ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
נאמר בפוסקים שיש לומר לפחות שבעה קדישים ביום, על פי הפסוק 1 : "שבע ביום היללתיך". מתוכם, ארבעה קדישים בתפילת שחרית, שנים בתפילת מנחה, ואחד בתפילת ערבית.
ארבעת הקדישים בתפילת שחרית בנויים ומסודרים מסביב לתפילת שמונה עשרה, תפילת העמידה, שנים לפניה ושנים לאחריה. הקדיש ראשון אחרי סיום אמירת הקורבנות ולפני אמירת פרקי התהילים בזמירות, והקדיש שני בסיום הזמירות לאחר הברכה המסכמת- "ישתבח", ולפני ברכות קריאת שמע. הקדיש השלישי אחרי תפילת שמונה עשרה לפני אמירת "אשרי" ו"בא לציון", וקדיש רביעי אחרי ו"בא לציון" לפני סיום התפילה. יש שנהגו לומר קדיש נוסף אחרי שיר של יום, ועוד קדיש לפני "עלינו לשבח" או אחריו.
חלוקת התפילה על ידי הקדיש
כשם שהתפילה בנויה מעלות מעלות, היכל לפנים מהיכל, כך מלוות מילות הקדיש את חלקי התפילה למדרגותיהם. אין הקדישים חוזרים על עצמם כפי הנראה לעין, אלא תוכן כל קדיש שייך לפרק התפילה המיוחד. לכן, כל קדיש, אף על פי שמלותיו זהות לשל חבירו, ענינו שונה ממנו והוא עוסק בעולם אחר.
בדומה נוכל לראות את הדמיון החיצוני בין הילד הקטן לבין החכם הגדול מנהיג העדה. שניהם דומים בגופם ברמ"ח איברים ושס"ה גידים, ואף על פי כן שונים התפקידים המתבצעים על ידי איברי החכם מאותם תפקידים או מעשים הנעשים על ידי איברי הילד.
כל קדיש שייך להתרוממותה של אותה בחינה שהוא מלווה אותה. והרי התפילה כוללת פרקים שונים, חטיבות אחדות, שכולן יחד בונות את התפילה, המסודרת ופועלת דוקא על ידי הסדר.
מעלות מקומות התפילה
להבנת סדרה של התפילה נעזר בהתבוננות על הלכה אחרת מהלכות תפילה העוסקת בכיוון הגוף בזמן התפילה. נאמר במסכת בברכות 2 : "עומד בחוץ לארץ יכוון את לבו כנגד ארץ ישראל. היה עומד בארץ ישראל יכוון את לבו כנגד ירושלים. היה עומד בירושלים יכוון לבו כנגד בית המקדש. היה עמוד בבית המקדש יכוון את לבו כנגד בית קודשי הקודשים". אדם הנמצא בחוץ לארץ, ואפילו בארץ ישראל, אינו יכול להתכוון ישירות אל קודש הקודשים- התכליתי. כדי להגיע אליו יש לעלות מדרגה אחר מדרגה.
ראשית צריך להיות האדם מכיר את ערך העולם וחשיבותו המעשית בהיותו בסיס לקיום האנושי הנראה לעין. משם צריך להתבונן ולראות שבמרכז החברה האנושית עומד עם ה' המיוחד, המשפיע כלב על האנושות כולה ונותן ערך לחיים ולתרבות בזכות ועל ידי אמונתו העזה בה' אלוהי השמים והארץ. מתוך הכרה זו, המתגלית במעשה על ידי כיוון הגוף לארץ ישראל, יש להתבונן במרכז הלאומי, הדתי, הרוחני של עם ישראל העומד מעבר לראיה המעשית, הפוליטית של העם וקבוצותיו השונות- ירושלים עיר המקדש ועיר המלכות, שלא נתחלקה לשבטים.
