ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
מה היה ההבדל הגדול בין רוח ישראל לרוח היונית שגרם למלחמות הקשות? מהי משמעות הנצחון של ישראל? וכיצד הישג זה בא לידי ביטוי במצות הדלקת הנר, ובפרטי ההלכות הקשורים אליו?
ובכן, ראשית נברר לעצמנו את ההבדל בין אמונת ישראל ותורתו לפילוסופיה היונית וחכמת יון המעשית. על הרוח היונית אמרו חכמים שהיא קרובה לאור האמונה הישראלית, ואף מובא במסכת מגילה שהתירו לכתוב ספר תורה ביונית. תמצית המחשבה היונית מתפרש בדברי הפילוסוף בספר הכוזרי. שם מבואר שגם חכמי יון האמינו בישות עליונה מוחלטת שהיא סיבת הסיבות ועילת העילות של כל הנמצאים. הם העריכו הרבה את כח השכל שבאדם, וקבעו גם את מוסריותו של האדם והתנהגותו בדרך ארץ ובצניעות, שהיא חשובה לקיום החיים הציבוריים, ובזאת הניחו את יסודות הדמוקרטיה שהיא כל כך נערצה על ידי חכמי החברה ודורשי טובתה עד היום.
לכאורה מרכיבים אלו הם גם המרכיבים של רוח ישראל. אם כן, למה היתה יריבות קשה כל כך בינינו עד שאמרו חכמים בגמרא: ארור האיש שלימד את בנו חכמה יונית.
אלא, יש לדעת כי ההבדל אמנם נראה קטן אבל הוא מהותי ורב ערך לכל צורת החיים ומעשיהם, שהם היוצרים תהום עמוק בין חיינו לבין חיי היונים.
היונים האמינו בגדלות האין סוף, אבל מתוך הערצה גדולה טעו טעות קשה. הם העריכו שלרוב גדלו של הבורא, לא יתכן שיהיה לו קשר עם האדם הקרוץ מחומר עפר, שתחילתו בטיפה סרוחה וסופו רימה ותולעה. מתוך כך סברו כי אין לבורא רצון במעשי האדם והשגחה בגורל חייו, וכי כל הענין המוסרי והשכל של האדם אין בו שום ערך נצחי, וכל תכליתו היא טובת האדם הגשמית-מעשית בעולם הזה. לדעתם גם אין ערך לתפילה, לתורה ולמעשי המצוות, וכל ערכם הוא טכסי-תרבותי בלבד, כלומר: גוף וצורה ללא נשמה.
לא כאלה חלק יעקב. אמונת ישראל מחברת וקושרת את השמים עם הארץ. גדלותו של הבורא לא רק שאיננה מתעלמת מהאדם אלא רוצה בתיקונו ועילויו. הבורא מצוה ומשגיח על האדם וגומל לאיש כמעשיו וכפרי מעלליו. לא אלמן הוא האדם מאלוהים, בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים. כנסת ישראל לקחה אמונה זו לתכלית חייה. כל חיי האומה ופרטיהם, מגדול ועד קטן, מן הכלל ועד הפרט, בכל צד וצורה של החיים מן הבוקר עד הערב, בנויים כולם על אמונה זו. אנו מאמינים שלכל מעשי האדם יש ערך והשפעה על השמים ועל הארץ, על חיי השעה ועל חיי הנצח. על כן, מוסריות האדם איננה נימוס גרידא, ואין מצוותינו טכס והצגה חיצונית.
תרבות יון הדגישה את חיי העולם הזה ותענוגותיו כערך עליון. חיי האדם שהובאו לידי ביטוי בפיסול ובמשחק, באומנות ובשעשועים, שכל כולם מודגשים בגלל הייאוש מחיי הנצח של האדם, ומבוססים על אכול ושתה כי מחר נמות.
בעם ישראל החשיבות לעולם הזה היא רק כפרוזדור לעולם הבא, ולא כמנותק ממנו. אנו איננו מיואשים מן האמת הנצחית למרות קטנותנו. אנו יודעים שחיינו קשורים עם חיי העולמים, ומעשינו נמשכים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. לכן לא נייסד את חיינו סביב אותם הערכים שאין להם קיום נצחי, ונשתמש בהם רק באותה מידה שהם עשויים לעזור לנו להרגשה טובה למילוי כוחותינו לעבודה האמיתית, זו היא עבודת ה' וישראל עמו.
