשו לעמוד בבדידות ובעוינות, במלחמות ובקורבנות הנגרמים בשל היותנו עם שונה מכל העמים. כקריאתו של אבנר אל יואב "הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב?" (שמואל ב ב, כו), כך קראו אותם אנשים: די למלחמות, די לשפיכות הדמים, די להסתגרות, נהיה ככל העמים ונפסיק להיות שונים ושנואים. הם אמרו כי קדושת החיים עדיפה וקודמת לאמונה ולמנהגים העתיקים.
קמו משוררי שלום ואחווה, קמו אידיאולוגים שהחלו לעקור מתוכם כל דבר שמייחד אותנו ומבדיל אותנו מאחרים. ביטלו את השבת, את המילה, החלו להתמסר לאלילי יוון ולתרבות היוונית, ולחמו בכל דבר שיש בו ריח של יהדות. חלק מן העם כבר חש קרבה אל הגויים יותר מאשר אל אחיו היהודים שעדיין דבקו בתורה ומצוותיה. הם מצאו שפה משותפת עם הגויים, ולא יכלו לסבול את בני עמם הקיצוניים המקלקלים להם את התקווה הגדולה, את חלום השלום והפיוס, את החלום של 'מזרח תיכון חדש'.
היו אמנם כאלו שהזהירו מסכנת ההתבוללות, אבל דבריהם לא נשמעו. הם היו מיעוט וגם הם היו מפורדים בתוכם, כל חוג דתי פסל את חברו והעם היה קרוע ושסוע. היוונים ניצלו זאת וכפו עלינו לעזוב את אמונתנו. עד שקם זקן אחד אמיץ מלא רוח של אמונה ומסירות-נפש, הרים את דגל האמונה וקרא "מי לה' אלי" (שמות לב, כו), "מי כמוך באלים ה'" (שם טו, יא). מתתיהו מכריז מרד על היונים, והמרד מתחיל ממשפחה אחת, מתתיהו ובניו, ועמהם יחידים שעושים פעולות גרילה ומתנפלים על היוונים. עדיין אין ציבור גדול שמתגייס למלחמה, הוא מתחיל לבדו ומצטרפים אליו עוד ועוד אנשים עד שהצליחו להתגבר על היוונים ולהדוף אותם מן השלטון על ארץ ישראל.
מתתיהו איחד את הכוחות הרוחניים המפורדים, ועורר את הניצוץ הפנימי שהיה קיים בלבבות אך היה מכוסה. רוח של תשובה וגבורה אחזה בעם ישראל, וכך קם ושיחרר את ארצו "וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה" 1 . עם ישראל טיהר את בית המקדש, חזר לבריאותו הרוחנית ולעבודת ה' וקיום התורה ומצוותיה.
גיבור אחד, מאמין גדול עשה כל זאת בעזרת ה'.
מהפכות של יחידים
זהו הלימוד שאנו לומדים מאותם ימים: תיתכן מהפכה רוחנית בזמן קצר, ואיש אחד יכול להיות המתחיל והמעורר. אנו רואים זאת בכל דבר, כל דבר גדול מתחיל מיחידים. המכבי של דורנו בעיני הוא מורנו ורבינו הרב צבי יהודה זצ"ל, שלימד אותנו גבורה מסוג חדש ומיוחד. הוא לימד שיכולים להיות מעטים ועם זאת להיות בטוחים שננצח ונוביל. לפני קום המדינה שאלו את הרב: "מי מבטיח לנו שהמנהיגים של המדינה יהיו מנהיגים ששומרים תורה ומצוות, והמדינה תתנהל על פי התורה?" ענה להם הרב צבי יהודה: "מי צריך להבטיח לנו? הרחוקים? הגויים? אנחנו צריכים להבטיח לעצמנו שהמדינה תהיה על פי התורה". הביטחון שלנו הוא שלא להישען על אחרים, אלא לסמוך על עצמנו.
בעבר היו דיונים האם לפרוש ממפלגה מאוחדת עם אחרים ולהקים מפלגה של אנשים שיותר דומים לנו. לדעתי, נקודת המוצא היא מידת הביטחון ומידת האמונה שלנו. מי שמאמין שהוא חזק ושביכולתו להשפיע איננו מפחד להיות עם הרבים, הוא מצטרף אליהם ואומר: "למרות שאנחנו רק מעטים, אנו נשענים על ריבונו של עולם, ויש לנו על מי להישען על אבינו שבשמים (עי' משנה סוטה מט, ב), ואנו נהיה אלה שנשפיע על הרבים".
