ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
ראשית, אמרו 1 : "גדול העונה יותר מן המברך", כי עונה האמן מעיד שדברי המברך הם אמיתיים, ובזכות אישורו זה הם נאמנים יותר מאשר בזכות אמירת האומר לבד. עוד נאמר במסכת שבת 2 : "כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו אפילו גזר דין של שבעים שנה לרעה שהיה עליו, נקרע בכח אותו אמן". ובזוהר נאמר 3 שבכח עניית הקדיש לשבור שלשלאות של ברזל ולבטל כל מיני גזירות קשות ורעות.
עולם הבא נבנה באמונה
אבל לא רק תיקון גדול של עולמנו יש בקדיש, אלא יש בו גם אחרית ותקוה לעולם הנצח. למדונו חז"ל 4 שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ונשאלה שאלה ממתי יש חלק לעולם הבא? כלומר, אם ח"ו נפטר ילד, מאיזה גיל יש לו זכות להגיע לעולם הבא? אמרו חז"ל מהרגע שהילד יודע לענות ועונה אמן. למדו זאת מדברי הנביא ישעיה 5 : "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים", ואמרו 6 : "אל תקרי שומר אמונים אלא שאומר אמן". אם כן, יש בכח אמירת אמן להביא לחיי העולם הבא.
יש להבין, מדוע כח האמן גדול? ואיך שינו חז"ל את המילים "שומר אמונים" למילים אחרות- שאומרים אמנים? הסבר זה זכיתי ללמוד מדברי מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. נאמר במשנה 7 : "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", ונאמר בהמשך: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר אין תורה מן השמים, והאפיקורוס, והכופר בתחיית המתים". ההסבר שנתן הרב צבי יהודה הוא פשוט מאוד. נאמר כמה פעמים שהשם ברא כמה עולמות, למשל בישעיה 8 : "בי-ה ה' צור עולמים", ובתהילים נאמר 9 : "מלכותך מלכות כל עולמים".
אם כן יש עולם של חומר, עולם המושג על ידי חושי הגוף, וישנו עולם עליון רוחני שניתן להשיג את מציאותו דרך השכל הרואה כיצד ישנן השפעות ממנו לעולמנו זה, שכן שניהם קשורים יחד. כדברי המשנה באבות 10 : "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא", ובתוך הפרוזדור אפשר להתבשם מאור הטרקלין השופע גם אל הפרוזדור. אדם שכל מה שיש לו בעולמו הוא רק החומר והקשור אליו, כיצד יוכל להגיע לעולם שהוא מעל החומר? מי שנמצא בעולם החומר, אך הוא קשור במחשבותיו וגם במעשיו עם ערכים רוחניים, יש אפשרות שיגיע אל העולם הרוחני, הוא עולם הבא. הכופר בתורה מן השמים ורואה את יסודה באדם, ואת האדם הוא מעריך לפי צרכיו החומריים, הוא מנותק מהעולם הבא ולא יוכל להגיע אליו. אם כן המנותק הוא הכופר והמקושר הוא המאמין.
יסוד הקשר לעל-חומרי, אל הרוחני, הוא בנין האמונה בנפש האדם. ביטוי האמונה מגיע בברכות במילה אמן. זאת היא המילה בה אנו מכריזים שכל מה שנאמר בברכה על הקב"ה, שהוא מלך העולם וממנו באות המצוות ואליו מגיעות התפילות, הוא אמת, ויש להאמין בה ולחיות דרך אמונה זו. זהו פירוש המילה אמן. המאמין הגדול מאמין גם כאשר כלפי חוץ נראה שלא משתלם להאמין, ובכל זאת הוא מאמין. והוא לא רק מאמין אלא יותר מזה, הוא שומר אמונים. הוא אותו שומר שעליו אומר הנביא 11 : "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים".
ישנה עוד משמעות במילה "שומר", והיא: מצפה ומחכה מתי יתקיים הדבר, מתי יוכל כבר לראות זאת בעיניו. כמו שנאמר אצל יעקב אבינו בקשר לחלומות יוסף: "ואביו שמר את הדבר" 12 . אם כן שומר אמונים הוא המצפה ומשתדל לקראת הרגע שבו יוכל להראות את אמונתו. רגע זה של הצהרת אמונים של אדם מישראל המאמין באמונה שלימה, הוא רגע אמירת האמן. עכשיו ברור מדוע מי שאומר אמן הוא בן העולם הבא, ומדוע הביטוי שומר אמונים איננו שונה במשמעות הפנימית מדברי חז"ל, שאומרים אמנים. רגע עניית אמן הוא אם כן רגע גדול ביותר.
אמן ציבורי
אבל גם בזה יש מדרגה גבוהה ממדרגה. יש אמן שהוא תשובה לברכה הנאמרת על ידי אדם יהודי פרטי, ויש אמן הנאמר רק לתפילה ציבורית, וממילא הוא אמן גבוה יותר, אמן ציבורי. זהו אמן של הקדיש הנאמר אך ורק בציבור, שלא כמו כל הברכות שניתן לאומרם ביחיד. לפי זה, אמן של קדיש הוא מדרגת האמונה המכשירה אל חיי העולם הבא. מכאן ברור למה יש כח עצום לאמן של קדיש לשבור רתוקות ברזל ולנפץ מסגרות פלדה.
האמונה, שבכוחה עבר עם ישראל את ים הגלות ושבר את כל המכשולים שעצרו אותו מלבוא אל חוף מבטחים, וסוף סוף נאחז והגיע אל החוף, אמונה זו עומדת במבחן כל העת האם יצליח להתמיד באחיזתו בפסגת תקוותיו, או ח"ו אחרי שהגיע הוא עוד עלול למעוד ולהדרדר אחורה. נסיון זה וההצלחה לעבור אותו תלויים אך ורק בכח המאמינים המתמידים וממשיכים ללא הרף באמירת הקדיש ובענייתו בבתי הכנסת. ובימינו, כל בית נוסף, כל עץ נטוע, כל המשך עבודה עם אמונה שלמה, הם אמירת קדיש בידים וברגלים המצטרף אל הקדיש בפה ובמחשבה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.