כוחו המיוחד של ישראל הוא להדליק לפיד מאור העליון בשמים, ולהאיר בו את המבואות האפלים של עולם החומר. היונים, שדגלו בהרחבת החומר וחיי החומר לשמם, לא האמינו שבמעט חומר אפשר ליצור ולהפיח נשמת חיים ולתת לו תוכן גדול וחשוב. על רקע זה, ובריבוי צבאם וקלגסיהם באו לדרוס את העם הקטן שכל כוחו הוא אמונתו הגדולה.
רבים בעם ישראל הלכו אחר החושים והתפעלו מהעוצמה היונית, עזבו את האמונה ונסחפו בזרם השוטף העכור של המון החיים הגסים והעכורים. רק מעטים וחלשים נשארו באמונת ישראל, והמשיכו להחזיק בכל עוז בה ובמצוותיה.
והנה הגיעה השעה המכרעת שבה רצו היונים לשים קץ לכיסי ההתנגדות האחרונים. כאן נצחו המעטים את הרבים, החלשים בגוף את גיבורי השרירים, והאמונה הכבירה החובקת שמים וארץ את האמונה המדולדלת והרופפת של היונים. גודל הרוח והקודש במעט החומר התגבר על גודל החומר שכל רוח אין בקרבו. וכמו במלחמה גם בטבע, מעט השמן הטהור הנותר התגבר ודלק שמונה ימים.
היכולת שלנו להאיר את אור אמונת ישראל בחוצות החשוכים הוכיחה את עצמה. ועל כן נר חנוכה מצותו להיות דולק על פתח הבית מבחוץ. ובמקום שבו יש פתח עם מזוזה, הרומזת על בית שכל פתחיו מלאים בשמע ישראל ה' שכרגע הוא אלוהינו בלבד ובעתיד עשוי להיות ה' אחד בעולם כולו, בית כזה ראוי ומסוגל שבצד ימין תהיה המזוזה בפתחו ובצד שמאל תהיה הדלקת נרות החנוכה. רק בית שעיקרו מיוסד על אמונה יכול להאיר בחוץ, ועל כן המזוזה היא עיקר- בימין, ואחריה יבוא בצד שמאל הנר המאיר כלפי חוץ.
אם יש חצר הפונה לרשות הרבים יש להדליק על פתח החצר, כי עיקר המצוה היא לפרסם את נס האור העליון כלפי רשות הרבים. ואם פתח החצר ללא משקוף, ועל כן אין בו מזוזה, תהיה מצות הנר מימין.
אדם הגר בקומה שניה עליו להדליק על אדן החלון הפונה לרשות הרבים, ואם הוא גר בקומה גבוהה מעשרים אמה, שהם כעשרה מטרים, או מקומה שלישית ומעלה, ואין עין האדם שברחוב יכולה להיפגש בנרות, יש עליו להדליק נרות חנוכה על שולחן ביתו כדי שיתפרסם הנס לבני ביתו. במקרה זה יש שסוברים שידליק את הנרות על פתח הבית מבפנים (סמוך לדלת). טעם דין זה הוא כי בזמן גזירות הגויים, שגברה ידם, אסרו על הדלקת הנרות בחוץ כדי לפרסם את מצוות ישראל, על כן תקנו חכמים שידליק על שולחנו ודיו בפרסום הנס לבני הבית.
היום, כאשר שבנו לארצנו, ואנו חופשיים מעול הגויים, נוכל לחדש מחדש את הדלקת הנרות על פתח החצר או הבית. ישנם אמנם המקפידים ונזהרים לעשות כן, אך לעומתם ישנם כאלה שעדיין מסתפקים בהדלקה בתוך הבית דוקא.
אולי מצבים אלו מלמדים גם על מצבנו היום כאשר האור והחושך משמשים בערבוביה. מצד אחד ישנה מדינה לעם ישראל, והוא נושא את דגלה ברמה, ירושלים שבה לאט לאט להאיר בתורה ובמוסדותיה, שפת הקודש מצלצלת בערי ישראל ושמות תנכיים נשמעים שוב באויר העולם. אולם מאידך גיסא, אומות העולם הממשיכות את יון העתיקה מנסים לכופף את אמונת ישראל עם עוצמת החומר הצבאי והכלכלי שלהם. אולם אור ישראל הולך ואור עד נכון היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