לא צריכים לפחד ולברוח, לא צריכים לחרוג, צריך להיות אמיצים ובעלי אמונה. נקודת המוצא היא אמונה גדולה ובטחון גדול בריבונו של עולם, שכאשר אנו הולכים בדרך הנכונה ממילא בוודאי ריבונו של עולם יעזור לנו, ואז מי יוכל לעכב ולהפריע לנו? מי יוכל לעצור בעדנו? הרי אנו הולכים בדרכו של ריבונו של עולם.
לכן נקטתי בעמדה שעלינו להישאר יחד. העובדה שמפלגה רוצה להתפשט ולפרוס את חסותה גם על יהודים מסורתיים שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות ורק מחבבים את הדת, זו מעלה, ככל שכוחנו יגדל כך השפעתנו על הציבור תהיה גדולה יותר.
פעם שהיה דיון על לימודים ביום שישי ועלתה הצעה שיום זה יהיה יום חופשי בבתי הספר, שבחתי רעיון זה. כתב לי רב חשוב, שאם לא ילמדו ביום שישי עלולים הילדים להיות מושפעים לרעה מן הסביבה, משום שלא תהייה להם מסגרת מסודרת ומגוננת. אמרתי לו: להיפך, אם בימי שישי לא ילמדו בבתי ספר, נוכל לבנות חוגים בבתי הספר שלנו ובבתי הספר החילוניים, ולמשוך את ציבור התלמידים לתורה. מדוע תמיד לפחד ולחשוב שכל תופעה היא נגדנו? כאשר נפעל ונשפיע - נצליח.
בעיני, הדבר הגדול ביותר שעשה הרב חיים דרוקמן זצ"ל, הוא השינוי שחולל בתנועת בני עקיבא והנוער הציוני הדתי בכך שהכווין את המהלך לכיוון התורני.
בהתחלה הייתה שאיפה להקים קיבוצים, שביסודם עמד הרעיון של שוויון ושותפות וגם של יישוב הארץ, אלו היו האידיאלים והשאיפות. לרב חיים הייתה הזכות להקים את הישיבה הציונית הראשונה, ישיבת כרם ביבנה (מרכז הרב נוסדה קודם לכן, אך לא הייתה כל כך ידועה). ישיבת כרם ביבנה החלה מקבוצה קטנה של תלמידים, שזכיתי להיות חלק מהם, ששאפו להמשיך וללמוד תורה. מקבוצה קטנה זו התפשטה דרך גדולה ועצומה של כל תלמידי החכמים של תורת ארץ ישראל, דרך איתנה וחזקה של תלמידי חכמים הולכים וגדלים, שהולכת ומתרחבת ומתעמקת.
גם ההתיישבות ביהודה ושומרון התחילה מקבוצה קטנה של תלמידי מרכז הרב, שהקימו את גוש אמונים. לאחר מכן מפעל זה גדל וגדל, וכיום, ברוך ה', יהודה ושומרון מיושבת באופן יוצא מן הכלל.
הכול התחיל מיוזמה קטנה. הראשון היה הרב חנן פורת ז"ל שנולד בכפר עציון עוד לפני מלחמת השחרור, ורצה לחזור ולהקים את הכפר שחרב. אחר כך, קבוצה נוספת שהתחילה התיישבות בחברון, בראשות הרב לוינגר והרב דרוקמן זצ"ל ועוד תלמידי מרכז הרב. מיוזמות אלו התפתח מהלך גדול מאד. גם בית אל התחילה מקבוצה קטנה של שש עשרה משפחות, שמונה משפחות של הישיבה ושמונה משפחות של קבוצה נוספת של בעלי בתים ומגרעין זה קם יישוב שלם. כל יישוב קם כך, ממספר בודדים שהחלו את ההתיישבות במקום.
חשיבות האמונה בעצמנו
מכאן שגם יחידים יכולים לעשות דברים גדולים מאד. לשם כך צריך אמונה, שנאמין בכוחות שלנו.
הרב אומר באורות 2 : "גדולים אנחנו... טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החידלון מהכרה של אתה בחרתנו."
עלינו לדעת שאנו גדולים. אסור לשכוח וזו טעות לשכוח שאנחנו נבחרנו על ידי ריבונו של עולם "אם נדע את גדולתנו אנו יודעים את עצמנו 3 ".
ראשית כל, עלינו לדעת שאנו שייכים לעם גדול, וכל אחד מאתנו הוא חלק מן הגדולה של עם ישראל שבו בחר הקב"ה.
ההסתכלות הזו להחזיק מעצמנו מיוחדים וגדולים יכולה להיראות כגאווה והתנשאות על אחרים, אך הכרת הגודל אינה גאווה אלא הכרת התפקיד, הכרת הייחוד. אדם יכול להיות גדול מאד ועניו מאד. משה רבנו היה גדול מכל אדם על פני האדמה, ואף על פי כן היה עניו מכל האדם, גדולה אמיתית הולכת ביחד עם ענווה.
