ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
בדבריו מסביר הנצי"ב זצ"ל את סיבת החורבן, אבל עדיין עלינו לחקור מה קרה לחכמים באותו הדור? מדוע נפלו בבור השנאה ולא הגנה עליהם התורה שעסקו בה?
נראה לבאר בטעם הדבר על פי הידוע מברכות השבטים שבירכו יעקב אבינו ומשה רבנו ע"ה. כל שבט ושבט קיבל ברכה מיוחדת לעצמו, דבר המורה על תפקידו המיוחד אך ורק לו בתוך מחנה ישראל. כל שבט זכה לדגל מיוחד שבציוריו נרמזו תפקידי השבט ויעודו. שבט ייששכר לתורה, שבט יהודה למלוכה, שבט זבולון למסחר, שבט נפתלי לזריזות וכו'. וכן על זו הדרך נקבעו הנחלות בארץ ישראל בהשגחה אלוהית שקבעה לכל שבט את חלק הארץ הראוי לשורש נשמתו.
מיוחדים היו הכהנים שלא קיבלו נחלה בארץ, להראות בזה שאין להם תפקיד פרטי בחיי האומה. תפקידם היה למלא באמונה וצדקות את כל בית ישראל, איש על מחנהו ואיש על דגלו, שתהיה עבודת כל אחד במקומו המיוחד לשם שמים. אמנם מתוך שליחותם להשפיע קדושה וצדקות לכל מעלה ובחינה בישראל, קיימת היתה בתוכם אחיזה מסיומת בכל תכונה ותכונה של שבטי ישראל הקדושים. נמצא שבשרשם נאחזו שרשי התורה והמלוכה הנבואה והגבורה וכדומה.
בתחילת בית שני, כאשר התגלתה הגאולה בכוחה לבנין הארץ והמקדש, נתעמעם הזוהר הלאומי ממנה, היות ולא עלו כל בני הגולה ורובם נשארו בחוץ לארץ. עם ישראל לא יכול היה לגלות את צורתו השלמה בהיותו מחוסר איברים, ובזאת אבדה מאתנו בחינת המלכות שבישראל. אין גילוי לכח המלכות אלא בשלמותם של ישראל על אדמתם.
כאשר הגיע תור מלכות יון לשלוט "בכיפה" וחלפה עברה מלכות פרס מן העולם, הגיעו בית ישראל עד משבר. מלכות יון, שהתנשאה להביא לעולם ערכים רוחניים ולמלאות את הכל על פי התוכן המיוחד להם, ראתה את ישראל כבני תחרות בלתי נסבלים. הערכים הרוחניים הברורים והמוצקים שפיעמו בקרב ישראל לא הראו שום סימן לנחיתות כלשהי כלפי יון עם כל גדולי המדע והחכמה שבה. אז פנתה יון בכוחה הגדול, המלכותי, לשבור את עוז ישראל, ועל ידי כך לאבד את המשענת לאמונתו. את אשר נכשלו בכח המוח והרוח ניסו להשיג בכח הנשק והזרוע.
כאשר חשכת יון איימה לכסות בצילה הקודר את כל הארץ, צצה הישועה מפינה קטנה עלומה לא מוכרת לאיש מקודם. משפחת הכהנים אשר במודיעין העמיקה בשורשיה וגילתה משם את ענפי הגבורה והמלכות המכוסים. גדול בניו של מתתיהו, יהודה, גילה את כוח המלכות באישיותו, והנהיג את עם ישראל למלחמת תקומה ותנופה נגד הצר הצורר. בגבורתו ובהשגחת ה' יתברך הדף שטף את עוז הגויים, וזכה לחדש ולחנוך את ירושלים ואת מקדשה. אחיו גיבורי התהילה המשיכו בעקבותיו את מלחמת הגבורה עד שניקו את הארץ כליל משטף האויב שפגע בה ועכר את רוחה.
כאשר זכתה הארץ סוף סוף לתחייתה תחת בניה-בוניה, חזרה התורה להאיר בבית ישראל. הגיע הזמן שיחזרו הכהנים אל מקדש ה', לשאוב מתוכו את אור היראה ולהמשיך בתפקידם הקודם- הפחת הנשמה הקדושה בבית ישראל. אמנם, הכהנים הגיבורים דבקו בדרכם החדשה, דרך המלכות והגבורה, ולא שבו אל משימת הקודש שלשמה נבחרו על ידי הבוחר בעמו ישראל.
טעות זו היתה הרת אסון להם ולכל בית ישראל. משפחת החשמונאים הצדיקים והקדושים, אשר הערו למות נפשם למען ה' ולמען עמו ותורתו, נהרגו עד האחרון שבהם, ורק בזכרוננו נשארו לשם ולתהילה. ובית ישראל, שחסר במשך מאות שנים כוחות נשמה וקדושה המאחדים את ענפי העם מבפנים, ירד לפירוד לבבות וביתו נפל והוכה לרסיסים.
"שבע יפול צדיק וקם" אומר הכתוב במשלי. כוחה של חנוכת המזבח עם הטעות והמפלה שנגרמו בהמשך הזמן, ילמדונו יחד לקח בימינו אלה. אל לנו להסתפק בבנין חלק מהאומה, ויהיה חשוב ככל שיהיה. יש לנו להפריש מאתנו כוחות לכל המשימות הלאומיות, בנין התורה במלוא גובהו וקומתו הראויים להר קודש זה, ובנין האומה- כוחה, גבורתה, תפארתה והדרה- ככל הראוי לעם ה' הקדוש. ובייחוד את אנשי הקודש המרימים את כוחה של האמונה והיראה ומפיחים עוז ואמונה, הן בקרב לומדי ההלכה ופוסקיה והן בקרב עמלי הארץ ובוניה, חייליה בכל צבא עבודת ה'.
אשרינו שבדור תקומה אנו חיים, וגדול יהיה אושרנו אם נזכה להשתתף בכל כוחנו לבנו, נפשנו ומאדנו בבנין בית ישראל על כל חלקיו הרוחניים והגשמיים גם יחד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