כאשר זוכים לעלות לירושלים צריכים לשאוף לתחנה הבאה העולה אל בית האלוהים, אותו בית המיועד לריכוז כל כוחות הנפש והעבודה פנימה אל צורנו צור חיינו אשר קידשנו בקדושתו ובחר בנו לעבוד את עבודתו. מבית המקדש אנו מתבוננים ומתכוונים אל קודש הקודשים, נקודת הקדושה של שיא השיאים בנשמתינו שאיננו זקוק לעבודה, אלא מתקדש ומתעלה בעצם הוויתו וחיבורו אל המקור ממנו חוצב. קודש הקודשים הוא המקום במקדש שבו אין עבודה ואין מעשים, ורק הכהן הגדול, בחיר האומה, ביום הגדול והקדוש, זוכה להיכנס שם בגופו כשיחד איתו נכנסות כל נשמותינו הפרטיות באחדות אחת. מנקודת הפגישה הזאת של עצם הנשמה הנלווית אל הכהן הגדול ביום הכיפורים, מושפעת הברכה וההצלחה לכלל האומה בגדלות השפעתה העולמית, ולפרטי החיים של כל משפחה יהודית באצילותה המיוחדת, ועד להופעת סדרי החיים היומיומיים של החזקת המעמד בעולם הזה, והכוונה לסדרי הפרנסה. שלושת אלו היו הנושאים שעליהם היה מתפלל כהן גדול ביום הכיפורים: שלא יסור השלטון וריכוזו מבית דוד- תפארת מלכות ישראל, המשכת החיים לדורות ישראל ומשפחותיו- שלא תפיל אישה את פרי ביטנה, וחיי הפרנסה המתברכים על ידי נתינת הפירות בעצי השדה בברכת הגשם הבא משמים.
חטיבות התפילה מול מעלות הקודש
אם כן מצאנו עליית ישראל אל הקודש, ושל שליחם המקודש, הכהן הגדול, אל קודש הקודשים, תפילתו שם, וחזרת ברכת ה' המושפעת מציון מקור החיים, אל עם ישראל שבקודש ואל הפועלים שבשדות. מקבילה לעליה זו ותחנותיה בדרך אל הקודש, ומהקודש אל חיי המעשה, מסודרת גם תפילתנו, כשבשיאה קודש הקודשים, תפילת העמידה, ולפניה ואחריה המעלות והמורדות המקשרות את חיינו בקשר חיים בכל ההיקף העולה והיורד באותה מסילה.
אנו פותחים את התפילה בברכות השחר, המציינות את עצם החיים ופעולותיהם- ראיית העינים, זקיפת הגוף, תלבושת הבגדים וכדומה. באותו חלק של התפילה אנו עושים מעשים של קדושה, המקדשים את גופנו וחלקיו: נטילת ידיים- טהרת הגוף, התעטפות בטלית- הופעת הביגוד בצורתו הקדושה, והנחת העטרת האלוהית, התפילין, על זרועותינו הפועלות, ועל מוחנו החושב. מלווה למעשים אלה היא אמירת הקורבנות, המבררת כיצד ניתן לקחת את כוחות הגוף הנקיים מטומאה ולהעלותם אל מזבח ה' ועבודתו, כשם שמעלים את הגוף הבהמי הכשר אל המזבח. בסיום שלב זה אנו אוספים את נקודות הקודש שזכינו אליהן, ומייחדים אותם אל צורנו באמירת הקדיש.
מכאן קיבלנו כח ואנו יכולים להתבונן בעולם המעשה ולראות את הסדר הנפלא של ההשגחה האלוקית בכל מדרגות הטבע והחברה. זוהי החטיבה העוסקת בזמירות ההילולים של ה' בפי עבדו דוד מלך ישראל: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו... עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אוכלם בעתו פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" 3 . צדק והשגחה הכוללים את כל כוחות היצור, האילמים והמבינים: "אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עושה דברו... ההרים... עץ פרי וכל ארזים... מלכי ארץ וכל לאומים יהללו את שם ה'... הודו על ארץ ושמים" 4 . גם פרק זה מסתיים ומסוכם בחלקי הקודש הפנימיים, באמירת הקדיש לפני יוצר.
זהו הקדיש האחרון לפני תפילת העמידה, כיון שבין החטיבות הבאות, ברכות יוצר וקריאת שמע, העוסקות בהתעלות החיים המיוחדים לישראל האהובים אהבת עולם על ידי הבוחר בעמו, לבין הפגישה הבלתי אמצעית של לבנו העובד את ה', לא יכולה להיות הפסקה, אפילו לא של קדיש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