מפורש בפסוק מדוע בחר הקב"ה בנו "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים" (דברים ז, ז), ומדייקים חז"ל "אתם ממעטין עצמכם לפני" (חולין פט, א), כלומר משום שעם ישראל הם ענווים בחר בנו הקב"ה, מפני שהעניו יכול לשאת באחריות גדולה וכבדה מאד. דווקא העניו יכול להיות מנהיג, משום שאין לו עצמיות, ולכן יכול להיות שייך לכלל כולו. מנהיג צריך להיות אדם שיכול לצאת מן הפרטיות שלו, לא הפרטיות שלו מעסיקה אותו, אלא העולם, הציבור, עם ישראל. המחשבה שאנחנו גדולים אינה גאווה והתנשאות אלא תפקיד ואחריות.
האמונה בכוח ומעלת לומדי התורה
על דברי מרן הרב ניתן להוסיף הדרכה לבני התורה.
עלינו לדעת את ערכה הגדול של התורה ואת ערכם הגדול של לומדי התורה. אם אדם לא מכבד את לימוד התורה שלו, את ההתקדמות התורנית שלו, זו אינה ענווה, אלא חוסר הכרה בערך התורה. אם אנו יודעים שהתורה היא דבר ה', ויש בה גדולה עליונה נפלאה, ממילא כל מי שנוגע בה ועוסק בה, התורה מרוממת אותו, מוכרח להיות כך. וכל שעוסק בה יותר, היא יותר מרוממת אותו, ומעלה ומגדלת אותו. זו ההסתכלות הנכונה על לומדי התורה, מפני שזו ההסתכלות הנכונה על התורה, שהיא דבר ה', היא המקור של קיומו של עולם, היא התוכן העמוק והקדוש, והיא שנותנת לעולם את המשמעות שלו. העוסק בתורה הוא מתעלה (עי' אבות פ"ו מ"ב).
בני תורה צריכים להיות מלאי אמונה גדולה, שמחה וביטחון גדול מאד, עם הרבה עוצמות, לחלום חלומות, לשאוף שאיפות ולעשות דברים גדולים. זו החובה שלנו, לומדי התורה. הלומד תורה לשמה, מצד אחד היא נותנת לו מלכות וממשלה, ומצד שני מלבשתו ענווה (עי' אבות שם מ"א), הענווה הולכת יחד עם מלכות וממשלה.
התמודדות עם אתגרי הזמן
אם נאמין יותר בעצמנו, נוכל לעשות הרבה דברים גדולים. עלינו להתמודד בדור הזה, בתקופה הזאת, עם כל הגירויים הקיימים, ואנו נתבעים לגדל את הכוחות שלנו.
כשאנחנו ממלאים את הנפש יותר ויותר באהבת ה', ומתוך כך אהבת התורה, ואהבת ישראל עמו וארצו, ממילא אנו מסלקים מאיתנו דברים אחרים. זוהי הדרך הבריאה - לא דרך של בריחה אלא דרך של התמלאות בקודש, לסלק את החושך על ידי אור ולא על ידי מקלות, הדרך האחרת לא מועילה. צריך להתמלא באור, בתוכן חיובי וזה מגדיל אותנו וממלא אותנו.
צריכים לעשות מאמץ גדול להתמלא עוד יותר באהבת ה' ובאהבת התורה, ולהרגיש שינוי, שאכן אנו אוהבים יותר את התורה. כיצד מתבטאת אהבת התורה? ממש מצפים ללימוד, יותר שמחים על כל לימוד חדש שלומדים ועל כל הבנה חדשה שיודעים. גם כל מעשה חסד שעושים, להרגיש שאנחנו עושים את רצון ה' מתוך אהבת ה' ואהבת עמו ישראל. כשהפעולות יהיו עמוקות יותר, הן תמלאנה אותנו יותר וגם תפעלנה יותר.
התעלות עצמית משפיעה חוצה
הזכרנו שיחידים עשו מהפיכות גדולות. דעו לכם שכל אחד שמתעלה בעצמו כבר משפיע על הסביבה, אפילו שעדיין לא עשה דבר בפועל כדי להשפיע על אחרים, עצם ההתעלות שלו כבר מעלה אותם. כמובן, אין די בכך, אלא צריך לשאוף לפעול הלאה ולהשפיע.
זהו עניינם של ימי החנוכה שמוסיפים והולכים בהתעלות רוחנית. ודאי שיהיו שיעשו דברים גדולים, וכבר נעשים דברים גדולים, אך לא נסתפק בזה, צריכים לעשות מהפכה, והכל תלוי בהתעלות הרוחנית שלנו. שנזכה בעזרת ה' להיות מוסיפים והולכים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
